יום שבת, 10 בדצמבר 2011

לעבוד בשישי בבוקר

השומר בכניסה מסתכל עלי במבט משתתף בצערי. מה עשית רע שמענישים אותך?


אני נכנסת לחניה הרגילה שלי אבל אז חושבת מה אני דפוקה? כל החניות פנויות, למה שאני לא אחנה קרוב לכניסה. למה שאני לא אחנה בחניה של סמנכל לענייני כסאות משרדיים. אז לא חניתי בחניה של הסמנכל, אי אפשר לדעת, אולי אנשים זקוקים בדחיפות לכיסאות. חניתי בחניה של ראש התמיכה הטכנית. הוא בטוח לא עובד בשישי.


הבניין ריק. אני מדליקה את התמי 4 שיהיה מים חמים לקפה. יש משהו מעודד במחשבה על כל החשמל שמתבזבז על חימום כל המים רק כדי שאני אשתה כוס כפה ביום שאני לא אמורה להיות פה. אם הם רק היו עושים פינת קפה נורמלית עם קומקום חשמלי.


כשבאים לעבוד בשישי באים לעבוד. אין הפסקות קפה, אין אינטרנט בנייד. אני שותה את הקפה בזמן שהסימולציה רצה. לעזאזל עם הסימולציות האלה, היתי צריכה להשקיע יותר זמן בלעשות אותן יותר יעילות. אולי אז לא הייתי צריכה לבוא בשישי בבוקר. אני לא עובדת יעיל תחת לחץ. אני לא משקיעה את הזמן כדי לחסוך אותו אחרכך. גם חברה שלי באה לעבוד אבל אנחנו לא משוחחות. רק בוקר טוב במסנגר. שתינו באנו כדי לסיים משהו שצריך להסתיים. בלי שטויות.


הבוס הגדול ואשתו מגיעים גם הם. זוג מוצלחים. היא ראש צוות, הוא ראש ראש. שני אנשים מוכשרים, יש שיאמרו סופר חנונים, אבל חכמים. ויפים. תופעה נדירה. והורים ל4. לא ברור לי איך הם מצליחים, שני אנשי קריירה הישגיים. חמודים ביחד. פעם הוא היה הבוס הישיר שלי. אח"כ הוא נהיה בוס של הבוס ועכשיו הוא בוס של הבוס של הבוס. וגם הבוס של הבוס. כשהוא היה בוס יצא לי לעבוד איתו כמה פעמים. מאוד נהניתי מהפעמים האלה. יש משהו מרתק בלראות מוח גדול עובד. קצת קשה לעקוב אחריו אבל כשמצליחים זה מרגיש טוב. מאז שהוא נהיה בוס בשלישית כבר אין לו זמן להתעסק עם האנשים הקטנים. אבל ביום שישי יש. אז זכיתי לשיחת עבודה עניינית וקצרה, כולל רעיון שאני צריכה לבחון. מסתבר שיש יתרון להגיע ביום שישי. גם הגעתי למסקנה שהוא קצת יהיר. אולי מותר לו, בכל זאת, הבנאדם תותח.


הבוס הישיר טען שהוא יבוא ואני חשבתי לעצמי הנה הזדמנות להרשים אותו קצת. אבל בסוף הוא לא הגיע.


6 שעות עבודה. כולן שעות נוספות. ביחד עם השעות שעשיתי במהלך השבוע החולף אני לא צריכה לעשות יותר שעות נוספות החודש. על מי אני עובדת. ברור שאני אעשה עוד המון שעות.


לעבוד בשישי בבוקר זה באסה. דפק לי את כל הסופש. כמובן שלא היה לי כוח לכלום אחר כך. שוב לא שטפתי את הדירה. לא היה לי כוח אפילו להשקות את העציצים. מזל שירד גשם השבוע אחרת הם היו מסכנים. ישנתי כל השבת ואני עדיין עיפה. כוסומו לעבוד בשישי בבוקר.


 

2 תגובות: