אינטרנט שלום

השיחה הבאה מתנהלת באנגלית:

תמיכה טכנית שלום, תודה רבה שהתקשרת, איך אפשר
לעזור?

אין לי אינטרנט

מה המספר טלפון שלך?

<מספר>

אוקי, המספר ששמעתי הוא <מספר> לא הבנתי את
הספרה הרביעית

ארבע <מנסה לבטא את הר>

כן, הספרה הרביעית

הספרה הרביעית היא ארבע <לעזאזל אם הר הזו>

לא הבנתי

ארבע. אחת שתיים שלוש ארבע

ארבע?

כן

טוב, טכנאי יתקשר אליך.

אתה יכול להגיד לי אם יש בעיה באזור שלי?

לא, אבל טכנאי יתקשר אליך ויבדוק, שיהיה לך יום
נפלא

<מזל שהתקשרתי לתמיכה טכנית ולא, נניח, לסתם נציג שרות>

 

 

כעבור זמן מה- טלפון מחברת האינטרנט

שלום, אני מחברת האינטרנט, מה שלומך היום?

נפלא חוץ מזה שאין לי אינטרנט 

יופי, אני מתקשר בגלל שדיווחת על issues באינטרנט. עדיין יש לך issues?

אין לי issues, פשוט אין לי אינטרנט מהבוקר.

טוב, אני רוצה לשלוח טכנאי היום אחרי הצהרים,
תוכלי לקבל אותו?

כן, תוכל לתת לי התראה של חצי שעה לפני שהוא
מגיע?

אה, חצי שעה, מה? בין 2 ל2 וחצי בסדר (השעה רבע
ל2)?

כן, שיתקשר חצי שעה לפני שהוא מגיע ואני אהיה
בבית

טוב, הוא יגיע בין 2 ל5 (שזה במילים אחרות לא הבנתי מה את רוצה אבל זה מה שיש)

<מזל שהעבירו אותי לטכנאי>

 

 

כעבור חצי שעה מגיעים שני חברה. מסתכלים על
המודם- הנורות דולקות.

המודם טוען שיש אינטרנט, כנראה יש בעיה בחיבור למחשב שלך,
רק כדי לוודא מחברים את המחשב שלהם ישירות למודם. אין אינטרנט. המודם שקרן, צריך
להחליף מודם.

מחליפים מודם. עדיין אין אינטרנט.

מתקשרים למוקד, במוקד אומרים להם שיש טכנאי אחר
בבניין (האינטרנט כלול בחוזה שכירות והחברה אחראית לספק אינרנט לכל הבניין) שמטפל
במודם הכללי של הבניין.

אחד הולך, חוזר, הולך שוב, השני נשאר, אני מנסה
להנל שיחה, אם כבר יש פה מישהו אני אנצל את הזמן לתרגל שיחה באנגלית.

אחרי כמה פעמים של הולך חוזר הבחור שנשאר בודק
שוב- יש אינטרנט אבל איטי, נחכה לראות אם זה עובר לו. אחרי כמה זמן הבחור השני
שואל מה זה איטי, רק 2.5 מגה, לא 8. מנסה להבין למה. הבחור השני מציע סיבה- אולי
אין לה חבילה של 8 מגה. הממ... את משלמת על אינטרנט? לא. אז כנראה שיש לך את
החבילה של 3 מגה. אז זה בסדר, יש אינטרנט.  

הכל טוב, הולכים.

 

---

פעם באה שאתם מתלוננים על השירות של הוט או
נטוויזן, אני רק רוצה לציין שכל פעם שהיתה לי בעיה איתם היא נפתרה בטלפון או
שהנציג בטלפון ידע להגיד לי שיש בעיה באזור שלי והיא בטיפול. 2 אנשים בילו 20 דקות
בדירה שלי בלי לעשות כלום, מחכים שמישהו אחר יפתור את הבעיה ולא נראה שמישהו מהם
באמת יודע לפתור בעיות. לפחות הם הגיעו מהר. 

זה היה שבוע מיותר

כמו כל התקופה שלי פה בעצם. 

התחיל אחרי סופשבוע עמוס בביקור ההורים של האחד. שלא תבינו אותי לא נכון, אני ביחסים בסדר איתם אבל יש משהו מעיק, בעיקר באמא שלו. בכל מקרה מסתבר שגעגועים מכסים על הכל ולשם שינוי ממש שמחתי לראות אותם. וקצת שמחתי כשהם עזבו אחרי 4 ימים. בכל זאת, זה לא כיף לישון על הרצפה בחדר עבודה. השולחן ששמנו שם גדול מדי ולא משאירי מקום לכלום, ידעתי שלא היינו צריכים לקחת אותו, זה חתיכת מפלצת. סחבנו אותו כולה 3 בלוקים לדירה שלנו והיינו צריכים לעצור כל 100 מטר לנוח. כשהם היו זה היה נחמד, לשם שינוי האחד היה כל היום איתנו ולא הלך לעבוד (טוב לא היה לו איפה, החדר עבודה היה מלא במזרון), וטיילנו יחד. הם זכו במזג אוויר נעים יחסית לעונה (7-9 מעלות).

ואז הם הלכו ואני נהייתי חולה עם גרון כואב וחוסר מוטיבציה מוחלט. לא יודעת עם החוסר מוטיבציה קשור למחלה או למצב בכללי, בכל מקרה מיום שני אני לא זזה ולא עושה שום דבר מועיל או לא מועיל עם עצמי. אתמול העזתי ויצאתי מהבית לאכול איתו צהריים, טעות, המזג אויר הנעים עזב ביחד עם ההורים שלו ולי כאב בכל חלק של הגוף שלא היה מכוסה וגם בכאלה שכן. בערב הלכתי לדייט עם חברה פוטנציאלית (כן!! מצאתי ישראלים באזור!!!) והבנות שלה אז כדי לא להיות יותר מדי חולה לקחתי אקמול. אין לי אקמול שיעול, רק צינון אז לקחתי אחד, חשבתי לעצמי הוא לא באמת יודע שאני משתעלת ולא מצוננת. אז מתסבר שהוא כן יודע, כי עכשיו אני מצוננת. איזה מזל שיש לי אקמול צינון.

לא יודעת מה לעשות עם עצמי ואיך לעשות את זה. אני רוצה להיות פה בשבילו אבל אני לא מצליחה לאסוף את עצמי. אני יודעת שהוא צריך לעבוד קשה עכשיו כדי להוכיח את עצמו, אחרת כל המעבר הזה היה מיותר, אבל אני כל כך רוצה אותו קצת לעצמי. אני רוצה שהוא ירצה לצאת איתי לטייל, לפגוש אנשים. אני יודעת שהוא לא אוהב אנשים, בימים טובים גם אני לא אוהבת אנשים, אבל עכשיו אני ממש צריכה לדבר עם מישהו ולא רק על פיזיקה עם האנשים שעובדים איתו. עכשיו כל החברה שעובדים איתו בחופש אז הוא מתקשר אלי בצהרים לספר לי על הלטאה שיש לו במשרד כי אין לו עם מי לדבר עליה. אני מרגישה שמבחינתו אני פה כמו חתול- משהו שאפשר להציק לו כשמשעמם ואין לו כוח לעבוד אבל שלא דורש יותר מדי. אני לא רוצה לדרוש יותר מדי כי אני יודעת שהוא צריך להתאמץ עכשיו אבל אני לא רוצה להיות החתול שלו. 

אני צריכה למצוא את עצמי מחדש ואני רוצה שהוא יהיה איתי בזה אבל הוא עסוק וטרוד. עכשיו כשאני חולה אז הוא שואל אם להביא לי משהו מהסופר או בית מרקחת, להכין תה, אבל מה הוא לא יעשה - ישטוף כלים. מבחינתו שהכלים יערמו כל השבוע ובסופשבוע כשהכיור יהיה עמוס ומסריח, אז הוא ישטוף. ביקשתי ממנו שישתף איתי פעולה וישתוף כלים ישר אחרי השימוש אז כל עוד אני עושה את זה הוא גם, אבל אם אני לא שוטפת כלים אי אין לי כוח לזוז, הוא גם לא ישטוף.

אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי.

 

 

בוא נכתוב קצת על משקל

כי אתמול לפני הכניסה עם הרופאת נשים (לקח חודש להסדיר את עניין הביטוח ועוד חודש המתנה לתור, רק אתמול סוף סוף יכלתי להתקשר לאמא שלי ולהרגיע אותה שעשיתי את הביקורת אחרי הניתוח והכל בסדר, אבל אני סוטה מהנושא) אז האחות בכניסה שקלה אותי והמשקל שלי כיום הוא 151 פאונד, שזה 4 פאונד פחות ממה שהיה לפני חודש כשנרשמתי לחדר כושר (בפאונדים הכל נראה אחרת, דרך אגב, מישהו יודע למה באנגלית כותבים פאונד Lb?). בכל מקרה, אני כרגע בגבול העליון של BMI בריא, בערך באותו משקל שהייתי בחתונה וזה גם בערך המשקל הכי נמוך שהגעתי אליו כל פעם שהתחלתי לשים לב לנושא. עכשיו בעיקרון אני יכולה להרזות יותר. בעיקר עכשיו שהדבר היחיד שאני עושה בערך זה ללכת לחדר כושר, אני יכולה ללכת כמה פעמים בשבוע וגם באוכל זה לא בעיה לצמצם כי אנחנו בקושי יוצאים לאכול (האוכל בשכונה שלנו גרוע אז אנחנו הולכים למסעדות רק בסופשבוע כשנוסעים למרכז העיר וחוץ מזה, האחד עובד המון) ואני אוכלת רק מה שיש במקרר ואין שם הרבה דברים רוב הזמן. גם לפני החתונה יכלתי לרדת יותר. אז במשך חצי שנה ירדתי בערך 8 קילו באמצעות חדר כושר והליכות. הייתי יכולה חודש לפני החתונה לתת פוש ולהוריד עוד אבל לא ממש רציתי. אהבתי את הצורה שהגוף שלי הגיע אליה, לא רזה אבל השמלה ישבה יפה. גם עכשיו לא ממש בא לי לרדת יותר. יש לאן לרדת, כשאני מסתכלת במראה בזמן שאני מתלבשת אני לא תמיד אוהבת את מה שאני רואה, אבל אז אני שמה בגדים ואני אוהבת את הצורה שמתקבלת. מאז החתונה כבר שנה וחצי אני מצליחה לשמור על צורה שאני חיה איתה בשלום. יש קצת תנודות של כמה פאונד למעלה ולמטה אבל הבגדים נראים טוב. אני יודעת שאם אני ארזה עכשיו משמעותית אני לא אצליח לשמור על המשקל ברגע שאני אמצע עבודה (במהרה בקרוב, אמן). לשמור על המצב הנוכחי יחסית קל.