יום שבת, 1 במרץ 2014

היוש

לפני משהו כמו שנה שמעתי פודקאסט עם מישהי שעוסקת בסוציולוגיה וביצעה מחקר על תופעת הפקאצות, בעיקר בבלוגוספירה. היא הכריזה שעידן הפקאצות עבר. זה היה לי קצת עצוב כי בסופו של דבר פקאצות זה דבר די משעשע לצחוק עליו, כמו הכלבים המטופשים האלה שנראים כמו עכברושים ולובשים סוודר (כמו הכלבה של הצלם שלנו שהשתינה לנו על השטיח בדירה). 


אז כמו בבדיחה על אלוהים שהולך בגן עדן וצוחק וכששואלים אותו למה הוא עונה "ניטשה מת", כך גם הפקאצות חוזרות ובוורוד. לפני יומיים גיסתי לעתיד שולחת לי מייל שנפתח בהיוש. אותה גיסה לעתיד גם חושבת שהכלבה של הצלם (שהיה צלם גם בחתונה שלהם) ממש חמודה והיא רוצה אחת כזו. נראה לי שהולכת להיות לי פקאצה במשפחה. איזה מגניבוש לשון


 


אז מה יש לנו כבר: 


טבעות. אמרו לנו שכדאי חודש וחצי לפני כי לוקח 3 שבועות להכין אותן ואם יש בעיות אז יש עוד 3 שבועות לתקן. בסוף הכינו תוך שבוע ויצאו בדיוק כמו שצריך. 


הזמנות. אחרי הדרכה מזורזת בפוטושופ בצרוף כמה עצות ממישהי שמבינה משהו יצאו הזמנות יפות (לדעתי, הבחור מסכים אבל נראה לי שהוא מפחד להביע דעה אחרת). יש אפילו גרסה באנגלית. ההורים משני הצדדים קיבלו הזמנות ומעטפות. באופן מפתיע מצד ההורים שלו הכמות הולכת וגדלה. אנשים שלא הוזמנו לחתונה של אח שלו ואולי נעלבו אז בחתונה שלנו צריך לכפר על זה. נראה לי הם עושים את זה בכוונה. לנשום עמוק, לא להתעצבן. אבא שלו מזמין יותר אנשים מהעבודה שלו מאשר אני הולכת להזמין מהעבודה שלי והוא לא מוכן להגיד לו כלום. לא להתעצבן עליו. תנו לי סיבות לא לשבור את הכלים עכשיו.


מתנות לאורחים. קצת מוקדם, אני יודעת, אבל רציתי להתעסק עם משהו. הזמנתי 200 חתיכות ובדפוס 200 פתקי תודה. אחרי ששמתי פתקים בכל הקופסאות נשארו לי לא מעט פתקים. אני יודעת שהיו 200 קופסאות כי הם היו מסודרים בקופסאות גדולות, 100 בכל קופסה. או שבדפוס הדפיסו לי יותר מדי פתקים או שדילגתי על כמה קופסאות. אני מתלבטת אם לפתוח שוב את כל הקופסאות לבדוק.


רב. יש תיק ברבנות. שנינו יהודים. הוא יהודי כי הרב חיתן כבר את שני האחים שלו והוא לא יגיד עכשיו שאולי הוא עשה טעות. אני יהודיה כי להורים שלי יש תעודת נישואים מסודרת. הרב נשמע קצת מאוכזב מהעובדה שאין לו מקום לבלאגן. אני לא מתה על הרב. וזה לא רק בגלל שמלחתחילה לא רציתי להתחתן ברבנות כי אני מתנגדת באופן עקרוני לגוף המושחת הזה ולשליטה שלו במוסד הנישואים. דווקא הרב שאצלו הוצאתי את תעודת הרווקות היה נחמד. טוב לא חוכמה, הוא רגיל לדבר עם קיבוצניקים, הוא יודע שהם לא יתאמצו יותר מדי, מקסימום יתחתנו בקפריסין, אם בכלל. הרב הזה כנראה רגיל לעשות בעיות והוא נהנה מזה שאנשים מתאמצים להוכיח את יהדותם ונאבקים על הזכות שהוא יחתן אותם. אבל הבחור אוהב לעשות בדיוק מה שהאחים שלו עשו ואם שניהם הלכו לאותו רב מי אני שאשבור להם את המסורת. עכשיו צריך ללכת להדרכת כלות, לשמוע את הרבנית מקשקשת על שמירת נידה ושלום בית ולהתאפק לא להגיד מה שאני חושבת, רק להנהן בשקט. 


דיברנו עם הדיג'י. אני אוהבת לדבר איתו, הוא ממש מצליח לקלוט את הטעם שלי. אני מקווה שהבחור לא מתכנן לרוץ לנשיאות מתישהו כי אם הוא יעשה את זה איזה עיתונאי חטטן עוד יגלה שבדף של הדיג'י כתוב במודגש לא מזרחית, לכל היותר שלומי שבת. בכלל יצאתי סנובית בשיחה הזו. הוא שאל אם משפחת בנאי הולך, רק הדור המבוגר. ואביתר, גם בסדר. שאל אם היפ-הופ הולך, בסדר אבל לא ריאהנה. מייסי גריי זה בסדר. אבל מה אכפת לי, אני ג'אסט, אשכנזיה מתנשאת (כולל הצד המצרי שלי), לא אוהבת מזרחי ופופ זול. ולא רצה לנשיאות אז לכו חפשו.


הצלם לא עונה למייל ששלחתי לו. מתישהו אני אמשיך להציק לו.


שוב לא נשאר הרבה מה לעשות בשבועות הקרובים. באסה. נצטרך להתרכז בעבודה.


 


שיהיה לכולם שבוע מוצלח ונקווה שאולי מתישהו יהיה טיפה חורף, רק קצת, לפני שיהיה אפשר להכריז סופית על נפקדות.  


 


 

תגובה 1:

  1. וואו, תוכלי ממש לעשות מחקר אנתרופולוגי אם תהיה לך פאקאצה במשפחה! בפועל זו אספקת בידור לא קטנה במפגשים משפחתיים..... אני בינתיים נחשפתי לכאלה רק באמצעי התקשורת.... איזו בורות! 
    שמחה שאת זוכרת לנשום - מחותנים זה סיפור מה...you know
    ולגמרי מסכימה איתך שנראה שהם עושים בכוונה. 
    מתישהו יהיה זמן ומקום (כמו יצחק שמיר) לעמוד על שלך / שלכם...כרגע פשוט תעברו את החתונה הזאת בשלום. שמחה שלפחות במוסיקה את (לכאורה?) שולטת. מכל החתונות שהייתי בשנים האחרונות (כולל זו של בתי היקרה) היתה רק אחת עם מוסיקה ממש לטעמי - בן של בן דוד שהחליט לשים רוק ודיסקו ישן וטוב, כולם רקדו בטירוף בכל הגילאים והיה כיף אמיתי!

    השבמחק