לא באמת שאין לי משהו יותר טוב לעשות. יש לי מועד ב ביום חמישי ואני ממש צריכה ללמוד אליו. פשוט אין לי כוח לזה. שבוע הבא מתחיל סמסטר נוסף. אני אוהבת ללמוד אבל הסמסטר הלא מוצלח האחרון קצת הוציא לי את הרוח מהמפרשים. חוסר התועלת שבחיפוש אחר מנחה, המאמץ והזמן שהושקעו בללמוד למבחנים שבסוף הניבו ציון אחד נכשל ואחד גבולי, הצורך בהחלטה לגבי איזה תחום אני רוצה ללמוד, פתאום זה כבר לא כיף. וגם האנשים. בתואר הראשון הרכתי מישהו בסמסטר ראשון ומאז עשינו כמעט את כל התואר ביחד. עשינו שני פרוייקטים ביחד. הינו מעבירים שעות בפתירת תרגילי בית, כתיבת תוכניות במטלב וריבים. הוא למד מה מעצבן אותי והיה עושה את זה בכוונה. הינו עושים הפסקות והולכים לשחות ביחד. אחרי סוף הלימודים עוד המשכנו ללכת לבריכה ביחד כל עוד הכרטיס סטודנט שלנו נשאר תקף. אח"כ עוד הלכנו יחד לים כמה פעמים ומדי פעם היתי באה לסרט אצלו ואצל חברה שלו. בחתונה שלו לא היתי צריכה לאשר הגעה, זה היה ברור שאני אבוא. אבל אז הם עברו לנהריה וכבר אי אפשר לקפוץ לראות משחק בחמישי או ללכת לים. וככה לאט התמוסס הקשר.
אבל זה לא מה שהתחלתי לכתוב. כמעט את כל התואר עשיתי איתו וקורסים שלקחתי בנפרד תמיד היו עוד אנשים שהכרתי. ועכשיו פתאום זה כולם אנשים חדשים. מדי פעם יש באחד הקורסים מישהו שהכרתי בתואר הראשון או מישהו שכבר היה איתי בקורס אחר אבל לא מישהו שאני באמת מכירה. לא מישהו שאפשר לשבת ללמוד איתו. גם בקורסים שבהם ההגשה היתה בזוגות עשינו חלוקת עבודה במקום לשבת ביחד. אז שבוע הבא מתחיל עוד סמסטר והפעם תיאמתי עם מישהו שעובד איתי וגם לומד תואר שני שניקח ביחד קורס אחד והפעם גם נעבוד עליו ביחד. ועכשיו הוא מנסה לשכנע אותי לקחת איתו עוד קורס שדווקא נשמע ממש מועיל ומסתדר לנו יופי מבחינת שעות. הבעיה היא שיש עוד קורס אחד שהמנהל שלי רוצה שאני אקח כי הוא מתקשר לעבודה (שמשלמים לי על התואר ועל חלק משעות הלימודים) ובכלל זה קורס חשוב לנושא שאני כנראה חושבת שאני רוצה לעסוק בו בתואר. שזה ביחד שלושה קורסים שאחד מהם אני יודעת בוודאות שהוא מאד עמוס (דווקא לא זה שאני לוקחת עם זה מהעבודה). אני לא יודעת איך זה יסתדר לי עם העבודה בעיקר לאור העובדה שמוביל הפרוייקט שאליו אני שייכת כנראה החליט שאני מתאימה להוביל ביחד איתו ונוטה יותר להעביר לי תחומי אחריות. מה שאומר שבעבודה אני אהיה ללחוצה וגם בלימודים. אז מצד אחד זה לקחת שלושה קורסים, 2 מתוכם עם מישהו שאני מכירה וסומכת עליו (ושיוולד לו ילד ראשון בינואר, מה שמערער קצת את הקביעה הקודמת), ומצד שני זה עומס בעבודה.
לחיים בכל מקרה לא יהיה לי זמן אבל זה לא באמת משנה כי גם ככה אין לי חיים.
אז שבוע הבא מתחילים ללמוד. בתור התחלה אני אלך לכל 3 הקורסים ותוך שבועיים אני צריכה להחליט אם לוותר על אחד מהם. וכמובן מועד ב'. תאחלו לי בהצלחה.
החברה שלי באשפוז. אסור לה לזוז כי החוליות בעמוד השדרה שלה סדוקות ולא רוצים שישברו. רציתי לבוא לבקר היום אבל אמא שלה אומרה לי שיש שם הרבה אנשים והכי טוב שאני אבוא ביום שני. אז רק דיברתי איתה בטלפון. היא עדיין נשמעת אופטימית אבל נדמה לי ששמעתי קצת יאוש בתוך המילים שלה. אני מקווה שדמיינתי את זה. מאד מקווה.
שיהיה בהצלחה. :)
השבמחקקטן עלייך,קצת לחץ ובסוף זה עובר ותתבאסי שלא השקעת יותר
סמסטר חדש, קורסים חדשים, אפשרות להשתפר פלאים. הכי חשוב לא להפסיק להשקיע רק כי הציונים לא שיקפו את ההשקעה עד כה, זה הכי גרוע.
השבמחקזה נחמד שמצאת מישהו להעביר איתו את רוב הקורסים שלך, בדד הופך את זה ליותר קשה.
בהצלחה לך במבחן ובסמסטר החדש, ולהבדיל, שוב, בהצלחה לחברה שלך בהתמודדות עם המחלה.
אני מבין שלמדת בטכניון.
השבמחקאת סובלת מסימפטומים פוסט תואר ראשון בטכניון, זה טבעי.
הרבה פעמים עולה בראשי החשש לגבי מה יהיה ביום אחרי החתונה של מי שממש קרוב אליי. זה מפחיד אותי ומרגיש לי כאילו משם הקשר יכול רק לרדת.
השבמחקבהצלחה במועד ב’, ובסמסטר בכלל. אם חשובים לך חיים, לדעתי כדאי לך לוותר על קורס אחד. בסופו של דבר, את צריכה קצת זמן להסדיר נשימה.
גם אם בין המילים שלה שמעת יאוש, רק הניסיון להסתיר אותו מעיד על תושיה. ועדיין, הלוואי וטעית.
איחולי הצלחה בבחינה
השבמחקבטח קטן עלי. הבעיה היא שאני לא טובה עם הלחץ
השבמחקהבעיה היא שבתואר שני אין כל כך הרבה קורסים שאפשר להשתפר בהם. את כל הקורסים הקלים כבר לקחנו בתואר ראשון.
השבמחקאז מה התרופה לסימפטומים האלה?
השבמחקתודה
השבמחקאיזה חיים? מי אמר שיש לי כאלה? אבל אתה צודק בקשר לזמן לנשום. גם את זה צריך מדי פעם
השבמחקזה נשמע טיפונת מייגע, כל שיקולי הקורסים האלו. מצד שני - מצאת מישהו ללמוד איתו ואולי יהיה לכם כיף, אז זה צעד לכיוון חיובי, לא?
השבמחקכן, אבל מצד שלישי יותר מדי עומס זה לא כיף ואני לא בטוחה שזה לא יותר מדי.
השבמחקאני אהיה מאוד לא מקורי, אבל זה די מתבקש: המון בהצלחה במבחן! (את הסיוט האישי שלי עברתי ממש לא מזמן במועד א’... לשמחתי).
השבמחקמתוך הרגל ישן של מי שלמד בפתוחה, ששם כל קורס זה עולם ומלאו והמוזרים שנלווים לו, אני דווקא מוצא את זה די נחמד לקחת קורס ולהכיר בו חברים חדשים.
ולסיום סיומת - אין לי בעיה שתצאי לעבוד, כסף זה דבר חשוב ויש שיגידו אפילו מועיל. אין לי בעיה עם זה שתלכי ללמוד, אני סוגד לחוכמה ומעריץ את הידע. אבל חסר לך... חסר לך אם זה יבוא על חשבון הבלוג!!! (איפה אמרת שאת גרה? )
זה נשמע לי צרות טובות בסה"כ- אם העבודה מממנת לך את הלימודים (מעבר לזה שזה מצב מצוין להיות בו) הם כנראה מאמינים בך מאוד, והם גם רוצים שתובילי פרוייקט- אז בכלל. לך רק נשאר לפתור את הדילמות הקטנות שמסביב ולעבוד קשה.... בהצלחה :-)
השבמחקואני עוקבת אחרי הסיפור על החברה שלך כבר כמה זמן וכל פעם לא יודעת מה להגיב חוץ מההחלמה מהירה ושתהיה חזקה ושתהיי את חזקה הבנאלים...
וואווואוו כל כך הרבה דיבורים על לימודים, לא ממש הבנתי כלום..
השבמחקובקשר לחברה שלך..אני שוב מאחלת לה שתבריא במהרה, ו.. אומרים שאין שום יאוש בעולם, מה דעתך על זה?
לא יודעת אם יצא לך לראות אנשים בטכניון אבל עולם ומלואו זה ממש לא. בתואר שני יש בדיוק שני סוגים- מלגאים וחיצוניים- וכולם נראים, מתנהגים וחשבים אותו דבר. (אין בהודעה זו לנסות לטעון שאני לא שייכת לאותה קבוצה. להיפך, אני בהחלט כן).
השבמחקכסף זה overated, אני עובדת כדי להפיג את השיעמום. אולי אם אני ממש אשתפר בבלוג אני אוותר על העבודה. (או שלא)
אני תמיד טענתי שהצרות שלי טובות. אני שמחה ומודה למזל שלי עליהן. זה לא משנה את העובדה שלפעמים בא לי להתלונן ואיזה מקום יותר טוב להתלונן בו מאשר פה.
השבמחקתודה על האיחולי החלמה, גם לי לפעמים לא נשאר מה להגיד חוץ מאת הדברים הבנאלים. אבל גם אותם צריך להגיד לפעמים.
מה זאת אומרת אין יאוש בעולם?
השבמחקמשהו לא כל כך מסתדר לי... אם את לומדת במקום ההוא, עם החייזרים-החוצניים, ועוד מכריזה קבל עם ועולם שאת חלק בקבוצה זו... אז איך, איך אנחנו מתקשרים??
השבמחקרגע שאני אבין, יש לך יותר מידי כסף??? אני יותר מאשמח לקבל תרומה צנועה של כמה מיליונים...
(כולי תקווה שבסיום הודעה זו לא תשתלטי לי על המוח ולא תבצעי בי ניסויים בלתי הולמים!)
החייזרים החוצניים האלה לא כל כך גרועים. זה שהקבוצה מראה אחידות לא מפריע לפרטים בה לתקשר עם אנשים מחוץ לקבוצה.
השבמחקאני תורמת לרק למטרות חשובות, כמו למשל לטיול של אח שלי. אם יש לך מטרה כזו אתה מוזמן לפרט בכתב בשלושה עותקים + אישור נוטריון (או אישור מאמא, גם תקף), ולהעביר לפקיד שלי לענייני תרומות. כמובן שתרומת המוח שלך לניסויים היא תנאי הכרחי לקבלת התרומה. אני מוכנה להתחייב שכל הניסויים יהיו הולמים.
אהה... זה קל -
השבמחקתורמ/ת יקר/ה,
אני הדרקון הלא נכון, סטודנט עני ודלפון. שוכר דירה ממניעים ציוניים בעיר מוכת האבטלה והקסאמים. פעיל בקהילה ועוזר לזקנות קווקזיות עם שפם לחצות את הכביש. אנא פתח/י את ליבך ותרום/תרמי בעין יפה. כל תרומה היא תרומה לחוסן החברתי הלאומי. העם, תושבי שדרות ואני נודה לך מאוד על נדיבות הלב.
אין לי בעיה לתרום את מוחי, רק לא ברור לי מה יש לחקור גוש בטון.
אמרת ששמעת קצת יאוש בדבריה, ויש משפט שאומר שאין שום יאוש בעולם ורציתי לדעת מה את חושבת על זה
השבמחק