רופא פרטי.
אני עצבנית על עצמי שלא עשיתי את זה קודם. נתתי לאחד לשכנע אותי שהם דווקא בסדר במרפאה (חוץ מדוקטור מניאק) וזה טוב שיש מקום אחד שעושה את הכל ויש להם נסיון ועוד. איזה. האחיות סימפטיות (לפחות אחת מהן) והיום כשהמזכירה התקשרה להודיע לי שאני לא בהריון (הדימום המאסיבי והכאבים המשתקים בשחלות במהלך סוף השבוע די רמזו לי על זה, אבל במרפאה התעקשו לעשות בדיקת דם) היא עשתה את זה בטון מאוד משתתף בצערי. אבל עדיין, במרפאה הזו אני רק עוד איזה מקרה שצריך להעביר בפס הייצור הרגיל.
אין מה לעשות, אם רוצים שרופא יסתכל עליך כעל בנאדם ולא כעל עוד מקרה שצריך לסמן עליו וי, צריך לשלם לו הרבה ולקוות שהמשלים יחזיר חלק.
אז סוף סוף הלכנו לפרטי. סוף סוף מישהו שעבר על כל המסמכים ולא רק סימן עליהם וי, ממש קרא אותם והסביר מה זה אומר והקשיב לנו ועשה אולטראסאונד וממש הסתכל והסביר מה הוא רואה. ומסתבר שהתהליך של ההזרעות(לעזאזל אני שונאת את המילה הזו), אין לו שום יתרון מעבר לשימוש בסטיקים לבדיקת ביוץ, ככה שאפקטיבית אפשר להגיד שכבר עברנו את השלב הזה ואפשר להמשיך הלאה. רק שלך תגיד את זה למרפאה. כנראה שנשלם עוד קצת ונעביר אליו את הטיפול כי כבר ממש אין לי כוח או זמן. ומאוד כדאי לעשות כבר עכשיו צילום רחם. נכון, דר מניאק נתן לי כבר הפניה לצילום אבל הוא עשה את זה בטון של עושה לי טובה כדי שיהיה לי משהו להעסיק את עצמי והרופאה שפגשנו אחר כך בכלל אמרה שאין צורך בשלב הזה. כמובן שלא עניין אף אחד מהם שהזמן שלנו קצר.
אוף, ממש היינו צריכים ללכת אליו קודם. אם יש משהו ששווה לשלם עליו זה זה.
בזמן השיחה הרופא הסביר שהסיכוי להכנס להריון בנסיון בודד הוא בערך 22%. אמרתי שזה די מעט אז הוא ניסה להמחיש לי שזה לא כזה מעט על ידי חישוב של קחי 100 נשים, אחרי נסיון אחד 20 נכנסו להריון, נשארו לך 80 נשים. אחרי נסיון שני, כמה זה יוצא? בערך 16? נניח, אז כבר יש לך 36 בהריון. אני מהנדסת שכמוני לא מסתפקת בבערך, אז אחר כך בפאב הוצאתי מחשבון ובדקתי. בהנחת חוסר תלות בין הנסיונות (הנחה שאני לא בטוחה שמבוססת) זמן מחצית החיים של כניסה להריון הוא 3 חודשי נסיונות. אחרי שנה הסיכוי להכנס להריון הוא 95%, זאת אומרת 5% סיכוי לא להצליח. זה לא כזה מעט. אחרי שנתיים הסיכוי לא להצליח הוא 0.25%. זה כבר מעט. אז אולי אין לי מה לדאג בינתיים.