יום שישי, 1 בנובמבר 2013

מבחן האמון המושלם

יותר מאשר ליפול אחורה ולסמוך עליו שהוא יתפוס אותי- קצוות. או במילים אחרות תוריד לי חצי סנטימטר. כי אני יודעת שצריך אחרת כל הקצה  של השיער יהיה שרוף ואני אתבאס מהספר אבל לא בא לי 120 שקל להוריד חצי סנטימטר. אז נתתי לו מספרים ביד והוראות הפעלה שאני לא לגמרי בטוחה בהן. הוא התחיל עם בטחון אבל עם הזמן הבטחון הלך ונעלם וכשהוא הגיע למאחורה הוא התקפל ואמר עדיף שתלכי לספר. אז לקחתי ממנו את המספרים והלכתי על השיטה שעוברת בקרב בנות כמו אגדה- לסרק את כל השיער קדימה ולחתוך. כשהשיער יתיבש אני אגלה כמה מצחיק זה נראה. מקסימום יום יומיים אני אלך עם צמה עד שאני אגיע לספר.


 


מחר יש אזכרה לסבתא שלי ונתבקשנו להכין משהו. החלטנו לנסות את מכונת הלחם החדשה שקנינו, אם לא ילך נכין סלט פסטה. זה יותר מסובך ממה שחשבנו. עלתה שאלת שמרים קריטית. כרגע העניין בבירור אם אבא של הבחור. מחר יהיה דיווח עדכני.


 


[עדכון מיום שבת. השיער יותר מודרג עכשיו ממה שהוא היה קודם וזה קצת נראה כאילו הסתפרתי בבית (די). אני חושבת שאני אלך על המראה הזה במין הצהרת אופנה, אני אתן לזה חודש להסתדר מעצמו ואם לא אני אלך לאיזה ספר. הלחם יצא די דחוס והרגיש קצת כמו בלוק אבל היה אכיל. האגוזים קצת הלכו לאיבוד והערמונים ששמנו נעלמו כאילו לא היו מעולם. החזרנו עם חצי קערת סלט פסטה, חצי לחם וקצת מרק בצל ככה שחזרנו עם יותר אוכל ממה שהלכנו. ונמאס לי מהחתונה. אני מתחילה לחזור לרעיון של להתחתן בפראג רק עם האנשים שממש אכפת להם מאתנו מספיק כדי לנסוע עד שם. ] 


 


מכאן והלאה ענייני חתונה, למי שנמאס מוזמן לעצור.


 


נמאס לי לראות מקומות. הזמנו את אמא שלי וגילינו שזה עוזר לקבל עוד נקודת מבט. אז היום לקחנו עוד צעד קדימה והזמנו גם את ההורים שלו. וגם את אמא שלי שבאה עם החבר שלה. החבר היה בסדר, עמד בצד וגילה סימפטיה. כל השאר היו יותר מדי. וכולם צריכים לחזור על אותן ההערות. ולהסביר לנו איך ואיפה יהיה כל דבר ומה יהיה ולמה. 


אני חשבתי שאני יודעת מה אני רוצה אבל אני מתחילה לאבד בטחון. חשבתי שאני רוצה יום שישי בצהרים אבל מצאנו מקום ממש יפה שלא ממש מתאים ליום שישי בצהרים ויש לו יום חמישי בערב באותו מחיר פנוי בדיוק בשבוע שאנחנו רוצים. ואז היו את הימים האחרונים עם המזג אויר המגעיל ואני חשבתי לי שאוי ואבוי אם נעשה בשישי בצהרים ויהיה כזה מגעיל. ואם נעשה בערב מקסימום אם ירד גשם אפשר להכנס פנימה. ואם כבר בערב אולי אפשר יותר מאוחר ואז בטוח לא יהיה גשם ויהיה אור עד יותר מאוחר, השאלה היא אם לא יהיה חם. אז עכשיו גם נושא הזמן והתאריך פתוח. 


המקום שראינו היום נראה מאוד יפה באינטרנט אבל כשמגיעים זה נראה קצת מוזנח. האוכל באינטרנט נראה ממש ממש מרשים והמיועד (יש  לו שם חדש) חושב שאולי כדאי לבדוק רק את האוכל ואולי למצוא אולם ולא מסעדה ולהביא את השפית של המקום שגם עושה קייטרינג. אז עכשיו גם עניין המסעדה מול אולם פתוח. לא בא לי להתלבט שוב. והוא מתעקש לראות עוד מקומות. אני חושבת שראינו מספיק ועכשיו צריך רק לטעום את האוכל.


 אני לא רוצה לדעת מה יהיה כשאני אגיע לשמלה. 


 


 


 

10 תגובות:

  1. חתונה נשמעת לי כמו חתיכת כאב ראש לא קטן
    אחת מבנות הדודות שלי, התחתנה בקפריסין ועשתה מסיבת חתונה בארץ
    בגלל שהם צמחונים זה היה במסעדה צמחונית בירושלים
    והיה שם אוכל ממש ממש ממש טוב
    אני חושבת שזה היה אחד האירועים הטובים שהייתי בהם
    לא עם יותר מדיי אנשים ואוכל טוב (למרות שאני לא צמחונית)

    השבמחק
  2. אנחנו גם רוצים חתונה חלבית וכבר היו אנשים שהתלוננו על זה אז הודעתי להם שלא ידאגו, הם גם ככה לא מוזמנים. 
    אני לא חושבת שכולם רוצים להיות בחתונה שלי ומתכוונת להזמין רק את מי שאני חושבת שבאמת ישמח בשבילי. אני מקווה שאנשים יהנו.   

    השבמחק
  3. אני מעריץ אותך על הניסיון לגזור לבד קצוות ולא לשלם 120 שקל לספר 
    יש משהו קסום בחתונה בשישי בצהריים. הייתי נשאר עם שישי רק בגלל זה.
    כולם עושים בערב וזה תמיד אותו סיפור.
    לגבי השמלה, בהמשך לשיער - בבקשה אל תשלמי אלפי שקלים על שמלה שתשמש אותך לערב אחד. )-: זה גזל שאין דברים כאלה

    השבמחק
  4. אני גם אוהבת את הרעיון של יום שישי בגלל שהוא שונה, לא אותו דבר שכולם כבר ראו ונמאס. 
    יש סיכון לא קטן בלהתקמצן על 120 שקל. לגבי השמלה הסיכון קצת יותר גדול. נראה איך אני אתמודד עם העניין. 

    השבמחק
  5. העיקר שיהיה שמח
    מזל טוב

    השבמחק
  6. ד. פראג נשמע באמת מאד מושך - אבל שוב, לא מכירה אתכם מספיק כדי לדעת אם זה באמת מה שיעשה לך/לכם טוב. 
    אותי הטכס וכל הערב של החתונה בכלל לא עניין, בזמנו. רציתי להתחיל את החיים המשותפים שלנו יחד, וזרמתי עם כל מה שההורים (שלו) הכתיבו. כולל שימלה מושאלת שקיבלתי מקרובת משפחה שלו. אבל אני באמת יוצאת דופן מהבחינה הזאת.....

    השבמחק
  7. טוב...אז אתחיל מהשיער. פעם מזמן (לפני כשלושים שנה בערך) נתתי ל-T (הכינוי החדש של בעלי) לגזור לי קצוות. never again, כמו שאומרים. רצתי כבר למחר בבוקר לספר בבושת פנים!!!
    לגבי החתונה - כמה דברים. 
    א. ערב זה תמיד יותר חגיגי מצהריים. לא יעזור כלום. גם חושך ותאורה מלאכותית מסתירים לכלוך, ציוד קצת מוזנח...הבנת. אבל אם יש לך מקום ממש יפה אז המשיכי בשלך עם יום ששי.
    ב. באמת באמת חשוב לא להזמין לחתונה אנשים שלא באמת רוצים לחגוג איתך. חתונה מוצלחת באמת מורכבת מלפחות 30% צעירים, אם לא יותר. זה עושה שמח. דרך אגב, בערב רוקדים יותר מאשר בצהריים. מצד שני חשוב שיגיעו כמה קרובי משפחה "נדיבים" - הצ’קים שלהם יעזרו לכסות את העלויות....
    ג. לגבי השמלה זה באמת תלוי בך....שמלה קלאסית פשוטה יחסית עם תוספת אביזרים מיוחדים/תכשיטים/עליונית יכולה להיות מושלמת וגם לשמש אותך אחר כך, אבל ברוב המקרים זו שימלה חד פעמית אז ...איך שנראה לך. 
    המשך...

    השבמחק
  8. אם היה לי מקום יפה שאפשר בשישי הייתי הולכת איתו, כרגע לא מצאנו.
    כל פעם בחתונות אני מסתכלת על הכלה ברחבת הריקודים ואני אף פעם לא קינאתי בה. תמיד נראה לי ממש לא נעים כל הבלאגן מסביבה. מעולם לא רציתי להיות במרכז. אולי עכשיו אני אסתכל על זה אחרת אבל נראה לי שלא יהיה לנו יותר מדי ריקודים. 
    בקשר לנדיבים, אני לא מזמינה אף אחד בשביל לכסות את העלויות ואני לא מצפה מאף אחד להחזיר את המנה שלו. החתונה היא שלנו ואנחנו לוקחים אחריות כספית עליה. 

    השבמחק
  9. נראה לי שבאמת לא מתאים לך לערוך חתונה כמו אחרים....
    נראה לי צריך להושיב את כולם - להסביר להם חד משמעית שזו החתונה שלכם ובבקשה להתחשב ברצון שלכם, ולתכנן רק מה שאתם רוצים ורק עם מי שאתם רוצים.

    השבמחק