יום שישי, 15 בנובמבר 2013

נגמר שבוע

סגרנו אולם וסרגנו תאריך ושילמנו מקמה. למרות שההורים שלו לא מרוצים מהתאריך (כי זה לפני פסח ואם יבואו אורחים מחול זה יהיה להם יותר יקר ונצטרך לארח אותם ואני לא מתכוונת להתחיל להפריד עכשיו לחם מכל השאר) ולא מרוצים משישי (כי הבעל של הבת של החברים דתי וגר בבאר שבע ויצטרך לצאת מוקדם, אפשר לחשוב שאם זה היה באמצע השבוע הוא היה נשאר עד אצמע הלילה ואחר כך נוסע לבאר שבע) וממשיכים לספור לנו מוזמנים. אמא שלי מצד שני מאוד מרוצה ומאושרת וחושבת שהאולם שסגרנו הוא הכי יפה מבין כל אלו שראינו, המיועד מתלונן שאי אפשר להסתמך על חוות הדעת שלה כי כל מקום שהיא רואה היא חושבת שהוא יפה יותר מהקודם. 


אז זה לא יהיה חלבי כמו שרצינו כי הקיטרינג של האולם והוא בשרי וזה לא יהיה קטן כמו שרצינו אבל זה יהיה ביום שישי כמו שרצינו וזה יהיה באביב כמו שרצינו ויש מקום בחוץ ובפנים כמו שרצינו וזה אפילו יותר יפה ממה שאני דמיינתי לי. אז יהיה בסדר. אם רק ההורים שלו יפסיקו לספור לנו מוזמנים כל הזמן ויפסיקו לדאוג כל כך הרבה ולקטר. 


זה קטע מוזר אבל בעבודה כבר נמאס לי משיחות על חתונה. אחת שבוע לפני החתונה ונותנת את כל העצות מהרגע האחרון ואחד מתחתן חודש לפני ומשתף בלבטים שלו ואחת שכבר מזמן התחתנה אבל אוהבת לחיות דרך אחרים ולכן דורשת כל הזמן עדכונים. מזל שהיא יוצאת לחופשת לידה. 


 


הצלחתי לקבל כסף חזרה מרשויות המדינה. טוב, לא בדיוק, בגלל שהפריטו את המים אז מי שמטפל בזה זה חברה פרטית ולא העיריה. כנראה שבגלל זה הבחורה שדיברתי איתה היתה מאוד נחמדה ועוזרת למרות שהטעות היתה שלי. בטעות שילמתי חשבון מים של מישהו אחר. ולא סתם מישהו אחר, מישהו עם חוב די רציני. אז התקשרתי וענתה לי בחורה נחמדה ואמרה לי לשלוח פקס והסבירה בדיוק מה לכתוב בפקס וכמה ימים אחר כך התקשרה האחראית ואמרה שיש קצת בעיה אז אני צריכה לשלוח לה עוד פקס אבל מיד אחרי ששלחתי היא התקשרה להגיד שהפקס הגיע והכל בסדר וכנראה שעד סוף השבוע אני אקבל חזרה את הכסף. ובסוף השבוע אכן קיבלתי מכתב שהבקשה שלי טופלה וכרגע העניין הועבר לטיפול העריה. ואז חיכיתי שבועיים וחצי. כי בעיריה השירות הוא לא חובה ולהם יש זמן. אבל בסופו של דבר גם שם דברים זזים והכסף הושב למקומו בשלום רק כדי לנדוד שוב, הפעם בתור מקדמה לאולם.


 


עכשיו מכינים קציצות לארוחה אצל אח שלו. חבר שמבשל זה נחמד עד שמבינים שכל שבוע צריך לבשל משהו למישהו אחר. אני רציתי להכין קציצות כרובית. הוא לא יכול לתת לי להכין אוכל או להחליט מה מכינים אז הוא הכין גם קציצות עדשים. יהיו הרבה קציצות. 


 


 


 


 

5 תגובות:

  1. חייכתי לעצמי כשראיתי שכבר נמאס לך לדבר על החתונה....את באמת לא כלה טיפוסית (וידעתי שזה יהיה ככה)...
    אני רואה שמהצד של הוריו זורמות כל העת אנרגיות קשות - בהצלחה עם ההתמודדות איתן (גם עכשיו אבל בעיקר אחר כך....חכי שתעשי להם נכדים...)
    אשלח לך כקונטרה אנרגיות ריפוי, הרגעה ואהבה לאיזון...
    נראה שהפשרות לגבי החתונה באמת לא נוראיות, כל הכבוד לכם!
    והכי כיף זה לקבל החזר כסף פתאם שבדיוק מתלבש על איזו הוצאה שנחוצה כרגע...היקום כנראה בעדך...
    איך יצאו כל הקציצות? (גם אצלנו היו קציצות ששי בערב, אבל הן היו קציצות בשר...יאממי!)

    השבמחק
  2. תאגידי המים הם לא חברות פרטיות, הן חברות בבעלות העירייה. נראה לי שהאנשים שם פשוט פחות שחוקים ופחות שנים צעקו עליהם.

    ברכות על הסגירה. נשמע נהדר. גם הקציצות נראות יופי. אנסה גרסה בלי ביצים. תודה

    השבמחק
  3. תודה על האנגיות (סמיילי מחבק שהטלפוןחכם שלי לא מסכים לשים).
    מכיון שהאחראי על הבישולים צמחוני אצלנו לא מבשלים בשר. הקציצות יצאו מוצלחות.

    השבמחק
  4. מי שאחראי על המים בחיפה זה מי כרמל. לא יודעת בדיוק איך זה עובד מבחינת בעלות אבל מבחינת אדיבות ויעילות הם שונים לגמרי מהעיריה.

    בתגובות על המתכון יש גם הצעה לגרסה טבעונית. שיהיה בתאבון.

    השבמחק
  5. נראה לי חתיכת תיק חתונה
    זה תמיד גדל מעבר למיימדים שרוצים
    אישית אני אף פעם לא הבנתי למה עושים מזה עניין יותר מדיי גדול

    השבמחק