איך שגלגל מסתובב

יש בעבודה מישהו שהיה ראש צוות שלי פעם ומלבד כמה התנגשויות הסתדרנו ואפשר להגיד שהיינו חברים באופן קר. הבעיה היחידה בינינו היתה הצורך העז שלו להיות זה שמנהל אל מול הצורך שלי בעמצאות. הוא זכה להמון הערכה והמניות שלו היו בשמים ולי די נמאס מהפרוייקט שעליו עבדנו וניסיתי לצאת משם. כשסוף סוף הצלחתי לצאת הוא לא קיבל את זה יפה ודפק לי קטע ממש מסריח אצל המנהל וככה יצא שדי לא דיברנו יותר. אחרי כמה זמן, בפרוייקט החדש שעשיתי היתי צריכה את עזרתו וככה לאט לאט כן הצלחנו לעבוד יחד. לאחרונה צוותנו שוב, הוא ראש צוות ואני בצוות, רק שהפעם הוא כבר ידע להזהר איתי וגם אני באתי הפעם עם קבלות על דברים שכבר עשיתי ככה שהוא נתן לי את הכבוד המתאים. ואז דברים השתנו ומנהלים התחלפו וכל היוקרה והכבוד שהוא קיבל בתקופה הקודמת התחילו לשקוע ועכשיו המצב בינינו הפוך, אני זו שמקבלת המון הערכה מלמעלה והוא בקרשים ופתאום הוא שוב צריך אותי בתור חברה, מישהו שיקשיב לקשיים שלו ויבין אותו. ואני מתלבטת עד כמה מרושע יהיה מצידי עכשיו להגיד לו isn't karma a bitch?

 

עדכון מהפוסט הקודם (אני פשוט לא יכולה בלי), אז השלמנו עם זה שהחתונה לא תהיה קטנה וחמודה כמו שרצינו (בעיקר אני רציתי, הוא לא האמין שזה אפשרי). כנראה גם לא חלבית. אנחנו כבר לא אומרים 100 לכל היותר, אפילו מצאנו מקום שהמינימום שלו זה 100, אפשר להרחיב ל170 ועדיין יהיה מרווח. וגם אפשר להיות שם בשישי בצהרים ובדיוק בתאריך שאנחנו רוצים. אז עכשיו ההורים שלו מתלוננים על התאריך אבל לפחות בקטע הזה הוא לא מוכן לשמוע. בתקווה מחר נסגור עם המקום ואז נשאר רק את כל שאר הכאב ראש. אני רק צריכה לזכור לקחת הכל באיזי. לנסות להנות גם מהתהליך. זה לא יהיה בדיוק כמו שאני רוצה, לא נורא. החתונה היא לא רק שלנו. לא אם אנחנו לא רוצים השפעות שליליות ארוכות טווח.