יום שבת, 17 באוקטובר 2009

יומן קריאה-אחרי החשכה

בגלל שספרים מהווים חלק מרכזי בשעות הפנאי שלי החלטתי שזה המקום לשפוך את המחשבות שמעלה אצלי ספר. אז בתור התחלה הספר שסיימתי לאחרונה- אחרי החשכה של הרוקי מורקאמי. אני ואמא שלי מאד אוהבות את מורקאמי, היא קונה את הספרים שלו ומעבירה לי לקרוא.


הספר הזה לא אופייני לסופר. אין בו עלילות מוזרות. רוב הזמן הסיפור מאד מציאותי ובקטעים המוזרים שלו לא ברור אם הם באמת מתרחשים כמו שהם מתוארים או שזה רק מטאפורה למצב של הדמות. הספר מתרחש בלילה אחד בטוקיו, מתחיל אחרי החשכה ומסתיים עם הזריחה. לפרקים אין שמות והם ממוספרים לפי השעה שבה הם מתרחשים. במהלך הלילה הספר עוקב אחרי מספר דמויות שחלקן מתנגשות וחלקן קשורות אבל לא נפגשות.


מה שמאד מיוחד בספר הוא צורת הסיפור. הספר מתואר מבעד לנקודת מבט כלשהי שאנחנו- המספר והקוראים- מתסכלים דרכה. המספר מתאר לנו מה אנחנו רואים ומה אנחנו מבינים או לא מבינים מזה. אנחנו שולטים בנקודת המבט ולאן היא פונה ואנחנו אפילו יכולים לעבור דרך עולמות בעזרתה. אבל לנקודת מבט יש גם מגבלות. אנחנו לא יכולים לראות שני מקומות בו זמנית. בזמן שאנחנו מסתכלים על דמות אחת או שתיים שנפגשות אנחנו לא יודעים מה קורה לשאר הדמויות עד שלא מפנים אליהם את נקודת המבט ואז מנסים להבין מה קרה כשלא הסתכלנו לשם. ואנחנו לא יכולים להשפיע על המאורעות. הוא כותב: "כל מה שאנחנו יכולים לעשות בתור נקודת מבט טהורה הוא להתבונן. להתבונן, לאסוף מידע ואם זה אפשרי להכריע. אנחנו לא יכולים לגעת בה. אחנו לא יכולים לדבר אליה. אנחנו אפילו לא יכולים לרמוז לה בעקיפין על הקיום שלנו."


 לספר אין עלילה מרכזית. אין נרטיב קלאסי שכולל קונפליקט, עימותים, נקודות מפנה והתרה. חלק מהסיפור קרה לפני תחילת הספר או בזמן שלא הסתכלנו ואנחנו מגלים אותו מתך הקשבה לדמויות. אין התרה בסוף הספר. אנחנו פשוט נוטשים את הדמויות עם בוא השחר, נותנים להן להמשיך בנתיב שאת חלקו ראינו במהלך הלילה.


המלצה שלי- למי שאוהב ספרים שגורמים לחשוב, ספרי הרהור. לא מומלץ למי שאוהב עלילה מובנית עם התחלה אמצע וסוף.  למי שאוהב את מורקאמי אין מה להמליץ, הוא יקרא בכל מקרה.



ובחזרה לענייני יום יום. עוד סמסטר נגמר במועד ב'. הלך יותר טוב מאשר במועד א'. הציון לא יהיה גבוה אבל אני מאמינה שלא נכשלתי שוב ואולי אפילו יש סיכוי לציון לא נמוך. ועוד סמסטר התחיל. הפעם הקורסים נראים פחות קשים, מה שאולי ישפר בקצת את הממוצע הלא משהו. הסמסטר התחיל ברביעי (הטכניון חייבים להיות שונים משאר האוניברסיטאות שמתחילות מחר). באתי למזכירת לימודי מוסמכים לתת לה את הטופס הרשמה לקורסים. היא הסתכלה על השם שמופיע בטופס דיברה קצת, שאלה איזה סמסטר אני ופתאום קלטתי שהגליון ציונים שלי פתוח אצלה במחשב. אין לי מושג מתי היא הספיקה לעשות את זה, נראה לי שהמחשב מגיב להוראות קוליות (נו בטח, מחשב בטכניון, הוא בטח מנהל בעצמו את כל המזכירות). ואז היא התחילה לשאול על הציונים- מה עם הצעת נושא לתזה? -אין. -מה עם המלגה שלך? -אין לי מלגה, אני חיצונית. - טוב אז יש לך עוד 2 סמסטרים להגשת הצעת מחקר. מה עם הקורס X (זה שנכשלתי בו)? - מחר מועד ב. -שיהיה בהצלחה. מסתכלת קצת על הציונים. - מה קרה שתואר ראשון היה לך ממוצע כל כך טוב ועכשיו הציונים לא משהו? - לא יודעת, קשה לחזור ללמוד. -כדאי שתתחילי לעבוד על הציונים שלך כי יהיה לך קשה למצוא מנחה ככה. יופי. המזכירה נוזפת בי על הציונים שלי. מוכיח שמצבי לא משהו. אבל יהיה טוב.  



שיהיה לכולם שבוע טוב ולסטודנטים שבנינו סמסטר מעניין ומוצלח.

10 תגובות:

  1. הספר הזה נשמע, לפחות הרעיון שלו, ממש מעניין, אני רוצה לקרא אותו!

    מזכירות תמיד נוזפות, הן כמו אמהות בטכניון, היא רק דאגה לך. אבל למה ציונים קשורים למציאת מנחה..?

    בהצלחה לך בסמסטר ושבוע טוב

    השבמחק
  2. מנחה מסתכל על הגליון ציונים לפני שהוא מחליט להנחות אותי. את לא יודעת שבטכניון ציונים הם חזות הכל?
    מילא המזכירה, היום קיבלתי מכתב הביתה שאומר שהישגי בלימודים נמוכים מהרמה הנדרשת ע"פ התקנות ואני צריכה לשפר את המצב עד סוף השנה.

    השבמחק
  3. רק בשנה האחרונה התחלתי באמת לקרוא ספרים, ומאד חבל לי שלא התוודעתי להנאה הזו לפני. החלפת הספרים עם אמא נשמעת ממש נחמדה.
    סקרנת אותי עם הספר.

    הטכניון נשמע לי מקום כל כך מתקדם ונחמד שהייתי מאד רוצה ללמוד בו, אם הוא לא היה בחיפה. איך אפשר פשוט ללכת ולהתחיל חיים דווקא בחיפה?

    שיהיה לך שבוע מעניין ומוצלח וסמסטר קל.

    השבמחק
  4. בדיוק רכשתי את "אחרי החשכה" ולכן ויתרתי על קריאת החלק הראשון- מנסה להגיע נקיה :-) 
     קפצתי ישר למזכירה המעצבנת. שתשיג חיים, זה מה שיש לי להגיד.

    השבמחק
  5. הטכניון? נשמע לך מקום נחמד? למה? מקום מתקדם כן, אבל נחמד?
    מה רע בחיפה?

    השבמחק
  6. מבינה אותך, גם אני לא אוהבת לקרוא על ספר בדיוק לפני שאני קוראת אותו. אבל כשתגמרי לקרוא אני אשמח לשמוע מה דעתך עליו.

    המזכירה בטכניון, לאף אחד שם אין חיים.

    השבמחק
  7. הטכניון נשמע לי מקום עם הרבה חנונים נחמדים, שלומדים בו בעיקר מקצועות ריאליים יפים ושנמצאים בו טובי המוחות של המדינה. מקום שאפשר לשבור בו את הראש עם הרבה אנשים חכמים על בעיות קשות לפיצוח. זה נחמד.

    ופשוט קשה לי לחשוב על פרט שיגרום לי לרצות לעבור לחיפה. כלום. סתם עיר, ובטח כשאני משווה אותה לתל אביב.

    השבמחק
  8. לא ידעתי שמנחה קשור לציונים, אבל עכשיו אני יודעת וזה נשמע מלחיץ באמת.

    בסדר, ציפית למכתב שכזה לא? אל תדאגי, תלמדי קצת, תשקיעי קצת ותשפרי בהרבה. המוון בהצלחה!

    השבמחק
  9. חיפה היא לא סתם עיר. היא ה-עיר ! בטח בהשוואה לת"א.

    (אני ממש ממש אוהבת את חיפה, לא הייתי גרה בשומקום אחר אם היו נותנים לי לבחור)

    נראה לי אתה באמת תאהב את הטכניון. לדעתי הוא מאוד נחמד. אווירה טובה, אנשים טובים. כיף פה. לפעמים.

    השבמחק
  10. שיהיה לך בהצלחה הסמסטר!

    מעניין אותי אם המזכירה עשתה איזשהו תואר כזה או אחר..?

    השבמחק