יום רביעי, 18 במרץ 2015

למה לדעתי השמאל הפסיד

בגלל השנאה וההתנשאות


בגלל וואינט ומסע ההכפשות המטורף שלהם שלא פחד לרדת נמוך (מחזור בקבוקים ב400 שח? באמת?). בגלל שמי שמקבל את כל המידע שלו רק מהם היה יכול להאמין שאנחנו חיים במדינת עולם שלישי, שנואים על ידי כל העולם הנאור ומובלים על ידי אדיוט שנשוי למטורפת ששולטת בו. ובגלל שאנשים לא כל כך טפשים כמו שוואינט מקווים, רובם יכולים לראות דרך התעמולה השקופה כל כך ורק מתחזקים בדיעה שלהם שאם השמאלנים האלה כל כך שונאים אותו כנראה שהוא עושה משהו נכון. 


בגלל שבמקום לפרסם את המצע שלהם המצע היחידי שהמחנה הציוני פרסם הוא אנחנו לא ביבי.


בגלל שבוז'י, שלא עשה שום דבר בחייו חוץ מלקחת חלק בשחיתות של ברק, חילק לנתניהו ציונים. ביחד עם ציפי שהיתה הראשונה להכנס לממשלה עם אותו נתניהו.  


בגלל שבמקום להציג את כל האנשים הטובים שיש להם, ויש להם הרבה, היחידים שייצגו את המחנה הציוני הם ציפציפ וציפורה. 


בגלל גרבוז שהבהיר לכל אותם "מנשקי מזוזות" שאין להם מה לחפש במחנה השמאל.


בגלל ה"ציוני" במחנה הציוני שגרם לכל הערבים שהיו מצביעים לעבודה (וכן, יש כאלו) להצביע לרשימה המאוחדת.


 


או שזה פשוט בגלל שלמרות מה שהיינו רוצים להאמין ולמרות מה שצעקו בעצרת בתל אביב רוב העם לא רצה שינוי.


רוב העם מפחד ורוצה מבוגר אחראי שיאיים על הערבים ועל איראן.


ומה לעשות, במדינה דמוקרטית הרוב הוא שקובע. 


 


 

יום שלישי, 17 במרץ 2015

אתמול, היום, וזה

אתמול היה ביקור נוסף במרפאה, הפעם עם כל הבדיקות החסרות. מגיעה במצב רוח לוחמני, לא רוצה לראות רופאים, רוצה ילד. 


בדרך התאמנתי קצת באגרסיביות מנומסת על נציגה מסכנה של חברת ביטוח כלשהי שכנראה שיש לי ביטוח חיים או משהו שלהם מהעבודה -שלום, אני מדברת עם ג'אסט? -כן. -שלום אני מדברת מחברת נודניקים, יש לך ביטוח אצלנו, נכון? -כנראה. -טוב, אני רק צריכה פרטי הזדהות שלך... -(מה? את מתקשרת אלי ואני צריכה להזדהות בפניך?) אין לי זמן לזה, מה העניין? -את רוצה שאני אתקשר אליך יותר מאוחר? -לא, אני רוצה לדעת מה העניין. -אני רוצה להציע לך ביטוח מיותר -לא מעוניינת. -אפשר לשאול למה לא? -(לא!) ככה, יש לי כבר ביטוח מיותר -אבל את מודעת שזה ביטוח ממש מיותר? -(לא יודעת ולא מעניין אותי) אני יודעת, תודה שלום. 


מוכנה עם רוח קרב הגענו למרפאה. חיכינו רבע שעה לאחות ועוד שעה ורבע לרופאה. למרבה המזל דוקטור מניאק לא עבד היום. הרופאה לא הרבה יותר אדיבה, שואלת אם עשיתי צילום רחם כמו שדוקטור מניאק המליץ. אמרתי שקבעתי תור להחודש. אמרה טוב, אי אפשר לעשות טיפולים בחודש של צילום, נתחיל חודש הבא. אמרתי שאם זה המצב, אני אבטל את הצילום, גם ככה הרגשתי שהוא נתן לי הפניה לצילום רק כדי לנפנף אותי. היא אמרה שהיא אישית בכלל לא חושבת שאני צריכה את הצילום בשלב הזה אבל אם כבר קבעתי תור לא כדאי לבטל. בשלב הזה האחד טוען שאני קצת צעקתי עליה אבל מה זה השטות הזו, לעשות משהו שאת לא חושבת שצריך רק כי חבל לבטל את התור? גם ככה די חשבתי לבטל אותו מסיבות אחרות, זה שקבעתי תור זה לא סיבה לעשות משהו כל כך לא נעים אם לדעתך הוא מיותר. סיכמנו שאין צילום רחם בשלב הזה ומתחילים בטיפולים. סה"כ חיכיתנו שעה וחצי במרפאה כדי שהרופאה תאשר לי להתחיל את הטיפול. אני כל כך שמחה שהם לא מנסים לבזבז לי את הזמן. לפחות מעכשיו זה רק אחיות, כנראה שהן קצת יותר סימפטיות. 


 


היום- בחירות. באוטו בדרך לישוב של האחד להצביע, הוא עדיין מתלבט בקול רם. אני אומרת לו- תצביע בוז'י. -לא, מה פתאום, טיעונים לא לגמרי ענייניים, ממשיך להתווכח עם עצמו, בסוף מחליט להצביע בוז'י. אחר כך כל היום הוא האשים אותי שבגללי הוא הצביע נגד רצונו. אם זה מה שגורם לך להרגיש שלם עם הבחירה, שיהיה, לפחות הוא הצביע נכון. עברנו לארוחת בוקר עם המשפחה שלו והמשכנו לקיבוץ שלי. שם שמו איזה חברת קיבוץ מבוגרת בכניסה לרשום באופן לא רשמי מי בא להצביע, כנראה כדי שיוכלו להתקשר לכל מי שלא בא. אני לא בטוחה שזה חוקי. בכל אופן, היא לא כל כך האמינה לי ששיניתי שם משפחה וגם אחרי שהראיתי לה תעודה מזהה היא הייתה בטוחה שאני מופיעה בשם הישן (יש 2 קלפיות והחלוקה ביניהן לפי שם משפחה). 


חוץ מזה לא נרשמו אירועים מעניינים. עוד יום בחירות סטנדרטי, ניפגש שוב בעוד שנתיים.


נקווה שיהיה טוב


 


עדכון בוקר שאחרי: כנראה שהולך להיות ממש רע לפני שיהיה טוב :(


 


 


 

יום שישי, 13 במרץ 2015

שאלה לקוראים- מה אתם הייתם עושים

השאלה היא לא לשם התייעצות אלא כדי לבדוק משהו. בפוסט הבא אני אסביר מה. בכל מקרה אני מעוניינת לשמוע דיעות של גברים ונשים כאחד.


נניח שהאדם לו אתם נשואים (או אם אתם לא מאמינים במוסד הנישואים, האדם איתו בחרתם לחיות את שארית חייכם) סיים דוקטורט ומחפש משרת פוסט דוקטורט בחול. משך הפוסט בין שנתיים ל4 שנים וגם לאחריו העתיד באקדמיה לא מובטח. אם הוא לא יעשה פוסט בחול הוא יוכל לצאת לשוק העבודה אבל האופציה לעתיד באקדמיה תיחסם בפניו. 


האם תיסעו איתו (או איתה)? האם תקוו בלבכם שהוא לא יתקבל? האם תשכנעו אותו לוותר? האם התשובה תשתנה כתלות במקום אליו הוא יצליח, אם יצליח, להתקבל?


אני לא שואלת מה לדעתכם אני צריכה לעשות, את זה רק אני ובעלי יכולים להחליט. אני שואלת מה אתם, בהנתן הרקע האישי והמצב שלכם, מה הייתם עושים?


אודה מאוד לעונים 



עוד הערה- אני ריצה לשמוע גם תשובות של גברים, בבקשה 

יום שבת, 7 במרץ 2015

תמונותטיול

בשבוע איחור כי לא היה לי כוח עד עכשיו




יצאנו לטיול בנחל תבור לחפש תורמוסים




מצאנו חמורים





מצאנו מדרונות סגולים










וצהובים ואדומים


והמון אירוס אחר הצהרים








ומצאנו גם מים







וירח


הי, הנה תורמוס







הנה מלא תורמוסים



הנה תורמוס ועכנאי, מדרונות שלמים שלהם









והמון מים שצריך לחצות. נרטבו לי הגרביים :(







סוף המסלול, סוף היום. 




 

אני כותבת רק כשהוא לא נמצא?

כן, מסתבר.


אז עכשיו הוא באירופה. הבטיח להביא שוקולד טוב. הפעם זה קצר, נסע ברביעי, יחזור מחר.


קצת מדכא פה בזמן האחרון. הרבה הפסיקו לכתוב, קשה למצוא אנשים חדשים מעניינים. פתאום כל פוסט עם 4 תגובות מגיע לחמים. הרבה אנשים עוברים לפרטי ופתאום לא נעים לי לחטט, לכתוב להם "אני יודעת שאתם לא רוצים להיות חשופים לכל מיני אנשים אבל אני לא כל מיני, אני רק אני". 


אני מבינה בלוגרים שכתבו בפינה הפרטית שלהם ופתאום מוצאים את עצמם בחמים. גם אותי זה הלחיץ. מצד שני כל כך שומם פה שמי הם מפחדים שיגיע אליהם בטעות? המקום הזה דועך. אפשר להאשים את ההנהלה החדשה, אפשר להאשים את מובילי המאבק שיצרו אווירה של סוף העולם. ואולי זה פשוט שהפורמט כבר לא רלוונטי, כשהכל חשוף ברשתות החברתיות, מי עוד צריך את המקום הפרטי הזה?


 


לנושא שמטריד את כולם- למי לעזאזל מצביעים בבחירות. 


אין לי מושג. אבל זה יכול לעזור: פרויקט השקיפות של TheMarker, סיכום די מוצלח של כל החברים במפלגות, מה הם אמרו ומה הם עשו. 


עצוב להגיד את זה אבל מעיון בטבלה המפלגה שאני הכי מעריכה מבחינה ערכית היא המפלגה שמהדרך שלה אני הכי סולדת אידיאולוגית. הבית היהודי. ללא ספק הם המפלגה הכי כנה בכל הבחירות האלה. אומרים בדיוק מה שהם חושבים ופועלים בדיוק כפי שהצהירו. נאמנים לבוחרים שלהם שלצערי הם לא אני. 


אפשר לסלוד מההומופוביה שעולה מההצהרות שלהם אבל אי אפשר שלא להעריך את הכנות שבה הם אומרים "אם אתם רוצים לקדם את זכויות ההומואים- אל תצביעו לנו". הם נאמנים לדרך שלהם, שלדעתי תביא אותנו לאסון. 


ויש את מרץ, שהם ברירת המחדל שלי כיוצאת הקיבוץ הארצי. גם הם, לפחות מהתמונה שעולה בפרוייקט, נאמנים לאידאולוגיה, אבל מבחוץ. הם מקדמים נושאים חשובים שאף אחד חוץ מהם לא מתעסק בהם אבל בנושאים החשובים באמת אין להם השפעה. אז מה הטעם להצביע להם, לתת עוד קול לאלה שישבו בחוץ ולא ישפיעו באמת. 


אני מאמינה שצריך להחליף את ההנהגה. ובשביל זה אין ברירה אלא להצביע המחנה הציוני. אבל איך אפשר להצביע למפלגה שאיבדה מזמן את הדרך והתאחדה עם אלופת הזגזגים? מה בדיוק הם מציעים? האם באמת "רק לא ביבי" זה סיבה מספיקה לתת את הקול שלי לשניים האלה? יש בעבודה אנשים טובים, אנשים שמאוד הייתי רוצה לראות בפנים, אבל למה בראש שלה שמו את הציפציפ הזה? ולמה הם החליטו ללכת עם התנועה ולהפוך להיות המחנה הציוני? ממתי שמאל בארץ מגדיר את עצמו קודם כל כציוני? מה קרה לשמאל הישראלי? ממתי נתנו לאולמרט ודומייו להיות שמאל? 


מה יהיה עם הבחירות האלה?