על ארגזים- הנה זה מתחיל שוב

בשעה טובה ומוצלחת חתמנו על דירה חדשה. אזור קצת יותר מרכזי (יותר מרכזי מנשר, חוכמה גדולה). דירה קצת יותר ישנה משלי, בלי מעלית ועם מדרגות גישה. אולי יחזיר אותי קצת לכושר, מעלית זה באמת לא בריא. עכשיו נשארה הבעיה של להפטר מהדירה הישנה.

אתמול בלילה פרסמתי מודעה, היום התקשרו כמה. אחד התקשר ב-8 בבוקר, שאל אם אפשר לקפוץ לראות עכשיו. ממש. 8 בבוקר, או שאני ישנה ועכשיו הערת אותי, או שאני לא בבית. בכל מקרה מצבך לא טוב. אמר שיגיע בערב. לא הגיע. אם תהיה לי האופציה, הוא גם לא יגיע.

אחד אחר בא ועוד זוג. שקלתי לכבודם להחליף את הפיג'מה הבלויה שלי אבל החלטתי שחבל על הטרחה ובמקום לבשתי קימונו אופנתי מעל. כן כן, קימונו. כזה ממשי. אמא שלי הביאה לי מיפן. זה ממש מחמם. היפנים האלה יודעים מה הם עושים. מעניין עד כמה מגוחך זה נראה לפתוח דלת עם קימונו סגול. 

בעיה, עכשיו צריך לשמור את הדירה במצב יצוגי, בכל רגע יכול לבוא מישהו לראות אותה.

צריך להחליט על ריהוט, מי מביא מה וכמה. מאיפה מביאים שולחן ומאיפה ארון. צריך לתאם מובילים. צריך ארגזים. יש למישהו ניסיון עם כאלה שגם עושים את האריזה? מנסיון עבר זה ממש סיוט. הארגזים הולכים ונערמים והדירה לא מתרוקנת. אני רוצה שזה יהיה כבר מאחרי.

איך מובילים חתולה?

 

המשך עלילותי עם ספקי שירותים, בעקבות ההתנתקות מהוט וההבנה שאני צרכנית גרועה החלטתי שהגיע הזמן לבדוק מה לעזאזל קורה עם חשבון האינטרנט שלי. אני בדרך כלל מתעלמת מחשבוניות ושמה לב לתשלום רק בחשבון האשראי ולאחרונה הוא נראה קצת גבוה. אז נכנסתי לאתר שלהם לחשבוניות שלי, איזה מזל שהם שומרים אותם אחרת לא היתה לי שום יכולת להשיג אותם. ואכן, בשנה האחרונה מחיר חבילת האינטרנט שלי עלה באופן זוחל עד לכדי פי 2 ויותר מהמחיר ההתחלתי. עיון קצת באינטרנט לימד אותי שאני משלמת פי 2 ממה שהם גובים ממצטרפים חדשים. שלחתי להם מכתב זועם דרך האתר שלהם (הם פשוט עושים את זה ממש נוח לריב איתם). עוד באותו ערב הם התקשרו אלי 3 פעמים במהללך ה10 דקות שהייתי במקלחת. מרשים בהתחשב בעובדה שההודעה הקולית שלהם אומרת שהשירות לקוחות לא פעיל בשעות הערב.   למחרת, שישי בבוקר הם הספיקו להתקשר 4 פעמים לפני שפתחתי את העיניים. בסוף הצלחתי לענות להם. זה הלך ככה: "אני מבינה שאת רוצה חבילה זולה יותר". "נכון". חכי כמה דקות, אני אבדוק מה אני יכולה לתת לך". 10 דקות של מוזיקה מעצבנת. "אוקי, אני יכולה לתת לך חבילה בחצי ממה שאת משלמת היום". "יופי, תודה". כמה פשוט ככה דפוק. שנה שילמתי יותר מדי רק כי לא טרחתי לבדוק את מצב החשבונית שלי.

מוסר השכל: כולם חארות. וגם תבדקו טוב טוב את החשבונות שלכם ואל תהססו לזעום.

 

ואגב כולם חארות, ממש קשה לי עם הבחירות הקרובות. עד כדי כך קשה שאני שוקלת ברצינות להצביע עלה ירוק. יש מצב שהם עוברים את אחוז החסימה השנה רק מאלה ששונאים את כל השאר. הבעיה היא שהשנה יותר מבשנים האחרונות יש ממש סיכוי לשמאל, או לפחות לליצנים שקוראים לעצמם שמאל, או מרכז, להגיע לשלטון. כלומר לשם שינוי באמת יש סיכוי שהליכוד והפשיסטים לא יהיו בממשלה. אולי אפילו ממשלה בלי חרדים. במצב כזה לא להצביע זה חוסר אחריות. מצד שני מבין כל אלה שאמורים להיות גוש השמאל אין אף אחד שנראה לי ראוי. מרץ, הבחירה המסורתית של יוצאי קיבוץ, החליטו ללכת יותר שמאלה מחדש. שלי החליטה שהיא לא שמאל למרות האופי השמאלני כלכלי של שאר המפלגה. ואם עמיר פרץ אומר שהעבודה איבדה את דרכה הוא כנראה יודע על מה הוא מדבר. לפיד סתם ליצן בסרטים. ולבני, פפפפ... זה כל מה שיש לי להגיד עליה. ונכון יש את כל אלה שאומרים שלא מצביעים לאדם, מצביעים למפלגה? אז זהו, שלא. האדם שבראש המפלגה הוא זה שנבחר לייצג אותה והוא זה שיקבע האם לשבת בממשלה, עם מי וכמה. הם בחרו בו לייצג אותם, כלומר הוא הפנים של המפלגה, הוא מה שחברי המפלגה בחרו להציג לבוחר. פני המפלגה כפני המנהיג.