יום שני, 21 ביולי 2014

פרסומופוביה פעם שניה

מגניב, כנראה




אבל כרגיל מביא גם אורחים לא רצויים. תגובה אחת ללא שם, ללא נימוק, רק הטחת רפש גועלית. מכיוון שהפחדן אפילו לא טרח להשאיר מייל לתגובה ואולי המשך דיון, מחקתי את התגובה במידי. זה הבלוג שלי ואין שום סיבה לתת בו במה לבריוני אנונימיות. 


אבל אז חשבתי לי, מה לעזאזל כל כך מעצבן אותו? פוסט שבבירור כתוב בצחוק, למה הוא מפריע למישהו? אולי בכל זאת הייתי צריכה לענות לתגובה, אולי לנסות להבין מה? למה?


אם מישהו רואה משהו פוגעני או מעליב בפוסט הקודם, משהו שעלול להרגיז מישהו עד כדי להטיח בי עלבונות, אשמח אם יעיר את עיני, אפילו במייל.


תודה


 


עדכון. 1975 תגובות. אף פעם לא היתי כל כך פופולארית.


חבל רק שהן נראות כמו סקריפט לא מוצלח. לפחות היו משקיעים בי עצוב


 

9 תגובות:

  1. גם עם זכוכית מגדלת ופינצטה לא מצאתי משהו שבגינו צריך להטיח בך עלבונות

    השבמחק
  2. לא מצאתי שום אלמנט פסול  או פוגעני בפוסט הקודם
    מה הוא כתב לך בתגובה?

    השבמחק
  3. האשים בבורות והוסיף עלבונות אישיים. את הקטע של הבורות אני מנסה להבין, השאר זה סתם רשעות

    השבמחק
  4. כנראה שגם הוא עם זכוכית מגדלת ופינצטה לא מוצא משהו.. 

    השבמחק
  5. :-) מונרכיה בלוגרית טליק קורא לזה... ואני בעדה. זה הבלוג שלך. את מחליטה. מה שלא מתאים תמחקי. וגם אם מישהו חושב שדעתך בעייתית... וול... הוא יצטרך להתמודד...:-)

    השבמחק
  6. מונרכיה בלוגרית, אהבתי. 
    אין לי בעיה למחוק תגובות, סתם גורם לי לתהות. אני לא הולכת לשנות את דעתי אם מישהו לא מצליח להתמודד איתה אבל הייתי רוצה לפחות לדעת מה הבעיה שלו. 

    השבמחק