קר היום

האמת שלא כזה קר, רק 8-.פשוט אין לי אינסטוש אז אני זורקת פה את מה שיש לי. קבלו פילטר לבן

אני לא מאמינה לאן התדרדרתי

אני מחפשת משהו זמני עד שאני אמצע עבודה אמיתית, רק כדי שיהיה לי משהו לקום בבוקר בשבילו, אז פניתי לגן היהודי הקרוב למקום מגורי (ברור שיש כזה), איפה שאמרו לי שהם מחפשים כל אחד שיודע עברית! ונתבקשתי לשלוח קורות חיים.

אם אני לא מתקבלת לזה אני פורשת.

חם היום

6-8 מעלות. טירוף.

אז לבשתי את המעיל הקל שהבאתי מהארץ (זה שבארץ שימש אותי בימים הקרים יותר), שמתי את הכובע וכפות שקניתי בתחילת העונה וחשבתי שיהיו מספיקים, לבשתי ג'ינס בלי גטקעס מתחת ויצאתי לצלם. אפילו הצלחתי להוריד מדי פעם את הכפפות כדי לתפעל את הטלפון. טירוף.

 

זריחה מעל האגם

 

כפי שהיא נראית מהחלון כי מי המשוגע שיצא בקור הזה לאגם לפני הזריחה, מספיק עמדתי 10 דקות בתחנת אוטובוס, קפאו לי השחלות. מה שעלול להיות קצת בעייתי כי בדיוק נסעתי לצלם אותן, מקווה שזה לא הפריע להן להיות פוטוגניות. דרך אגב, השלג שרואים הוא כבר בן שבוע ושחור לגמרי, רק על הגגות הוא נראה יפה. 

כן כן, התחלנו שוב. התייצבתי ב7.30 בבוקר בבית חולים, שם כמו שהרופאה אמרה לי מראש הם לא רואים במחשב את ההפניה שהיא שלחה אז מתקשרים אליה והיא מסבירה להם איך למצוא את ההפניה. ואז מצלמים בנימוס ולוקחים דם בנימוס ומאוד אדיבים שזה נחמד כשמישהו בא לדקור אותי שהוא שואל אותי לפני מה שלומי היום ובסוף מאחל לי you have a good one, OK?

בכלל כל הפרוצדורה פה מאוד קבועה. לפני כל רופא יש מפגש עם אח או אחות שממלאים את אותם פרטים, לוקחים את אותם מדדים, שואלים את אותן שאלות, are you familiar with the speak-up program? ואז מסתכלים עלי בחיוך אוהד one last question: do you feel safe at home? שקלתי פעם להגיד להם שלפני כמה ימים שדדו מישהו ברחוב שלנו ובאיומי אקדח לקחו אותו להוציא כסף מהכספומט אז לא כל כך, אבל לא נראה לי שזה יעזור במשהו. 

למרות הצביעות שבעודף נימוס הזה יש בזה גם הרגשה טובה. אנשים רגועים יותר, לא מתעצבנים כי איך אפשר להתעצבן על מישהו שבדיוק בירך אותך ושאל אם הכל בסדר. מצד שני זה מרגיש קצת לא נעים, בעיקר באזור הזה על גבול השכונות שלא כדאי להתקרב אליהם, יש הרגשה שכל נותני השירות הם שחורים וכל מקבלי השירות הם מהאוניברסיטה. אחוז הלבנים שרואים ברחוב יורד ככל שמתרחקים מהאוניברסיטה ועולה כשמתקרבים מה שנותן הרגשה לא נעימה. משהו בשיטה פה לא עובד. אומרים שלכולם יש את הזכויות ל Life, Liberty and the pursuit of Happiness , אבל אם באת מרקע לא נכון, אתה יכול לרדוף כמה שתרצה, האושר, ובמיוחד העושר, מגיע רק לאנשים בצבע הנכון שבאו מהשכונות הנכונות.  

 מרגישים ששעת עבודה פה לא שווה הרבה, יש שוטר (שחור) שעומד ליד רמזור ומכווין אנשים לציית לרמזור, יש מישהו (שחור) שעומד מאחרי המסוע בסופר ואורז לך שקיות, שלא לדבר על זה שפה אף אחד לא ידאג לקופאיות לכיסא, פה כולם עומדים כל היום, 7 ימים בשבוע ורק בכריסמס ליום אחד הכל היה סגור. מצד אחד זה נחמד שיש סופר ושירותים כל השבוע ובסוף שבוע, מצד שני כשחושבים על האנשים שעובדים ביום ראשון כנראה בשביל גרושים זה מרגיש פחות נחמד.

אנשים שחיים פה כבר כמה זמן אומרים שלעומת הארץ פה הם מרגישים שקט כלכלי, לא צריך לרדוף אחרי האשראי כדי לסגור את החודש. מצד שני האנשים האלה כולם הגיעו לפה בעקבות עבודה או לימודים גבוהים, כלומר אנשים עם נתונים שבאופן טבעי ממקמים אותם במעמד הביניים ומעלה. פה באמת מצב הביניים יותר טוב מבארץ. מצב המעמד הנמוך לעומת זאת, בואו לא נדבר על זה. אתם יודעים מה, אני מעדיפה לחיות בארץ, לוותר על מסעדה פעם בשבוע אבל לדעת שלקופאית שמשרתת אותי בסופר יש יום מנוחה שבועי וחוק שדואג שהיא תוכל לשבת ואף אחד לא מכריח אותה לחייך אלי באדיבות ולשאול לשלומי למרות שזה מעניין לה את התחת אם did you find everything ok?

 

אז עכשיו קיבלתי מייל עם מסקנות הבדיקה (הכל כמו שצריך) והוראות להמשך (קחי הורמונים ותתיצבי שוב עוד שבוע) ודרך אגב, המרשם לזריקה שתצטרכי לקחת עוד שבוע נשלח לפי דרישות הביטוח לפלורידה (?), צרי איתם קשר לארגן משלוח. דרך אגב, אחרי שיחה של כחצי שעה עם הביטוח לא הצלחתי להבין כמה אני אשלם בסוף, כנראה זה יהיה איפה שהוא בין 250 ל 2000 דולר בשנה. ילדים זה יקר ופה עוד יותר.