שני ילדים קטנים שמדברים ביניהם אנגלית. אתמול הילדה בכתה והילד בכוונה ניסה לעצבן אותה. היום הם דיברו ביניהם כרגיל, הילד סיפר לילדה משהו.
אבא עם ילד על הכתפיים. פעם הוא שר לו שיר, פעם מספר סיפור. אתמול הוא לא דיבר בכלל. היום הם לא עברו. או שההסעה הקדימה.
פעם היתה ילדה שירדה במדרגות ורצה לאוטו אבל היא כבר הרבה זמן לא עברה. אולי היא החליפה בית ספר.
הנהג באוטובוס אנטיפת וזה מעצבן אותי. כשאני עולה אני תמיד אומרת בוקר טוב והוא בתגובה נוהם לעצמו. מה כואב לך להגיד בוקר טוב. היום הוא צעק על נוסע שחיכה בתחנה ולא הלך לעבר האוטובוס שנתקע מאחרי אוטו שניסה לחנות.
לנהג האנטיפת לא מגיעה ברכת בוקר טוב
השבמחקהתעלמי ממנו כשאת עולה להסעה
יש המון נהגים אנטיפתיים
השבמחקחבל שהם שכחו שהרבה יותר קל לדבר לאנשים עם חיוך
איזו התבוננות יפה ומעניינת במי שעובר לידך בזמן שאת ממתינה להסעה...
השבמחקלגבי הנהג האנטיפת אני חושבת ההיפך מרון: דווקא תמשיכי לומר בוקר טוב, זו בעייה שלו שהוא לא מסוגל להתעלות מעל לאיכס האישי שלו ולענות יפה.
שכחת לכתוב בפוסט על החתונה/אולם/שקרחתונותכלשהו...
השבמחקאת אדם ריאלי יחסית ורואים את זה בהכנות שלך אבל זה עדיין אירוע מאו משמעותי וזה רק הגיוני שזה יעסיק אותך.
עם זאת את כותבת על רגעי התבוננות פשוטים בחיים - זה יפה.
אני לא אתעלם. על אפו ועל חמתו אני אגיד לו בוקר טוב כל פעם מחדש.
השבמחקטוב צריך להעביר את הזמן איכשהו
השבמחקחבל שהם שכחו איך לדבר בלי לצעוק
השבמחקצודק. יתוקן במידי
השבמחק