כל הטכנולוגיה הזו

ושום דבר לא עובד כשצריך.

הבחור ניסה להתקשר בהנגאאוט בדיוק כשהמחשב היה במהלך התקף לא בא לי לעבוד שתוקף אותו לעיתים קרובות. הוא לקח איתו את הטאבלט השווה הידוע גם בכינויו הנקסוס הגדול, אז לקחתי מאמא שלי את הטאבלט המעפן שהוא זכה בו פעם ונתן לה כי אין לנו מה לעשות עם שני טאבלטים, אחד מעפן. אבל הוא היה מרוקן מכל כוחו. אז ניסיתי לדבר בנקסוס הקטן, הידוע גם בכינויו הטלפון הדי טיפש יחסית למכשיר שקורא לעצמו חכם. חשבתי שאם אני כבר בטלפון זה רק הגיוני לגלוש על גבי תקשורת הנתונים ולא על הוויפי המעפן שלנו שאני כבר ממש חייבת להחליף ספק כי הגענו לשלב הזה בעסקה שבו עברה החצי שנה שבה הם התחייבו לא לשנות את המחיר וכרגע הם מקווים שאני לא אשים לב שהמחיר עולה בשקל כל חודש. הבעיה היא שאין לנו קליטה בדירה ככה שהאינטרנט מהטלפון עובד פחות טוב מזה של הוויפי המעפן. בסוף הצלחנו לדבר באופן קטוע ועם תמונה חלקית.

נגמרה השיחה ורציתי ללכת למקלחת.יש לנו טיימר לדוד שמפעיל אותו כל יום אחרי הצהרים ככה שבערב מספיק להפעיל אותו עשר דקות והמים חמים. אז הפעלתי לעשר דקות ונכנסתי למקלחת. לקח לי זמן להבין שזה לא שאני קפואה ולכן לא מרגישה שהמים חמים, המים פשוט קרים. לאחר מחשבה קצרה נזכרתי שאתמול אחרי שהוא התקלח הוא כיבה את הטיימר לגמרי ככה שהדוד פשוט לא עבד, לא אחהצ ולא בערב. רק שאני כבר רטובה לגמרי. התעטפתי במגבת נכנסתי לפוך ולקחתי איתי את החתולה לחימום. אבל המנוולת לאחרונה החליטה שממש כיף לנשוך אותי אז העפתי אותה והתכרבלתי עם הטאבלט המעפן שבנתיים חזר לתקשר עם העולם. 

עכשיו אני אחרי מקלחת חמה אבל הקור כבר נכנס פנימה ושום דבר כבר לא יעזור. אני מתחת לפוך מתכרבלת עם כרית חימום שהתקררה כבר, מנסה לשפוך קצת עצבים אבל רק מתעצבנת יותר על המעפן. 

אוף, שיחזור כבר.