אתמול היה ערב בנות ישראליות שבחורה אחת תותחית אירחה בבית שלה, היתה הזדמנות לפגוש בנות נחמדות שאת חלקן כבר הכרתי ממפגשים קודמים ולחזק את ההרגשה שאין ישראלים בשכונה שלנו. זאת אומרת יש כמה אבל הם כולם תקועים עם הראש בספרים שלהם, כי כל מי שרוצה לתחזק חיים גר במרכז או צפון העיר. דווקא שיקגואים שיצא לי לדבר איתם חושבים שהשכונה הזו נחמדה וממש מתפתחת בזמן האחרון (עוד מעט יהיה לנו פה טרגט, מרשלז והול פודס, 3 רשתות גדולות שהפיזור שלהם מזכיר את זה של שופרסל- נמצאות בכל מקום שהוא לא חור מוחלט). נכון שהסביבה לא משהו אבל השכונה עצמה יחסית בטוחה (כי יש משטרה של האוניברסיטה) ויש קצת תרבות, בעיקר באוניברסיטה. אבל ישראלים פשוט לא סובלים את השכונה.
בסופו של דבר מצאתי את עצמי מדברת עם אותן 2 הבנות שדיברתי איתן בפעמים הקודמות, שזה הבנות שהכי קרובות אלי מבחינת מקצוע והשכלה, מה לעשות, הפסיכולוגית התעשייתית במקום העבודה הקודם שלי צדקה כשאמרה לי שאני מסתדרת הכי טוב עם אנשים שדומים לי. רק חבל שאחת גרה במרחק שעה נסיעה ואחת במרחק שעתיים. היום נסענו לבקר את זו שבמרחק שעתיים ואת בעלה, סה"כ 4 שעות נסיעה ברכבת אבל העיקר שהאחד לא יאכל לי את הראש כל היום עם ה"בואי נעשה משהו" שלו (מה אתה רוצה לעשות? לא יודע, משהו).
משימה למחר: להתחיל ללמוד ג'אווה סקריפט. ייתן לי עוד אופציה לשלוח קורות חיים לעוד חברות שיתעלמו מהם.
זוכרת היטב את ההתלבטויות שלך לגבי האם לגור רחוק מהמרכז או רחוק מהאוניברסיטה.....
השבמחקעכשיו זה בא לידי ביטוי. כולם רחוקים ממך....
אבל הנה נסעתם בכל זאת. כל הכבוד לכם! מקווה שהיה כיף.
לגבי קורות החיים - יש לי תחושה מוזרה שחייבים למצוא מישהו שימליץ עלייך....לאף אחד מהישראלים האלה אין קשרים בתחום?????
ללמוד בכלל. לא רק לבד. אולי יש מסגרות סמי אקדמיות שמתאימות לך? או אקדמיות ממש? זוכרת שבאוניברסיטה שלי היו קורסים לציור, לריקוד לכל מה שתעלי על דעתך. ולא רק לסטודנטים.
השבמחק