עוד ערב חג אחד לאוסף. עוד אחד שבוע הבא ואז נגמר. חגים עושים לי רע. כל המשפחתיות הזו עושה לי מגרד.
במישור המשפחתי החג עבר בשלום. אמא שלי החליטה שלא נעים יש רק בלחם (או שזה קשה? ברח לי הדימוי). והחליטה סוף סוף לנהל שיחה עם אבא שלי לגבי איך נעביר את החג ביחדנס כל המשפחה + חברה חדשה של אבא (- אח שבחו"ל). אבא שלי לא הבין מה היא רוצה, מבחינתו זה ברור והוא לא מבין למה בראש שנה לא ישבנו ככה (כי אמא שלי החליטה שלא נעים לה). אז סוכם שיושבים ביחד וגם אח שלי מרוסיה בא. הסבר קצר- פרוייקט נעל"ה, נוער עולה לפני ההורים- הוא פרוייקט שבמסגרתו בני נוער מברה"מ לשעבר מגיעים לארץ ללא ההורים וחיים בקבוצה שמשולבת בפנימיה בארץ, בד"כ בקיבוצים. בפנימיה שאצלנו בקיבוץ (שגם אני הייתי בה- טראומת ילדות בפני עצמה) היו שתי קבוצות כאלה וההורים שלי, מאמצים סדרתיים (גם כן טראומת ילדות), מכל קבוצה כזו אימצו נער שהיה מגיע אלינו בשעות אחה"צ כדי שיהיה לו משהו דמוי בית. האחרון נשאר בארץ והביא איתו את אמא וסבתא שלו.
טלפון מאמא קוטע את כתיבת הקטע הזה. לפני חצי שעה היא התקשרה, תבואי לאכול איתי ואם אח שלך ארוחת בוהוריים. אני בנסיון התחמקות מתוחכם- ואם אני אבוא תלכי איתי אח"כ לחדר כושר? (יודעת שהתשובה תהיה לא). לא. אז אני אבוא אחרי שאני אחזור מהחדר כושר.
עכשיו היא מתקשרת שוב, תבואי ואני אלך איתך אח"כ לחדר כושר. יופי, אני מנסה להתחרות במניפולציות עם האלופה. תבואי עכשיו. למה? כי אני רוצה שתבואי לאכול איתנו. לא רוצה לבוא לאכול איתכם. לא רוצה להיות אח"כ תקועה בקיבוץ כי זה כבר לא הגיוני לנסוע חזרה לחיפה רק כדי לבוא שוב בערב לארוחה המשפחתית (מוסד מקודש שאסור להחמיץ). לא רוצה לנהל איתה שיחות, לא רוצה שהיא תשאל אותי את השאלות שלה, מה עשית השבוע (כלום), את מי פגשת (אף אחד), מה עם התואר שלך (תקוע), למה את לא יוצאת אם אנשים (כי לא בא לי), למה את לא מספרת לי כלום. היא רוצה שנהיה חברות, יש לה איזה מודל של אמאבת שמדברות על הכל. מצטערת, אני לא מתאימה למודל הזה. אף פעם לא התאמתי למודל שלה.
קטעה לי את חוט המחשה ועכשיו אני עצבנית עליה. בקיצור, החג עבר בשלום, נוכחו אמא, אבא, חברה של אבא, האח החייל, האח מרוסיה+אמא שלו+ סבתא שלו שלא יודעת עברית, אח של אמא + אשה+ילדים, אחות של אמא+חבר של אחות של אמא+ בן של החבר+חברה של הבן. בקיצור הרבה אנשים סביב השולחן, מה שעשה את השיחות קלות יותר ואת השתיקות פחות מעיקות.
בסוף הערב הסעתי את האח מרוסיה + 2 לחיפה. בכל נסיעה הביתה אחרי חג עולה לי בראש המחשבה מה יקרה אם עכשיו אני אלחץ על הגז עד הסוף, אעצום עיניים ו...
הפעם חשבתי על זה שזה יהיה יותר מדי אגואיסטי מצידי לעשות את זה כששלושתם באוטו.מזל שהם היו שם.
סיפרתי לאח שלי שביום כיפור הלכתי לסבתא להתנצל על זה שלא ביקרנו אותה בראש השנה (תקציר פרקים קודמים- אני ואח שלי באנו לבקר אותה בראש השנה (ביום, לא בערב) מה שגרם לעלבון גדול על זה שאף אחד לא בא בערב ראש השנה). הוא אמר זה גאוני, ככה היא חייבת לסלוח כי זה יום כיפור, את חשבת על זה? לא, זה היה רעיון של אמא, כן זה באמת נשמע יותר מדי מזימתי בשבילך.
תגובת סבתא שלי- אין על מה להתנצל, זה אשמתי שאני מצפה מאנשים ליותר מדי.
בכלל, כששאולים אותה מה שלומה התשובה היא תמיד פאנ-טאס-טי (נאמר בקול שלאוזן הבלתי מיומנת נשמע שמח). היא עונה ככה כי לטענתה זה מה שאנשים רוצים שהיא תגיד כששואלים אותה מה נשמע. מעניין ממי ירשתי את הציניות שלי.
ושלא תסכן אחרים כמובן
השבמחקתתנחמי בעובדה שאצלכם זה חזק הקטע של המשפחתיות.
השבמחקאצלנו כמעט שלא עושים ארוחות ביחד, שלא לדבר על ארוחת חג.
ובקשר למחשבה שלך ללחוץ על הגז, לא בא לך בדרך יותר מגניבה?
אנחנו קיבוצניקים. חג אצלנו זה חשוב.
השבמחקומגניבות דורשת יותר מדי תכנון, אני בקטע של ספונטניות (כמובן בלי לפגוע באחרים)
לרוע מזלי אני לא טוב בחשבון ולא הצלחתי לפתור את הנוסחה המתמטית של כמה אנשים היו סביב השולחן.
השבמחקבחידת החג הבאה תבחרי שאלה יותר קלה.
נשמע לי הזוי במיוחד לחיות במשפחה שכל הזמן מאמצת ילדים חדשים לתוכה
השבמחקהמחשבה על הלחיצה על הגז ועצימת העיניים מטרידה קמעה.. לי לפעמים יצא לחשוב על זה אבל רק כשנהגתי ליד תהום ענקית כי דמיינתי שלפני שאמות אני אעוף וזה די מגניב. אבל בטח לא עם עוד אנשים באוטו.
סבתא שלך נשמעת פולניה ממורמרת, האם זה אומר שציניות זה פולניות הדור הבא?
אם את היית ערבייה בוודאי שאת היית מתאבדת בחגים. אצלנו יש מנהג כזה שכולם מבקרים את כולם ביום החג, ובכל בית צריך לכבד את המארחים ולאכול או לשתות משהו. בסוף היום מקבלים שלשול והולכים לישון בתשע.
השבמחקתארי לעצמך שביום החג אני מבקר ביותר משלושים בתים ואת תביני את זה לבד.
נשמע כאילו אמא שלך למדה מהטובים ביותר.. ועדיין, זה נשמע גם קצת כיף.
השבמחקזה לא קשה. קח את המספר מהחג הקודם, תכפיל ב-2, תוריד את מספר החתולים שמסתובבים חופשי ותוסיף אחד למזל.
השבמחקסבתה שלי מומחית בפולנית מתובלת בציניות עם מעט רוע.
השבמחקברצינות היא אמרה פעם את המשפט "את נראית טוב. מה קרה?"
נשמע כמו סיוט. מצד שני תמיד יש לך תירוץ לעזוב. היתי שמחה להשאר אבל יש לי עוד 29 חגיגות הערב.
השבמחקכן, אני מודה, זה קצת כיף. כשאני שואלת מישהו מה הוא עשה בחג והוא אומר שכלום זה גורם לי לשמוח שלפחות אצלנו במשפחה מרגישים שיש חג.
השבמחקהמודל הזה שיש לאמא שלך, הוא אחד הדברים הכי נוראיים בעולם. אצלי, הרעיון הזה אהוד על כל בני המשפחה, ולי מאד קשה לחלוק ולספר להם דברים. מתישהו הצלחתי להבהיר לכולם שאני רגזן שלא אוהב ששואלים אותו שאלות, והן באמת הפסיקו. לפעמים הן חסרות.
השבמחקארוחה עם כל כך הרבה אנשים צריכה להיות חוויה. אני לא זוכר שולחן כזה עמוס באף אחד מהחגים שהספקתי לחגוג.
ממה שסופר בקטע הזה, הסבתא נשמעת ממש מקסימה. פה זה רק "אתם לא מבקרים ואני לבד בחושך ובקור ובסופות הרעמים חושבת לי על כמה שלאף אחד לא אכפת ממני כי עובדה שאף אחד לא פה ואני...".
ומה שאותי ממש מסקרן הוא למה את מתכחשת לקיומו של ספר חמישי בסדרת מדריך הטרמפיסט!!!
אין ספר חמישי בסדרה!!!
השבמחקיש משהו שנראה כאילו הוא ניסה לקבל השראה מהסדרה אבל יצא מוגזם ולא מצחיק.