יום שני, 28 בנובמבר 2011

כיוונים

יד אחת מתישרת, נשלחת רחוק קדימה, כמה שרק אפשר. כף יד שטוחה ניצבת לפני המים, חותכת אותם כמו סכין. יד שניה למטה, צמודה לרגל, כף יד מקבילה לפני המים, פונה כלפי מעלה, מצליפה בהם מלמטה כמו זנב של לוויתן, מעיפה מים החוצה בכל הכוח. היד שבמים מסתובבת רבע סיבוב, פונה למטה. כל חלק הגוף העליון פונה הצידה. היד שבמים דוחפת בכל הכוח למטה בתנועת S, כף יד נשארת שטוחה. היד שבחוץ מתכופפת קרוב לגוף ונשלחת רחוק קדימה. היפוך תפקידים, הידיים מתחלפות, הגוף פונה לצד השני. הראש ישר בהמשך לגוף מסתכל למטה.



תנועה שלישית, היד שמחוץ למים הולכת יותר אחורה, מושכת את כל הגוף איתה עד למצב של שכיבה על הצד, הראש על המים כמו על כרית, חצי בתוך המים חצי בחוץ. פה נפתח ואויר נכנס. לא מלוא הריאות, מספיק בדיוק לעוד שתי תנועות. פחות מזה אני אשתנק לקראת הנשימה, יותר מזה אני אצטרך לירוק את שארית האויר בסוף התנועה. לוקח זמן אבל בסוף הגוף לומד בדיוק כמה אויר צריך.



כל הזמן הזה הרגלים בועטות, מנסות להסיר מעליהן את המים שכבר עברתי, להשאיר אותם מאחור. מבט למטה עד שמגיע הקו. בצד אחד אדום בצד שני שחור. מעכשיו יש לי עוד בערך 3 תנועות. המבט מוסט קדימה, מחפש את הקיר שמתקרב. תנועה אחרונה, הראש יוצא מהמים, היד נשלחת לקיר. אני צריכה ללמוד את איך לעשות סיבוב של שחיינים מקצועיים.



נשימה עמוקה, ידיים קדימה, רגליים בועטות בקיר בכל הכוח, להתנתק. להגיע כמה שיותר רחוק בלי לזוז. יד אחת הולכת אחורה וחזרה לשגרה. כשיצאתי הזקן במסלול היה בערך בשליש מסלול, אני אשיג אותו כנראה לקראת השליש האחרון. זה אומר שבאמצע הבריכה צריך להתחיל להסתכל קדימה. לא מחוץ למים, זה שובר את התנועה. בתוך המים, בזמן סיבוב הגוף מצד לצד הראש עושה תנועה של קשת, המבט מחפש. מוצא. יש עוד זמן. עוד כמה תנועות, שוב מחפש, מספיק קרוב. יוצאת לעקיפה. היתרון בזקנים זה שקל לעקוף אותם.



בריכה שלישית, אין זקן באמצע. אפשר לשחות מהר ובלי דאגות.



3 בריכות חתירה, 2 חזה. לתת לריאות לנוח קצת. תנועות ארוכות. הפעם הריאות מתמלאות בכל נשימה ומתרוקנות בכל נשיפה. הראש מוטה כלפי מעלה, המבט קדימה, רואה איך המרחק נסגר.



5 בריכות. 10. 20. 30. קילומטר. זהו, זה מה שקבעתי לעצמי להיום. אבל הגוף עדין רוצה עוד. עוד בריכה חתירה. ועוד אחת. ועוד אחת. עכשיו אני בצד הקרוב ליציאה. בריכה אחרונה צריכה להיות חזה לשחרור. אז מה, אני אצא ואחזור חזה? אני אצא חתירה. אני בקצה הרחוק, בריכה אחרונה? לא. עוד אחת. מגיעה לקצה, הגוף עייף מהרצף, מתחילים סימנים של חוסר נשימה. בריכה אחת אחרונה חתירה. סה"כ רצף 175 חתירה. חזרה חזה. נגמרה הנשימה, איזה הרגשה טובה. זהו להיום.



בריכה. קר. יום למחת קמה מצוננת.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה