אתמול בערב נכנסתי ללחץ. למה? ככה. כי אני בחורה ומתחתנת עוד חודשיים. זה מה שקורה כשמשאירים אותי לבד. הפעם זה היה בגלל הצילומים ולמה לעזאזל אנחנו צריכים להתחיל את היום שלנו (או שלי, לו יקח אולי חצי שעה להתארגן) כל כך מוקדם רק כדי להצטלם במשך שעה וחצי כשברור לי שאחרי חצי שעה אני כבר אתעצבן על הצלם. אז התקשרתי לבחור להלחץ לו בסקייפ. כמובן שהטכנולוגיה כהרגלה סירבה לעבוד וכל מה שהוא ענה בתגובה היה אני לא שומע אותך. אז עברנו לדבר בטלפון והוא ניסה להרגיע אותי ללא הצלחה מרובה ואני הלכתי לישון עצבנית ועם כאב ראש כי לא שתיתי כל היום.
כל הלילה היו לי חלומות רעים וכל פעם התעוררתי עם כאב ראש והלכתי לשתות עוד בתקווה שזה יעביר את הכאבראש והלכתי לשרותים כי שתיתי מלא. בהתחלה חלמתי על התמונות שיהיו מהחתונה. בלי סיפור מסגרת, פשוט ראיתי את התמונות. ובגלל שלא השקענו בהן הצלם השלים עם תמונות משלו, רובן מתחנת הרכבת בבירקנאו. מאוד רומנטי. (במסע לפולין בתיכון לקחתי איתי מצלמה דפוקה ורק בסוף המסע הבנתי שהיא לא צילמה כלום כמעט. נראה לי שהתמונות שאבדו לי מאז הגיעו עכשיו).
אחר כך היה חלום מלא ג'וקים ועקרבים ורמשים. היה שם דבור אחד מדבר שהתעצבן עלינו שסיפרנו משהו לצירעה ואנחנו לא הבנו על מה הוא מתעצבן כי בכלל לא ידענו שהצרעה יודעת לדבר אבל הוא הרביץ לנו עם הזנב וזרק עלינו מלא ג'וקים ומגעילים. אחד מהמגעילים היה עקרב שנשך אותי בעקב (היתה לו צבת מאוד גדולה) ובגללו לא יכלתי לדבר וניסיתי להגיד לבחור שאני לא יכולה לדבר אבל כל מה שהוא אמר לי היה שהוא לא שומע אותי. וניסיתי להגיד לו שיקח אתי למיון אמר כל מה שהוא אמר היה אני לא שומע אותך.
בסוף הלילה הגיע חלום בסדר וגם הכאב ראש עבר וכשהשעון צלצל לא בא לי לקום.
בלית ברירה קמתי ונסעתי לעבודה. הגעתי לעבודה והרגשתי רעב קל. לא הבנתי למה אני רעבה כי הכנתי לעצמי טוסט בבוקר... רגע. הכנתי לעצמי טוסט אבל לא אכלתי טוסט. שיט! אוקי, הערכת סיכונים. יש בבית טוסטר דולק ובתוכו משהו שהתחיל כלחם וכרגע הוא בוודאי גוש פחם. הטוסטר כבר הושאר דולק יום שלם מספר פעמים בעברו (יש לו טיימר. הטיימר מכוון על 20 דקות כבר כמה חודשים). אבל בתוך הטוסטר יש גוש פחם. מה הסיכוי שגוש הפחם יתחמם מעבר לנקודה קריטית ויחליט לבעור ולהבעיר את כל הבית איתו? כנראה שגדול מאפס. ומה הסיכוי שאני אצליח לעבוד היום כשבראש שלי יושב גוש הפחם ומעשן? קטן מאפסילון. לעזאזל. לקחתי את המפתח ונסעתי כל הדרך חזרה הביתה. לפעמים בבוקר כשאני נוהגת אני מסתכל לנתיב הנגדי וחושבת שמזל שאני בכיוון הנכון. היום קיללתי את כל מי שבכיוון הנגדי.
לטוסטר שלום, אני עצבנית כל היום וגם כאב הראש חזר. אני הולכת לישון, בתקווה בלי חלומות היום
ת’שמעי... יש לי תובנה!
השבמחקאת נורמלית!
וואי מסכנה אילו סיוטים!!!! והטוסטר נוסף לכל. בטוחה שהכל מועצם בגלל העדרו של הבחור...
השבמחקאבל מקוה שהלילה ישנת כמו בול עץ (לא כמו תינוק שמתעורר כל שעתיים ובוכה ;-) ...)
שקמת רעננה ואכלת ארוחת בוקר בנחת ונסעת בשלווה ובשלום לעבודה....
שיהיה לך יום נפלא ♥
אני מסכימה, הבחור אשם :-)
השבמחקלא נכון! תחזרי בך.
השבמחקטוב נו, אולי את צודקת
תודה