יצאתי בבוקר, היה כמעט חושך, שמיים אפורים לגמרי, הכל אפור. התחיל שיעור יוגה והמורה אומרת תסתכלו כמה יפה בחוץ, שמים כחולים ושמש. אני מסתכלת בחלון ובאמת שמים כחולים ושמש. יוצאת משיעור יוגה, שמים מכוסים עננים אבל עם פיסות של כחול עמוק פה ושם. ככה זה המשיך, השמים מכוסים עננים והכל אפור ואז פתאום השמש יוצאת מבין העננים ובבת אחת הכל מואר ומלא צבע וצללים חזקים יוצרים ציור על הדשא הירוק ואז שוב אפור.
ואיזה רוח, הסנאים כמעט עפו מהעצים.
הבדל של כמה דקות בין התמונות.
אמרתי לחברה אחת בארץ שבסוף אני לא אבוא בקיץ. נכון שזו הבחורה הכי רכלנית שיש, אבל היא בחופשת לידה עכשיו, כמה מהר המידע הזה יכול לעבור? היום, יומיים אחרי, חברה אחרת שבחופשת לידה ולא מדברת עם החברה הראשונה (בנות) כתבה לי ששני אנשים אחרים בעבודה אמרו לה שאני לא אבוא. מסתבר שעדין זוכרים אותי שם בארץ.
עיר הרוחות. ’הסנאים כמעט עפו מהעצים’ .
השבמחקתמונות מקסימות.
כנראה לא סתם קוראים לזה "עיר הרוחות". ובזכות זה כל כמה דקות מפת השמיים משתנה לגמרי. מרתק!
השבמחקתתרגלי לזה שבארץ רב סרן שמועתי עובד שעות נוספות, ותתרגלי לזה שבטוח זוכרים אותך וגם בטח מדברים עלייך......
שולחת לך כבר מעכשיו הרבה אנרגיות טובות לקראת הטיפול הצפוי....וגם לאמא שלך עם הניתוח שלה.
מסכנים, גם התכווצו בחורף, ועכשיו עפים ברוח
השבמחקחצי שנה, הייתי בטוחה שישכחו אותי כבר. כמה כבר אפשר לדבר על מישהו שלא פה?
השבמחקLOL, הסנאים כמעט עפו מהעצים... אני בטוחה שהם לא מצאו את זה מצחיק כמוני ובכל זאת
השבמחקהפוך - הכי יש! כשאת שם את מובנת מאליו, עכשיו יש מה להסתקרן...
השבמחקהחיות האלה מצחיקות, זה אסטרטגית ההישרדות שלהם, בגלל שהם כאלה חמודים אז כולם אוהבים אותם. אם לא היה להם כזה זנב הם היו סתם עוד עכברושים.
השבמחק