יום רביעי, 12 בפברואר 2014

אני לא אוהבת אנשים

כל עוד אני עובדת לבד עם עצמי, מדי פעם עוזרת לאחרים, מגדירה דרישות וממשת לבד הכל סבבה. לפעמים יש את העבודה השחורה המעצבנת אבל בגדול אין בעיות. כשאני צריכה לנהל אחרים- שם מתחילה הבעיה. קיבלתי על עצמי להוביל מדימה מרכזית. אני אחראית להגדיר ולדאוג למי שעובד איתי שיממש. בעיקרון סבבה. אני בהגדרות, הוא בעבודה השחורה. רק שהוא מתעקש לא לעבוד לפי מה שאני מגדירה לו. אני אומרת לו שלב ראשון תשרטט דיאגרמת בלוקים. לא מצליח. הבנאדם מוכשר בכל הנוגע לכתיבת קוד אבל לא מצליח לשרטט מראש מה הוא הולך לכתוב. טוב אז תכתוב קוד מעטפת ואז תצייר את מה שכתבת. מתפזר לכל הכיוונים, כותב המון קוד אבל אף לא ציור אחד. אני מתעקשת, תצייר את הריבוע הזה ->[]. מגדיר משהוא אחר. לא! תצייר! את הריבוע הזה->[]! לא יכול לצייר, חייב לכתוב קוד. טוב אז תכתוב קוד ואז תצייר. כותב קוד שמגדיר את הפינה של הריבוע. לא! תצייר ריבוע! אין לך מה לכתוב פינה לפני שהגדרת את הריבוע. לא יכול להגדיר ריבוע בלי להגדיר את הפינה. בטח אתה יכול, תגדיר שלריבוע יש ארבע פינות, כשכולם יסכימו על זה, אז תכתוב את הפינה שלו פיקסל פיקסל. כמו ילד קטן. סוף הפגישה איתו כאב לי הגרון ואפילו לא שמתי לב שצעקתי עליו. 


 


8.30 בבוקר דיון בוקר במעבדה שלא עובדת. האיש של הברזלים (במילעיל)  מבטיח שעוד  שעתיים יעבוד.  המנהל אומר שכשיעבוד אני אבוא לבדוק. 18.28, שתי דקות לפני ההסעה המנהל אומר עובד, בואי לבדוק. אני אומרת לו שאני הולכת. 


באותו זמן יושב אצלי על המחשב איש אחר שבדיוק מצאתי לו טעות. אני אומרת לו טוב אני צריכה ללכת. ההוא מראה לי את השעון שלו ואומר יש לך עוד 2 דקות. חוצפן.


הכי טוב לעבוד לבד. אנשים אחרים סתם עושים בעיות.


 


כואב לי הראש

14 תגובות:

  1. איזה תיסכול! מאד מאד קשה לנהל אחרים. במיוחד כשהם עושים מה שבא להם איך שבא להם בלי קשר למה שאת דורשת. 
    אבל אין לך ברירה, את חייבת ללמוד לעשות זאת איכשהו. מאד מזדהה. ♥

    השבמחק
  2. *אני לא אוהבת אנשים שאני צריכה לעבוד מולם/מעליהם.
    חשוב לדייק...עוד יחשבו שאת אנתיפטית.

    השבמחק
  3. לא תוכלי להתקדם בניהול אם אין לך יכולת לעבוד עם אנשים דפוקים ככל שיהיו או לא
    את בהחלט צודקת בנושא דיאגרמת המלבנים
    גם אם הכותב של הקוד הוא גאון בתחומו הדיאגרמה נחוצה לכתיבה נכונה של הקוד על מנת שניתן יהיה גם לאחרים מבלי להכנס לקוד וללכת שם לאיבוד להבין ולנתח את הפעילות שנעשית.
    ואם הוא כזה עקשן תכיני לו את את הדיאגרמה

    השבמחק
  4. אנשים אחרים הם תמיד בעיה וכשאני מנהלת שלהם הם בעיה  שלי

    השבמחק
  5. אני אנטיפטית, אני לא אוהבת אנשים

    השבמחק
  6. מי בכללמרןצה להתקדם בניהול. אני הגעתי לשם בטעות.

    השבמחק
  7. לפי מה שאני לומדת הכל קשור רק בנו ובאופן שבו אנחנו מגיבים
     האחרים הם כביכול סטטיסטים בעולם של כל אחד מאיתנו. לכן אינך יכולה כמובן לשנות אותם אבל את יכולה ללמוד להגיב לתחושות שעולות בגוף שלך בכל אינטראציה איתם. כמו שעשית בפעם הקודמת: לעצור, לשים לב לנשימה שלך, לאזורים בגוף שחשים משהו מול אנשי הצוות השונים. להסכים לשהות בתחושות הלא-נעימות הללו ולהתבונן בהן. אולי זה מזכיר לך בכלל תחושות דומות שחשת בילדותך מול אחד ההורים ולכן זה קשה ולא נעים...לא צריך לעשות כלום באופן פעיל, רק לנשום רגיל ולהסכים לחוש את מה שעולה. עצם ההשהייה כבר עוזרת  מפוגגת משהו...נסי לעשות זאת בכל פעם לפני/ תוך כדי / אחרי אינטראציה מעצבנת עם כפיף...אולי זה יעזור קצת

    השבמחק
  8. או שאני אתחיל להשתמש באלימות :-)

    השבמחק
  9. את צודקת.
    בחוסר האהבה לאנשים, כי מגיע להם,
    ובזה שהם מעצבנים, כי הם באמת מעצבנים,
    ובזה שזה מחרפן כשהם לא עושים דברים כמו שצריך, כי צריך להרשות על פי חוק להעניש עונשים פיזיים על טימטום. כאפה לפרצוף אולי תעזור.
    ובזה שלפעמים הכי קל לעבוד לגמרי לבד. את מציבה את היעד, את חותרת להגיע אליו, את מגיעה אליו. כל האחרים כל כך מאטים את התהליך הזה!
    בעע.
    *מזדהה משהו, אולי אפשר היה לשים לב :)))

    השבמחק
  10. שמתי לב להזדהות מסויימת :-)
    אני בהחלט בעד עונשים פיזיים. גם על טמטום וגם על זה שאנשים מעצבנים. ועל זה שהם שם ומפריעים לעבוד במקום לעשות את העבודה שלהם כמו שצריך.
    היום שמתי לב לשיטה של מישהו, פשוט לטעון שלא יכול להיות שהוא עשה טעות ולדבוק בטענה הזו עד שמישהו יוכיח אחרת. בחלק מהמקרים באמת מסתבר שהוא לא טעה ובמקרים אחרים אמנם בסוף הוא צריך לתקן, אבל כדי להוכיח שהוא כן טעה מישהו אחר עשה את העבודה של למצוא את הטעות בשבילו. אני חושבת לאמץ את הגישה הזו.

    השבמחק
  11. המממ. אני צודק עד אשר יוכח אחרת נשמע מעצבן למדי. גם אם מאוד נוח :)))
    המזכירה בסניף השני, בסניף המעצבן, עובדת ככה. כל דבר שבו היא טועה (ואלוהים יודעת, היא טועה לעתים די קרובות) היא אומרת לי "לא אמרת לי". או "לא ידעתי, לא דיברנו על זה". וכיוון שלי ברור שכן אמרתי וכן דיברנו על זה, התחלתי לשלוח הכל במיילים. כי מיילים קל להוכיח, וגם אם זה לא גורם לה לשנות את הגישה, זה גורם לי סיפוק רב לדעת שאני צודקת.

    אוווח, אנשים.

    השבמחק
  12. מיילים זה גאוני. אפשרות לשמר את הטעויות של אנשים. אני מקווה שאת מפיקה הנאה רבה מלהראות לה אותם בתוספת אמרתי לך 

    השבמחק
  13. הו, בוודאי!
    (סמיילי מדושן עונג)

    השבמחק