אבל יש גבול.
לפני חודש בערך פניתי לעבודה בבית הספר היהודי בשכונה. שלחתי קורות חיים ולא קיבלתי שום תשובה. התקשרתי לשאול, האחראית ענתה לי שהיא קיבלה את המייל ולא היה לה זמן להסתכל. מאז לא שמעתי מהם.
עד אתמול, בשמונה בערב במייל עם שורה אחת - can you sub tomorrow 10:40-11:20? מה, מי, איך, אני מכירה אותך? שיחה ארוכה במיילים הובילה לזה שהיום בבוקר החלפתי את המורה בשיעור אחד תמורת 20$.
עכשיו, זה לא שאני מזלזלת בכסף אבל יש כרגע בחוץ חתיכת סופה רצינית, שלג ב-0 מעלות (שלג ב5- זה כיף כי הוא קפוא, שלג ב-0 זה לא כיף כי הוא מיד נמס ומרטיב את הכל) עם רוחות מטורפות שמעיפות את השלג לפרצוף וכמעט מעיפות אותי לאגם ובמצב הזה יצאתי מהבית בשביל 20$ שבסוף לא קיבלתי אותם כי האחראית על החשבונות היתה עסוקה והאחראית על המחליפים לא היתה אז מתישהו אולי אני אקבל אותם.
הילדים היו די חמודים, המשימה כללה עבודה על מחשב, ככה שבמקום להפריע הם שמעו שירים וסך הכל היה די נחמד. גם הרבי שפגש אותי בכניסה היה מקסים והתנצל על חוסר הנימוס. אולי בפעם הבאה לא תהיה כזו סופה ואני ממש עשויה להנות.
אומרים שהחורף עומד להגמר. שבוע שעבר היה שבוע יפה וחם, עכשיו יש סופה מטורפת אבל לא ממש קר וכנראה שהיא תגמר עוד מעט. הבטיחו שהאביב פה יפה.
