יום שבת, 2 באפריל 2016

יום 25, סופשבוע

שבעצם אין הרבה הבדל בינו לבין אמצע שבוע חוץ מהנוכחות של האחד שחצי יום היה סגור בחדר עבודה וניסה להאבק בתוכנה של המיסים כשמידי פעם הוא יוצא ומספר לי בעצבים כמה התוכנה הזו גרועה וכמה האמריקאים מעצבנים ואז מתעצבן עלי כשאני מנסה לשאול שאלות כי למה אני סתם שואלת אם אני לא רוצה לעזור. בכללי הוא נהיה די בלתי נסבל כשהוא צריך להתעסק עם ביוקרטיה,  אני מתחילה להתגעגע לשקט של אמצע השבוע. 


אני חושבת שאני עומדת לאבד את זה בקרוב. אני צריכה חופש מעצמי.

4 תגובות:

  1. אני מאד מזדהה עם העצבים-על-הביורוקרטיה של האחד וגם על הסבל שנגרם לך כתוצאה מכך. הבן שלי באמת עובד עם התוכנה הזאת לבד, וכך גם אבא שלי, אבל אנחנו מההתחלה לקחנו רואה חשבון....הוא אומר לנו רק כמה ולמה, איפה לחתום ומתי וכמה לשלם....כמובן שזה הגיוני רק לחברה בע"מ שיש לה עסקים (במקרה שלנו, נדל"ן) בארה"ב, לא לזוג צעיר עם הכנסות מינימליות....
    מזדהה גם עם ה"צריכה חופש מעצמי". מזמן לא סיפרת על החברה....את ממשיכה להיפגש איתה? מקווה שתמצאי סוג של תעסוקה בקרוב...

    השבמחק
  2. אנחנו מכירים אנשים פה שהחליטו לקחת רואה חשבון, זה ממש יקר ונראה מיותר עם רמת ההכנסה שלנו. נקווה שזה יעבור בקרוב.

    השבמחק
  3. זה באמת יכול להיות קשה מאוד כשצריך להיות בסביבת עבודה עם אנשים שלא מסתדרים איתם.. מאחל לך לקבל סוף שבוע רגוע .

    השבמחק
  4. אם האנשים בסביבת העבודה הוא מסתדר, זה הביוקרטיה שהוא לא מצליח להשתלט עליה. 

    השבמחק