יום שלישי, 12 באפריל 2016

ג'אסט בעיר הרוחות #2 - אזורי שיקגו

(יום 35)


והיום במיני סדרה שלנו תובנות על העיר, הרי לכם חלוקת העיר לאזורים.


מרכז העיר, קרוי הדאון טאון או הלופ, על שם הטבעת שיוצרת המסילה של החשמליות סביב האזור. על המפה זה נראה יפה, טבעת צבעונית. מבפנים קצת פחות בגלל שהמסילה עוברת מעל העיר במקום מתחת, וללכת מתחת לרכבת לא מרגיש כל כך loop-י. הדאון טאון כולל כמה מרכזי תיירות שסוקרו בחלק הקודם- לינקולן פארק, ג'קסון פארק, ארט אינטיטיוד וart & colture center. חוץ מזה הוא מאוכלס בעיקר במשרדים וסניפים של סטארבקסדנקן דונאט ומספר קטן מאוד של בתי קפה סבירים. ו2 סניפים של נפנף גריל. אזור מרכז העיר די קטן, הייתי אומרת מרכז תל אביב, יש רחוב אחד ראשי שמפריד בין הפארקים לבניינים, אבל אם לוקחים בחשבון את הגובה יוצא נפח די גדול. האזור מאוכלס בצפיפות בגורדי שחקים שמתחרים אחד בשני מי יותר גבוה וברוב שעות היום אי אפשר לראות שמש בין הבניינים.


הגבול הצפוני של הלופ הוא בנהר, צפונית לו אפשר למצוא כמה מסעדות טובות ואת המגניפיסנט מייל שמכיל חנויות יוקרה וביניהם גם חנויות קצת יותר לפשוטי העם. אם מתרחקים עוד קצת צפונה מגיעים לשכונות השיקיות, איפה שיש בתי קפה היפסרים, חנויות מגניבות ווינטאג' ופאבים ומועדונים. עוד קצת צפונה זה השכונות היותר איכותיות של העיר, שם אפשר למצוא לא מעט ישראלים, בעיקר זוגות צעירים ברילוקישן. 


דרומה מהלופ נמצאת הסאות' לופ, שם יש ריכוז נחמד של רשתות מזון וביגוד במחירים סבירים. הישראלים שעובדים באוניבסיטת שיקגו ולא רוצים לנסוע יותר מדי לעבודה נמצאים שם. 


עוד דרומה יש אזור שלא כדאי להסתובב בו ובהמשך השכונה שלנו שמוגנת על ידי המשטרה של האוניברסיטה ולכן נחשבת בטוחה (אם כי שוטר בכל פינת רחוב לא בהכרח נותן הרגשת בטחון). האזורים הבטוחים להסתובב בהם מוגבלים מצפון לדרום ברחובות 50-59, כאשר האוניברסיטה מהווה סמן ימני- לא כדאי ללכת דרומית או מערבית לה. הבית של אובמה נמצא ב50. 


דרומית לשם- זה דרום שיקגו, עדיף לא להגיע לאזור. 


עוד אזורים בעיר- הפרוורים הצפוניים, שכונות שקטות עם בניינים צמודי קרקע עם חצר שקרובות למרכזי התעשיה. מבחינת ישראלים המשפחות הותיקות, אלה עם ילדים אמריקאים בוגרים, נמצאות בשני פרוורים, סקוקי ובאפלו גרוב ומסתבר ששתי הקהילות לא מתערבבות יותר מדי וכמובן שאין הרבה קשר בין הישראלים בפרוורים לאלה במרכז העיר. אמנים ישראלים שמגיעים לשיקגו בדרך כלל מגיעים לאחד משני הפרוורים האלו. בפורים רצו לארגן מסיבה שגם צעירים יגיעו אליה אז ארגנו אותה במרכז העיר, לפי התמונות שראיתי בפייס זה לא כל כך עזר. הסתכלתי פעם במפת המקוואות, רובם נמצאים בפרוורים, הכי דרומי נמצא בשכונה בצפון העיר. 


 


אני מזכירה את הנסיון שלי- ask me anything, תשאלו בתגובות מה שאתם רוצים, תבקשו נושאים לפוסט, אני אענה על כל שאלה. 

2 תגובות:

  1. סקירה מעניינת מאד. תמיד מסקרנים אותי האזורים האלה בכל עיר אמריקאית (ואולי לא רק אמריקאית ) שעדיף לא להיכנס אליהם. ובעיקר מרתק התהליך שחלקם עוברים עם השנים...כמו הארלם בניו יורק למשל...gentrification הם קוראים לזה. אזור שהיה מחוץ לתחום והפך להיות In. 
    ובמסגרת ask me anything: תגידי - איפה זה Evanston יחסית לכל מה שסיפרת ואיזה סוג אוכלוסיה, אם ידוע לך, גרים שם? האם יש שם רק בניני דירות או גם בתים פרטיים? 

    השבמחק
  2. אני לא בטוחה אם אוונסטון נחשבת שכונה או פרוור, היא נמצאת בצפון בערך על הגבול ביניהם. החברים שהינו אצלם בסופשבוע הם משם. המשעשע הוא שגם אוונסטון מחולקת לצפון (האזורים הטובים יותר) ודרום (טובים פחות). יש שם את אוניברסיטת נורת’ווסטרן שנחשבת טובה בהנדסה אז מבחינת אוכלוסיה יש סטודנטים ומשפחות מבוססות. יש כמה בנייני דירות, בעיקר של האוניברסיטה. שכונה יפה, הרבה ירוק, שקט, יש כמה מסעדות טובות 

    השבמחק