אמריקאים זה כזה "היי, saint patrick day מה נעשה? אני יודע, בואו נצבע את הנהר בירוק!"
ואני זה כזה "היי, אם כולם לובשים ירוק והנהר ירוק אפשר לזרוק אנשים לנהר ואף אחד לא יראה אותם"
מצאתי את הכד בקצה של הקשת בענן. 
אחי, נראה לי הגזמתי עם הירוק, אני רואה דובים בערסלים. 
נקודה חיובית להיום- נפגשנו עם חברים. יש לנו חברים ואנחנו מצליחים לשמור איתם על קשר.
ועוד משהו- ההורים שלו סומכים עלי יותר משהם סומכים עליו.
וואו אתחיל מהסוף - ההורים שלו סומכים עלייך יותר משהם סומכים עליו? וואו. זה אומר הכל.
השבמחקונכון, האמריקאים זה כזה - ויותר מזה: סיינט פאטריק’ס דיי הוא בכלל ב-17/3 אבל כבר שנים שהם מצמידים את כל החגים לסופ"ש....
זוכרת את סיינט פאטריק’ס דיי הראשון שלי: הייתי בת 10, שנתי הראשונה בארה"ב, במקרה (ממש אבל ממש במקרה) אמא שלי הלבישה אותי בירוק לבית הספר. מזל!!!!!!! אחרת הייתי חוטפת צביטות עד שהייתי כולי מכוסה חבורות. כן, צביטות. זה (היה לפחות) הנוהג ביום הזה. מי שלא לובש ירוק נצבט!
לפעמים אני חושבת עד כמה האמריקאים יכולים להיות עם מוזר
השבמחקואני בטוחה שמי שיסתכל על ישראלים מהצד, יחשוב בדיוק אותו הדבר...
אחלה תמונות. ואהבתי את הקישור ל’ירוק’ בסוף, עם הדובים בערסלים.
השבמחקהם סומכים עלי כי אני יותר בטוחה במה שאני אומרת. הוא יכול שעה להתווכח איתם ולהגיד "אני חושב שזה בסדר, נראה לי שבדקנו" ואני אחרי שאני אומרת לו שלא "אני חושב" אלא "אני יודע" התעברתי בשיחה שלהם ואמרתי שאני בדקתי ואני יודעת וראיתי שזה בסדר.
השבמחקהקטע הזה של להצמיד את החג לסופש דווקא די יעיל, אם זה היה באמצע שבוע האחד בטוח היה אומר שהוא צריך לעבוד ואין לו זמן לזה.
אני בטוחה שחלק גדול מהאנשים בכלל לא יודעים מי זה סינט פטריק ולמה הכל צבוע בירוק בחג שלו.
אני די בטוחה שהיה שם גם ירוק מהסוג הזה.
השבמחקאני לא חושבת שהם מוזרים, הם פשוט מתלהבים מדברים אבל בגלל כל הרשמיות שלהם הם לא יכולים סתם להתלהב אז הם צריכים כל מיני סמלים ושטויות, כמו לצבוע את הנהר בירוק.
השבמחקIf they can dye the river green today, why can’t they dye it blue the other 364 days of the year?
השבמחקאיזה כיף לך שזכית לחוות את זה בעצמך!
מסכנים הברווזים, עד שנמס הקרח עכשיו הנהר ירוק.
השבמחקלא חשבתי עליהם (וגם נראה לי שפספסת את הרפרנס התרבותי, אם אפשר לקרוא לסרט פופולרי ישן תרבותי).
השבמחקבאמת לא יודעת מי עוד קרא את הספר הזה, אני לא קראתי לא אותו ולא את סנדמן - אבל אני זוכרת שאת אוהבת ספרי פנטזיה ומקווה שתאהבי ותיהני. מעניין מאד מה שאמרת על גיבורים בספרים ישראליים. עם מי, למשל, בספרים לא ישראליים את כן מרגישה שאת מזדהה? יכול להיות שזה קשור לציפיה כלשהי, שבגלל שהם ישראליים אז את אמורה להזדהות, וזה לא קורה? ובעצם (וכאן בכלל נכנסתי ל’פלסף מיותר) למה את מתכוונת כשאת אומרת "מזדהה", אולי זה לא מה שאני מתכוונת. הרי לכל אחד מאיתנו שפה משל עצמו. ואני חושבת על הסיפור "החברה הגאונה" של אלנה פרנטה (ספר איטלקי, מתרחש בנפולי של אחרי מלחמת העולם השנייה) שעכשיו סיימתי, ספר שממש סבלתי בהתחלת הקריאה שלו אבל המשכתי בכל זאת...ולמרות שנהניתי ואהבתי, לא היתה שם אף דמות שהזדהיתי איתה. אף לא אחת....
השבמחקלא קראתי את הספר הזה אבל לגמרי יכולה להבין את ההרגשה שלך לגבי דמויות בספרים וסרטים ישראלים, לגמרי מזדהה איתך בנושא וגם בדכ לא מצליחה להתחבר אליהם למרות שכביכול יש לנו את אותו רקע...
השבמחקאני חשבתי על בטמן. על איזה רפרנס את חושבת?
השבמחקאולי להזדהות זה לא בדיוק המילה הנכונה, יותר לסמפט, לחבב. אם אני מסתכלת על הספרים שקראתי לאחרונה באפליקציה אז יש כמה ישראלים שדווקא בסדר, אשכול נבו למשל בנוילנד והמקווה האחרון בסיביר, הדמויות שם likeable. את הדמויות של עירית לינור אני אוהבת, אולי בגלל שאני מעריכה ציניות טובה. תוחלת החיים של אהבה, לא הזהיתי עם הדמויות כי הן מגיעות עם תפיסת עולם די שונה משלי אבל עדיין זה דמויות אמיתיות והרגשתי כל הסיפור שאני רוצה בטובתם ובגלל שהסיפור חושף את הסוף בהתחלה ככל שקראתי יותר זה יותר העציב אותי לדעת את הסוף. את הביתה מאוד אהבתי כי שם אמנם לא הרגשתי הזדהות עם הדמויות אבל מאוד עם הסיפור עצמו, ואולי בגלל שהגיבור של הספר הוא הקיבוץ עצמו ולא הדמויות שבו אז אפשר להגיד שכן הזדהיתי.
השבמחקאולי בגלל שיצא לי לקרוא עכשיו רצף של ספרים שעצבנו אותי אז אני עם ההרגשה הזו.
אולי בגלל שיש לנו אותו הרקע אז יותר מרגישים כמה ההתנהגות שלהם לא הגיונית, לא אמיתית. יכול להיות שהריחוק נותן יותר סובלנות כלפי האחר.
השבמחקאו שישראלים לא אוהבים את עצמם ולכן לא אוהבים את הדמויות שהם כותבים.
אני חשבתי (וציטטתי במדויק לדעתי) על The Fugitive
השבמחקעברו שנים מאז ראיתי את הסרט הזה...
השבמחקגם אני, אבל מאד מחבבת אותו וראיתי אותו לא מעט פעמים. הזכרת לי ואולי אצפה שוב.
השבמחקמעט מדי מידע כדי שאוכל לחוות דעה: עד כמה יש שם מקום ל’גדול’? כמה שנוא זה יהיה (את אומרת שלא תהיי טובה בזה ולא תהני מזה - האם אין מצב שתמצאי שם כן מקום להנאה?) ומצד שני: עד כמה תוכלו להמשיך לסחוב ככה?
השבמחקהיא לא נתנה לי יותר מדי פרטים על האפשרויות, אני מניחה שבראיון אישי אני אוכל לדעת יותר. אני ממש לא חושבת שזה יהיה שנוא או סבל, בהחלט יש סיכוי שאני אהנה וגם יכול להיות שאני אהיה טובה, לא הייתי שוקלת אפילו אם זה לא היה ככה, זה פשוט לא הדבר שמדליק אותי, לא האתגר הטכני שאני אוהבת.
השבמחקמבחינה כלכלית אני לא דואגת, המשכורת שלו מחזיקה אותנו ויש עתודות חסכון רציניות מהארץ והורים שישמחו לתרום ככה שאנחנו יכולים להמשיך לסחוב ככה לא מעט זמן אבל זה לא מצב רצוי.
מההיבט האופטימי שמחתי לשמוע שפנו אלייך מהשגרירות. הרבה ישראלים בחו"ל שנסעו בגלל בן הזוג (לעבודה או לימודים) נתקעו ללא תעסוקה וזה השפיע עליהם מאד לא טוב גם מההיבט הכלכלי אבל גם ובעיקר מההיבט החברתי, הניווני, התסכולי....ברור שאין קשר בין מה שיציעו לך (גם אם זה יהיה מאתגר ומהנה) לבין המקצוע שלך מבחינה טכנית. מצד שני אולי כן יהיה לזה קשר (ואם לא מיידי, אז עתידי) לעובדה שאת מנהלת. מנהלת פרוייקטים, מנהלת אנשים. לא יודעת מה התפקיד, אכן אין פרטים. ללכת לראיון זו לא התחייבות לקבל את העבודה אני מקווה. אולי שווה לשמוע מה שיש להם להציע. ואולי זה דווקא ידרבן אותך להשקיע עוד יותר בחיפושי העבודה בתחום שלך....כך או אחרת אני שולחת לך אנרגיות טובות ואת כבר תדעי מה לעשות איתן...
השבמחקקצת קשה לי לענות לך על זה בהתחשב בזה שאין פה יותר מדיי פרטים על התפקיד
השבמחקיש דברים שיכולים להיות שווים את זה
זה תלוי בכל כך הרבה גורמים
גם מה שציינת לגבי הטיפולים ואם הדברים ילכו כשורה גם יהיה לכם ילד, אז זה יכול להיות בהחלט רעיון טוב
זה פשוט מוזר לרוב האנשים לא לעבוד במשרה מלאה
הפרמטר העיקרי להנאה מהעבודה הוא לא המקצוע אלא דווקא האנשים וההרגשה שאת עושה משהו חשוב. לכי לראיון ונסי לבדוק האם את מרגישה שהפרמטרים הללו יקבלו מענה.
השבמחקהדבר העיקרי שדוחף אותי לקחת את העבודה זה הפחד שאני אשאר ללא תעסוקה עוד הרבה זמן, כבר עכשיו אני מרגישה את ההשפעה השלילית.
השבמחקאני מבינה שמשרה לא מלאה יכולה להיות מאוד נוחה כשיש ילדים וגרים רחוק מההורים, השאלה היא האם כדאי עכשיו לקחת החלטות על סמך זה שאולי יהיו עוד הרבה זמן.
השבמחקזה מה שאני אעשה, אני אשמע יותר על התפקיד ועל האנשים ואחליט אז.
השבמחקענק
השבמחקללא ספק הראש שלהם עובד קצת אחרת
ברכות! וגם עוררת בי זכרונות מאוד ספציפיים סביב החוויה הזו בארה"ב. אני עברתי בארץ בראשון, ובארה"ב פסלו אותי פעמיים (פעם כי לא ידעתי מה זה three K turn, ופעם סתם, בלי סיבה. זה היה אותו בוחן) וזו פעם ראשונה ויחידה שחשבתי שזה נובע מאנטישמיות , ורק אחרי שהתייעצתי עם ישראלים שאמרו לי לאן ללכת חוויתי משהו דומה למה שאת מתארת ועברתי בלי למצמץ.
השבמחקאז המון ברכות. שכירת אוטו בארהב זולה, ואפשר גם ללכת לU-Haul כדי לשכור מיני משאית אם צריך להעביר דברים - אנחנו עברנו ככה פעמיים. זה חשוב.
מזל טוב!!!! איזה כייף להיות אחרי ולדעת שהתגברת על עצמך והצלחת!!!
השבמחקהקטע עם המספרה הצחיק אותי בעיקר כי אנחנו פה ממש מזדהים! אני לא מרגישה שהגרמנית שלי מספיק טובה כדי להסביר שאני רוצה מדורג (ובכלל אין פה הרבה בנות עם תלתלים אז הם בטח חסרי ניסיון...) ובעלי קוצים אז קנינו לבעלי מכונה ובפעם הראשונה שניסיתי לספר אותו עשיתי חור מאחורה... כזה שנראה כאילו הוא פעם חטף מכה בראש :) מאז אנחנו מסתפרים רק כשבאים לביקור בארץ :)
כל כך צודקת! אנחנו הצבענו ברגליים (באצבעות...יותר נכון ) וגם את מוזמנת!
השבמחקמזל טוב על הרישיון! מאד משעשע מה שסיפרת, ואגב - בכל מדינה בארה"ב המבחן קצת אחר, וגם בכלל המצב קצת אחר. כך בבוסטון (לפחות כשגיסתי עשתה תיאוריה לפני הרבה שנים) עוד היו שאלות לגבי ההתייחסות לסוסים וכרכרות..! ובפלורידה (לשם בעלי טס לפחות פעם בשנה בגלל עסקים) אין מצב שתראי דפיקה במכונית, בפגוש, בפנס, בכלום! והן תמיד גם מצוחצחות. עניין מקומי לגמרי, כנראה. עוד משהו - בנוסף לשכירת רכב (ומשאית/טנדר כפי שכתבה מניפה) יש משהו שקוראים לו zip care שכלתי משתמשת בו הרבה בבוסטון - אפשרות לשכור רכב לכמה שעות...
השבמחקבכל מקרה נצלו את זה, כשמזג האוויר ישתפר עוד קצת, צאו מהעיר וסעו לטייל קצת :)
כל הכבוד, אני גם
השבמחקאני נתקלתי במושג הזה three point turn בשאלות לדוגמה והוא לא הופיע בחוברת אז החלטתי שזה משהו שכנראה ירד במיקוד או משהו והאתר לא מעודכן. הבוחנת עצמה בכלל לא שאלה שאלות, רק אמרה לי לפנות ימינה או שמאלה (פניה שמאלה ברמזור ירוק זה אחד הדברים המוזרים כאן, אני לא מבינה איך הם לא עושים תאונה כל יום)
השבמחקתודה, בעיקר כיף להיות אחרי זה.
השבמחקאת תיארת בדיוק את הפחד שלי ממספרות, רוב הלקוחות פה שחורים וזה שיער מאוד שונה ואין לי מושג איך אומרים מדורג באנגלית. הסתפרתי רגע לפני הנסיעה ושקלתי למשוך את הפעם הבאה לביקור הבא בארץ אבל המצב היה כבר בלתי אפשרי.
לבעלי כבר בארץ קנינו מכונה ובעיקר הוא מספר את עצמו ואני רק עוזרת לו עם המסגרת.
סוסים וכרכרות למזלי לא היה לי :)
השבמחקבפלורידה כולם אמורים להיות עשירים, לא מפתיע שהמכוניות שלהם מצוחצחות. פה זה עיר הפשע ואנחנו על גבול אזורי הגנגסטרים, מכונית מרוסקת זה כנראה סוג של סמל קשיחות- אתה לא יכול לפגוע לי במכונית כי היא לא יכולה להיות במצב יותר גרוע ממה שהיא עכשיו.
מזל טוב על הרישיון
השבמחקגם בארץ יש אנשים שעוברים רישיון נהיגה ונוהגים זוועה (וכראייה תראי כמה תאונות דרכים יש פה כל בוקר, אפילו לא מדווחים עליהן בחדשות)
האמת שראיתי את זה קורה רק בדפדפן כרום, בפיירפוקס הכל עובד בלי בעיה
השבמחקואכן הפסקתי לקרוא הארץ מאז שזה נעשה בתשלום
סיריאסלי???
השבמחקהבעיה היא שאי אפשר לדעת באמת מה יקרה בכל זמן נתון
השבמחקאפשר רק לעשות את הדברים הנכונים לאותו רגע
בסופו של יום, את היחידה שיכולה לקבל את ההחלטה על סמך המידע שיש לך בנושא הזה
הכי הרבה אפשר לעשות רשימה של "בעד ונגד" אם ממש קשה להחליט (לא שזה עוזר, זה סתם נותן פרופורציות)
רציני לגמרי
השבמחקאני מניחה שיש יותר מדרך אחת לעקוף את השטות הזו אבל אני לא מתכוונת לטרוח להתאמץ לקרוא משהו שלא רוצים לתת לי לקרוא. זה האינטרס שלהם שאנשים יקראו את התעמולה שלהם (נכון לכל העיתונים בארץ).
השבמחקתקשיבי, הייתי יכולה להגיע בלי רשיון מהארץ, לקחת את האוטו לכמה סיבובים ולעבור את המבחן הזה. בארץ מורה לנהיגה יוציא לך את הנשמה והכסף לפני שייתן לך לגשת לטסט ואז הטסטר בעצמו יבדוק אותך על כל שטות. ומרגישים את זה בכביש, כל אחד נוהג לפי חוקים משלו ורק בגלל שכולם כל כך אדיבים פה אין יותר תאונות.
השבמחקבמיוחד בהתחשב בעובדה שמחייבים אותך פה לקחת 30 שיעורים
השבמחקוכל שיעור עולה לפחות 120-150 ש"ח
ויש אנשים גם בישראל שנוהגים כאילו הכביש שלהם
מצפצפים על חוקי התנועה
כשעוד עבדתי והייתי נוסעת לעבודה עם שכן שלי, הייתי שומעת בחדשות של 7 בבוקר את כל התאונות שהיו בין 6 ל7 בבוקר, המון! ואלה עוד שעות שהכבישים יחסית ריקים....
כל כך!
השבמחקהיי, אני חושבת שאין לך מה להפסיד. לכי תדעי אולי דווקא תאהבי את העבודה. את האנשים. את זה שאת עובדת אבל לא הרבה בכדי להיקרא חמור עבודה (: ועדיין יהיה לך זמן לעשות את הדברים שאת אוהבת. זה עוד משהו להכניס לקו"ח, להראות שאת בחורה חרוצה ויש לך מוסר עבודה גבוה שהעדפת לקחת משהו אפילו שיש לך יותר מה להציע. זה נראה טוב יותר למעסיק הבא. זה שאת תעבדי שם לא אומר שתהיי שם 4 שנים, את תתפתחי ותתקדמי. אולי זה ייתן לך קצת יותר ביטחון בארץ זרה.
השבמחקאז הלכתי לראיון ואפילו לבשתי ג’קט ומכנסיים לא ג’ינס וניסיתי להראות ייצוגית ורצינית והאמת שעכשיו ממש בא לי על התפקיד ואני מתבאסת שאני בטוח לא אקבל אותו כי חוץ ממני יש עוד מלא בנות זוג של שמחפשות תעסוקה ובטח הצליחו להראות יותר משתלבות ומתלהבות ממני.
השבמחק