דווקא יש לי מה לספר אבל אין לי כוח. אני לא יודעת עם הזומבה היום היה קשה במיוחד או שזה החום או שפשוט הרבה זמן לא הייתי. בכל מקרה אני מותשת. החום התחיל, למרות שיכול להיות שמחר שוב יהיה קר. ביום חמישי הלכתי לאיזה סיור של מיטסאפ בשכונה שאמורה להיות נחמדה אבל אז המארגן הגיע ואמר שהסיור בוטל כי לפי התחזית בכל רגע עומד להתחיל pouring rain. לא התחיל. הוא רצה להזיז את הסיור להיום אבל לפי התחזית היום היו אמורות להיות סערות. היום בבוקר התחזית עוד הבטיחה שבצהריים יתחילו סערות. לא התחילו. כרגע יש סערת ברקים בצפון אבל חם ורוח חלשה. מסתבר שאי אפשר לסמוך על התחזית. אולי הבאנו את הקיץ איתנו.
האחד מגיע הביתה ושואל אז מה את מספרת. השאלה הזו מעצבנת אותי. מה כבר יהיה לי לספר. וגם אם יש לי מה לספר, לא בא לי לספר לפי הזמנה- עכשיו תתחילי לספר. ואם כבר יש מה לספר, אני מתחילה לספר, הוא מקשיב קצת, זורק איזה הערה וכמה שאלות ואז מתחיל לקטר על היום שלו. אז לא בא לי לספר. אולי מחר.
אז מה עשית היום, זו השאלה של האחד שלי ואני גם לפעמים מתעצבנת נו מה כבר יכולתי לעשות כזה מעניין שאני יכולה להרחיב ליותר משתי שניות ועם מצב הרוח שלי ומזג האויר שמשפיע עליו אז בכלל... החלטתי שאני מבקשת ממנו לא לשאול וכשיהיה מה לספר אז אספר ווכה אנחנו לפעמים אוכלים בשקט כי אין כל כך מה לספר וכל אחד תקוע בתוך הראש של עצמו במחשבות של עצמו...
השבמחקלגמרי. אצלנו הוא פשוט מדבר ולא שם לב שאני בכלל לא בשיחה. נראה לי שאני גם אבקש ממנו להפסיק עם השאלה הזו. הוא יודע שזה מעצבן אותי שההורים שלו שואלים אותי את זה אבל משום מה הוא לא קולט שגם הוא עושה את זה.
השבמחקזה השלב הכי קשה והכי רגיש - כשאת כבר ממש בקצה היכולת שלך להכיל את המציאות שלכם, אולי כבר אחרי הקצה, והוא גם עסוק בענייניו (שאותו הם מאד מעניינים) וגם בטח מיואש מהמצב והמצברוח שלך. חסר אונים, אפילו.
השבמחקאת בהחלט יכולה לבקש ממנו לא לשאול, או לפחות לא לשאול ככה. לא יודעת איך אצלך, אבל אני מעדיפה שישאלו אותי "איך את?" כשאני לא משהו מאשר "מה את מספרת, מה חדש, מה עשית היום?" או לא לשאול בכלל. זה שהוא מספר לך מה קורה אצלו זה דווקא טוב. וכדי להשתתף בשיחה אני מזמינה אותך מידי פעם לשקף את מה שהוא אומר. "אז אמרת ש...והוא אמר ככה.....ומה ענית לו?" וכדומה. ככה זה ירגיל אותו שכדי שאת תהיי בשיחה הוא אמור לשמוע משהו ממך כל כמה משפטים...ואת לא תהיי שומעת פאסיבית. ובאמת מאחלת לך יותר מכל שכבר יהיה לך מה לספר....