על ארגזים- דירה, מישהו?

כפי הנראה החלה עונת הציד שמקדימה את עונת הנדידה המשנית. כל מי שחיפש דירה באזור הטכניון-אוניברסיטת חיפה מכיר את זה (בתור נודדת סדרתית לצערי אני מכירה את זה טוב). תקופת הנדידה העיקרית היא בספטמבר, אז מתחילה לה שנה חדשה ורוב החוזים מסתיימים ביחד איתה. בעלי הדירות יודעים מה טוב להם. אי לכך סטודנטים ולא סטודנטים בהמוניהם יוצאים לחיפוש. תקופת הנדידה המשנית היא בתחילת סמסטר אביב, אז מגיעים הסטודנטים שנמאס להם מההורים, שלא קיבלו מעונות או שסתם התחילו ללמוד באביב.

לפי המצב אצלי כנראה שעכשיו זו תקופת הצייד המקדימה, תקופה בה אנשים מרחרחים את השטח, מנסים לבדוק את השוק לפני הנדידה עצמה, לא באמת מתכוונים לשכור, רק לבדוק מה המצב. אתמול הטלפון לא הספיק לצלצל, 6 אמרו שיבואו לראות, 3 באמת באו, אולי אחת מהם מעוניינת. היום 3 התקשרו, 2 באו ועוד אחד עכשיו יוצא מקריית חיים. גם לא נראה יותר מדי מבטיח. הגדילה לעשות אחת שהתקשרה אתמול בבוקר והתחילה להתמקח בטלפון. ביקשה לדבר עם בעלת הדירה עצמה במטרה להוריד את המחיר. לדעתה המחיר גבוה מדי, חברה שלה משכירה באותו אזור בפחות. שקלתי לשלוח אותה לגור עם חברה שלה אבל היא נשמע לי כזאת שאולי בעלת הדירה תאהב, הציגה את עצמה כפדנטית, טענה שאם מורידים את המחיר היא חותמת באותו רגע. אז אמרתי לה שקודם תבוא לראות את הדירה ואם היא תאהב אותה אז תתחיל להתמקח. אמרה שתבוא. לא באה. 

אחד התקשר, שאל מתי אפשר לבוא לראות, אמרתי לו בחצי שעה הקרובה. כעבור 50 דקות התקשר, אמר דיברתי איתך לפני חצי שעה. אם אתה אומר את זה זה לא הופך את זה לנכון.

באה גם אחת נחמדה, ממש בסגנון שבעלת הדירה תאהב, אם היא רק לא תדע שיש לה חתולה. הבעיה שיש מרפסת והחתולה עלולה לקפוץ ממנה. חתולים פרסים הם לא החיות הכי חכמות שיש, העובדה שהם שרדו רק מוכיחה את ניצחון האדם על האבולוציה.

עוד סיפור, טרי מהיום.

הגיע אחד שרצה. אפילו נפגש איתה והיא אישרה. אבל רצה לראות עוד פעםכדי להיות בטוח. ולדבר עם ההורים. ועוד לא בטוח. אבל הוא נכנס בסוף החודש אז אולי שהוא לא ישלם על כל החודש. ומה עם החשבונות. ואז דיברתי עם בעלת הדירה והיא התחילה לספר לי. הוא בא, לא בטוח, צריך לראות. היא אמרה לו שיתקשר בערב כי מחר היא לא בבית. או שיתקשר בבוקר. הוא לא התקשר. היא, פולניה טובה התעצבנה. בצהרים התקשר כשהיא לא היתה בבית, כי מה לעשות, והתחילה לספר לי על הנסיעה שלה, וחזרה וראתה שהוא השאיר הודעה אבל אז כבר נמאס לה ממנו. אז כשהוא התקשר היא אמרה לו שלא בא לה להשכיר לו. הפעם אני מבינה אותה.

היום סגרתי עם מובילים. הספקתי לצבור כבר יותר מדי רכוש ויש גבול לכמה אפשר לסנג'ר משפחה וחברים. קיבלתי מהם ארגזים ככה שכרגע יש לי ערמה של קרטונים שמזכירה לי שאוטוטו אין ברירה וצריך להתחיל להכניס את החיים שלי לקופסאות.