דברים מעצבנים

הסוף של הגרנולה כשנשארו רק פירורים. מספיק פירורים לעוד שתי מנות אבל מי רוצה לאכול פירורים.
 

חור בשקית מהסופר.

חור בשקית שהוא יותר גדול מהשקית.

 
אנשים עצלנים

אנשים עצלנים שבמקום להבין מה שעשית פשוט לוקחים את העבודה שלך as is ואז חושבים שאת צריכה להבין למה זה לא עובד להם.

לגלות שאת אשמה באופן חלקי בכך שזה לא עובד להם כי גם את עשית טעות של עצלנים (שגם הם עשו).

 

להתעסק חודש שלם בבעיה של מישהו אחר כי מישהו החליט שאני אחראית על.
 

 

לקבל זימון מהבוס של הבוס של הבוס (סבא רבא בוס?) לישיבה היום בשבע בערב, כשההסעות המאוחרות יוצאות בעשרה לשבע, לדון בבעיה של מישהו אחר ובפתרון הזוי שאני לא מאמינה בו אבל רוב הסיכויים שהוא יתקבל בסוף. להבריז מהישיבה וכל הדרך בהסעה לחכות לטלפון כי אולי מישהו ירצה לשמוע מה דעתי. להבין שלא באמת מעניין אף אחד מה דעתי. 

שיערות של החתולה שהחליטה שלא נוח על המיטה, יותר נוח על ערמת הבגדים שהכנתי לי לבוקר.

 

שאני כותבת קטע שלם בטלפון העלק חכם שלי והוא מוחק את הכל.

שכרטיס האשראי שלי מחליט להפסיק לעבוד בלי סיבה נראית לעין. שהנציגת שרות מבטיחה לשלוח לי כרטיס חדש לבנק תוך 3 ימים אבל מהבנק לא מתקשרים להודיע שהוא הגיע ואי אפשר להתקשר לסניף לשאול כי אין להם מספר ישיר וצריך לעבור דרך מערכת אוטומטית זוועתית שמוציאה את הנשמה לפני שמקבלים תשובה.

 
שכבר שבוע המזגן מטפטף וכל בוקר מגיע איש תחזוקה, אומר שכרגע לא מטפטף והולך. וכשסוף סוף משתכנע שאכן מטפטף מוציא דלי שלם של מים מהתקרה כי פתח הניקוז היה סתום. 

 שמישהו שלפני חודשיים היה צריך לכתוב מסמך הגדרות סוף סוף שולח אותו והמסמך כולל הפניה למסמך מאוד חשוב שפשוט לא קיים.

שמישהו קובע ישיבה בלי להתחשב בעובדה שהוא רואה בקלנדר שלי שיש לי משהו אחר באותו זמן ובסוף בעצמו לא מגיע לישיבה ולא עונה לטלפון ורק המבוגר האחראי עליו מתנצל בשמו.
אנשים קטנים וחוצפנים שקיבלו יותר מדי כוח.

 שהבבילון מחליט להשתלט על  מקש F9  ואני 3 ימים לא מבינה למה כשאני לוחצת על המקש בתוכנה אחרת לא קורה מה שאמור לקרות. 

כשישראבלוג מחליט להוסיף על דעת עצמו רווחים לא הגיוניים בין השורות של הפוסט

מעצבן שהיום בבוקר חשבתי לעשות את הרשימה הזו והיו לי 2 דברים לרשום בה ועד סוף היום היא התמלאה לגמרי. 

 

מה עושים כשפשוט נמאס כבר?