כשדברים מתקלקלים הם מתקלקלים ביחד

המחשב שלי סופר את קיצו לאחור. הסוללה כנראה גמורה, לא מצליחה להטען למרות שהוא מחובר כל הזמן. הזמנתי אחת חדשה אבל אני לא בטוחה שיש טעם. אולי בגלל שהסוללה כל הזמן על סף ריק המחשב לא מקבל מתח תקין ואולי זה לא קשור אבל המחשב כל הזמן קורס והיום הוא הפעיל לעצמו התקנה ותיקון. לא יודעת עד כמה זה עוזר. 

בסוף ההתקנה הוא החליט שכנראה באמת חורף עכשיו והזיז את השעון עוד שעה אחורה. רק כדי להיות בטוחה שאני יודעת מה השעה באמת לקחתי את השעון יד שלי ושמתי לידי. כעבור חצי שעה הסתכלתי על השעון יד וראיתי שהוא נעצר בדיוק באותו רגע שבו הנחתי אותו ליד המחשב. ידעתי, המחשב הזה גם משפיע לרעה על כל הסובבים. ליתר בטחון את הטלפון אני מחזיקה רחוק. אם המחשב ילך רק הוא ישאר לי. 

 

איזה מוזר זה הגשם הזה. היום בבוקר היה מגעיל, הלכתי ברגל מהאוטובוס למשרד במקום לקחת הסעה ובאמצע הדרך התחרטתי כי לא הצלחתי לנשום מרוב אבק. אחרי זה התחילו רעשים, לא הצלחתי להחליט אם זה רעמים או סתם פיצוצים מהמפעל השכן. ואז התחיל גשם. גשם חזק,  כזה שאמור להוריד את כל האבק. אבל הוא לא. כי בצהרים שוב היה מאובק וגם היה ממש חם ויבש. עכשיו שוב גשם. אולי הפעם הוא ינקה באמת.

 

מישהו בעבודה שאל אותי למה אני כל כך מאושרת בזמן האחרון. הראיתי לו את הטבעת ואמרתי לו תסתכל איזה יופי היא מנצנצת, הנצנוץ הזה משמח אותי .

אומרים שזה לא באמת משנה משהו. שזה סתם טקס, אין פה באמת שום הבטחה. אבל זה לא נכון. יש פה הבטחה. לא שתמיד נהיה יחד. יש פה הבטחה ששנינו רוצים להיות תמיד יחד ושנינו מוכנים להצהיר על הרצון הזה בפני כולם. אפשר להגיד עד מחר אני רוצה להיות איתך תמיד בלי להתכוון לזה, אבל להוכיח לכל העולם את הרצון הזה, יש לזה משמעות. ברמת הכוונה יש לזה המון משמעות. וכוונה זה ההתתחלה של מעשים.