נכתב תוך כדי כתיבת הקטע הקודם:
יש צליל של אזעקת שריפה מבחוץ ויש גשם בתוך הבניין, במעלית ובחדרי המדרגות. אני תוהה אם אני אמורה לפנות את עצמי ואם כן אם כדאי לי לקחת את המחשב איתי. את שיעורי הבית שצריך להגיש מחר שלחתי למישהו אז יש לי אותם במייל למקרה שילך המחשב. אולי כדאי שאני אחליף את המכנסי פיגמה למשהו יותר מכובד. אם יש שריפה וצריך להתפנות מה אני אמורה לעשות עם החתולה?
נכתב אחרי כשעה:
זה התחיל כששמעתי אזעקת שריפה מבחוץ. בהתחלה התעלמתי. כשהתחיל להיות מדאיג יצאתי למסדרון לגלות שיורד גשם מתוך הפיר של המעלית. אם יש מים כנראה שאין אש. אני מקווה. אחרי כמה זמן קולות בחוץ. אנשים שנכנסו מחדר המדרגות (פנימיים). מסתבר שגם שם יורד גשם די רציני. אחד השכנים אומר שזה מגיע מקומה אחת למעלה אבל לא נראה כאילו הוא מודאג מהאזעקת שריפה, יותר מוטרד מהמים. ליתר בטחון החלפתי מכנסיים ונעלתי נעליים. שוב החוצה, החבר של השכנה שאני מחבבת הגיע, שניהם יצאו החוצה לראות מה קורה. שיחה קצרה. הם מאמינים שעדיף לא להיות בתוך הבנייו. רק שלצאת מהבניין כולל מעבר בחדר המדרגות הגשום. נכנסת לחליף מכנסיים שוב כי הקודמים לא היו בחירה מוצלחת- חסרי כיסים. השכנה שאני פחות מחבבת למרות שהיא די ידידותית שואלת אם אני באמת צריכה ללכת, אולי עדיף לא לצאת בגשם הזה. מתלבטת, חוזרת פנימה. את מי לשאול? את אמא אי אפשר, היא סתם תיכנס ללחץ. אבא גם. מתקשרת לידיד מהעבודה, אדם שקול שלא נוטה להתרגש. אם יש ריח של שרוף, תצאי. אם לא, לא. או שכן. אם יש שריפה עדיף לך לא להיות בקומה אמצעית. לא ממש עוזר. ליתר בטחון אני מוציאה את כל המכשירים מהחשמל. רק חסר לי שבגלל קצר מהמים תישרף לי הטלויזיה ואז באמת יהיה עשן.
החתולה נראית לחוצה. זה קצת מדאיג אותי כי ידוע שחיות לפעמים יודעות דברים שאנשים לא יודעים. מצד שני, החתולה הזו היתה כל החיים שלה בבית, מה היא כבר יודעת?
בינתיים השכן הספיק לעלות ולדרת קומה כמה פעמים ולספר שהמים מגיעים מקומה אחת למעלה (לא הקומה העליונה, יש בערך עוד חצי בניין מעליה). שם הכל מוצף והמים ממש מצטברים לגובה. וכנראה שאין אש. יוצאים כמה שכנים להתחיל לאסוף לדליים את האגם שהצטבר ליד המעלית שבינתיים מתחרפנת ומדנגדנגת בלי הפסקה.
בסופו של דבר נגמר הגשם, לא לפני שאחד הפאנלים בתקרה קורס ומוסיף מוקד גשם נוסף. מסתבר שאחד הסרפרינגלרים בקומה מעל החליט שהבית נשרף והציף את הקומה. שני כבאים חסונים (או לפחות היו חסונים בצעירותם) עוברים במדרגות ביחד עם מישהו שהוא כנראה ועד בית והכלב שלו. המעלית הלכה לישון. חמש קומות במדרגות זה לא כזה נורא. מזל שאני לא גרה קומה יותר גבוהה.
החתולה משום מה עדין לחוצה. כשהחזרתי את מכשירי החשמל לחשמל הורדתי אותה מהמקרר מהמחבוא שלה מאחרי הקורנפלקס. כרגע היא יושבת על הכיסא ומסתכלת עלי במבט דואג. או שזה מבט ממורמר על זה שאני יושבת במקום שלה. קשה לי לדעת.
לפחות עכשיו אפשר להרגיש בטוחים. אם תהיה פה שריפה מה שבטוח הבית יוצף.
נשמע מבאס להיות תוך כדי אבל יצא אחלה סיפור :)))
השבמחקלחתולים תמיד יש מבט מודאג. לשלי בכל אופן. מודאגים כי אני זזה והם ישנים (בכל תזוזה שלי כשמיצ לידי/עלי אני מקבלת מבט מודאג ויבבה), מודאגים כי יש איזה רעש זעיר בסביבה, מודאגים כי יש להם אוכל ומים ושמיכה רכה אבל יורד גשם בחוץ. זה חלק מהקסם שלהם :)
מקווה ששלום לדירה, לבניין, לחתולה ולך.
אהבתי את ההומור הציני, מהנה ומלחיץ בו זמנית.
השבמחקאזעקות שריפה הן דבר מעצבן, מצד שני עדיף כמה אזעקות שווא על הדבר האמיתי.
מה יש להם להיות כל כך מודאגים? החיים שלהם דבש. שתצא פעם אחת החוצה לרחוב, אז היא תמצא סיבות לדאוג
השבמחקלפעמים דווקא יכול להיות טוב לשרוף את הכל
השבמחק:)
השבמחק