יום שבת, 22 בפברואר 2014

מנייק

כתבתי קטע שלם ורציתי להוסיף קטגוריות בסוף הקטע ואז המניאק זרק אותי אחורה ומחק את כל מה שכתבתי. פעם בכל פעם שהיתי מנסה לנווט מחוץ לאתר לפני ששמרתי את הנתונים שהזנתי לו האקספלורר היה שואל אותי אם אני בטוחה. למה השועלאש לא עושה את זה? ולמה האתר הזה לא דואג לזה?


 


טוב, אין לי כוח לכתוב הכל שוב, גם ככה הרוב היה סתם קשקושי אני עוד מעט מתחתנת ולא מסוגלת להפסיק לדבר על זה למרות שאין מה להגיד.


 


קראתי את החדש של ניל גאימן, אוקיינוס בקצה המשעול. אני אוהבת את הספרים שלו ולכן ברגע שראיתי אותו בחנות הספרים קניתי אותו. במילה אחת- מאכזב. ספר אפל כראוי לספר של ניל גאימן, אבל שלא כהרגלו מאוד פשטני. אין עומק. אצל גאימן אם יש מטפורות הן בדרך כלל מאוד ברורות ככה שלא סביר שפספסתי את הרעיון האמיתי מאחורי הסיפור. גם לפי ראיון שקראתי איתו, הספר הזה הוא לא אלגוריה למשהו, אלא סתם סיפור שאוסף כל מיני זכרונות של הסופר ובונה מהם סיפור אחד. במבנה הסיפור מאוד מזכיר את קורליין של אותו הסופר, גם סיפור על ילד או ילדה שמסתבך עם דמויות מרושעות מעולם אחר וצריך להלחם בהם בעזרת דמות ספק מהעולם הזה, ספק מהעולם האחר. בקורליין זה חתול, פה זה ילדה בת 11 אבל בעצם הרבה יותר מבוגרת. בניגוד לקורליין, פה מהתחלה מאוד ברור איזה דמויות טובות ואיזה רעות, והדמות הרעה פשוט רעה, יש איזה נסיון ליצור לה סיבה, מניעים, אבל בגדול היא רעה כי ככה היא. העומק של הסיפור הוא כעומק הבריכה שהילדה מתעקשת שהיא אוקיינוס וכך גם הסופר, מתעקש שהסיפור הזה הוא יותר מסיפור הרפתקאות ששני ילדים ממציאים לעצמם. 


קצת מבאס, לקנות ספר עם הרבה ציפיות שהנה סוף סוף אחרי כמה שנים יש משהו טוב לקרוא ולהניח את הספר בסופו עם תחושה של בזבוז זמן. חבל.


 

13 תגובות:

  1. וואו לא שמעתי על הסופר הזה בכלל. זה נחשב ז’אנר פנטזיה? מד"ב? אני אוהבת הכל, האמת. אבל כנראה שיש לי הרבה חורים בהשכלה. קוראת עכשיו את "המקווה האחרון בסיביר" של אשכול נבו ונהנית מכל רגע. 
    דרך אגב לא יודעת אם את זוכרת את זה כרגע אבל....את מתחתנת עוד מעט ;-) ;-) ;-)
    תקשיבי, עכשיו זה עוד בסדר. זה שאחות של חתני התחתנה בספטמבר האחרון ועדיין מעלה לפייס תמונות מאז, זה כבר ביזאר...

    השבמחק
  2. איזה בעסה. אני גם מאוד מחבבת אותו.

    ממליצה תמיד לחזור ל"בשורות טובות" :))) זה הספר האהוב עלי, ותמיד כשיש לי הפסקה בין ספרים, או סתם מדוכדכת, או סתם בלי סיבה, חוזרת לספר הזה שוב ושוב. בשורות טובות רולז!!

    השבמחק
  3. הוא נחשב פנטזיה למרות שזה לא פנטזיה קלאסית. רוב הסיפורים שלו מתרחשים בעולם שלנו וגם מכילים המון דימויים ואמירות חברתיות. 
    בדיוק היום אמא שלי נתנה לי לקרוא את המקווה הזה. כשאני אגיע אליו אני אעדכן.
    וכן, ברוב שעות היום אני זוכרת את זה :-)

    השבמחק
  4. ואו, פעם אחרונה שקראתי את בשורות טובות היתה בצבא. למען האמת שני אקסים שלי ברצף מהתקופה הזו לא הפסיקו לדבר על הספר הזה. 

    אני תמיד מפחדת לחזור לקרוא ספר שאהבתי בתקופה ישנה יותר כי אני מפחדת שהיום הוא יראה לי אחרת ואני כבר לא אוהב אותו וכל הקסם יעלם. 
    אבל תמיד ישאר לי בלב מקום חם לאנשים שאוהבים את הספר הזה :)

    השבמחק
  5. ב’התחל’ יש אופציה של Reeent items ואפשר לשחזר

    השבמחק
  6. זה ספר מקסים. היה ונשאר. אני ממשיכה לגלות את הגאונות שבו פעם אחר פעם. וכבר קיפלתי את כל כך הרבה פינות דפים במקומות שבהם יש דברים שכדאי-לחזור-אליהם-סתם-כך, שכל הספר מקופל.

    השבמחק
  7. יש לי וינדוס 8 חדש. עוד לא מצאתי את הכתפור של התחל

    השבמחק
  8. זה העיגול עם ארבע צבעים מרובעים בפינה למטה. Start

    השבמחק
  9. תכתבי בוורד כאשר יש לך אופציית שמירה אוטומטית כל 2 דקות. חסך לי הרבה כאב לב.

    השבמחק
  10. יש לי ווינדוס 8. הם פיטרו את העיגול עם צבעים מרובעים. 

    השבמחק
  11. הייתי עושה את זה אבל אני עצלנית.

    השבמחק