מכירים את זה שיש לכם משהו שאתם רוצים לכתוב עליו אבל ממש אין לכם כוח לכתוב ואז אתם עסוקים ואז עובר זמן וזה נראה מגוחך לכתוב על משהו שהיה לפני שבוע ואז כבר אין לכם כוח לכתוב על משהו אחר וזהו, יצאתם מהשוונג כתיבה ורק אירוע מספיק דחוף לכתוב עליו גורם לכם לחזור?
טוב, אולי דחוף זה לא המילה. בוער. כן. או מתסכל.
עוד לפני החתונה דיברנו על זה שאחרי החתונה ניקח חופשה קצרה להתרעננות, בקטנה, ובחגים נעשה טיול רציני. יותר נכון אני דיברתי והוא לא ענה. אז כדי שזה לא יהיה כמו פעם קודמת שאני תכננתי תוכניות ואז הוא נסע חודש בלעדי לניו יורק בטענה שהוא אף פעם לא לקח חלק בתוכניות האלה, שאלתי אותו כמה פעמים אם הוא באמת רוצה או שאני סתם מנדנדת לו וכל פעם התשובה היתה כן. אבל לא עכשיו.
ועכשיו המנחה שלו רוצה שהוא שוב יבוא לניו יורק. מצויין, אפשר לחבר. אתה תיסע אליו לכמה זמן, אני בשבוע האחרון אצטרף אליך ואטייל לי בניו יורק בזמן שאתה עובד ומשם נמשיך לטיול באזור. אבל הוא לא בטוח שהוא רוצה דווקא לכיוון הזה. אז לאיזה כיוון אתה כן רוצה? לא יודע. אתה רוצה למזרח? לא יודע.
במשך חודש כל פעם ניסיתי לדבר איתו, להוציא ממנו כיוון. שאלתי אם הוא רוצה ללכת להרצאה על דרום אמריקה בלמטייל, אולי יענין אותנו. זה מוקדם מדי, הוא לא יכול לצאת מהעבודה בשעה כזו. ושתבינו, הוא עובד בלעשות דוקטורט, המנחה שלו בחו"ל ושני השותפים שלו למשרד מגיעים בערך חצי יום בשבוע וגם ככה הוא עובד יותר שעות בחודש ממה שמשלמים לו לפי החוזה. פעם בכמה זמן הוא לגמרי יכול לצאת מוקדם.
בסוף החלטתי לבד. אני רוצה גוואטמלה. שלחתי לו קישורים. כל יום שאלתי אותו אם הוא הסתכל עליהם או בכלל על האזור. לא. אין לו זמן. יש לו זמן לספר לי על כל מה שקורה בפייסבוק אבל להעיף מבט במקום שאני רוצה לנסוע אליו כדי להגיד אם מתאים לו או לא אין לו זמן.
במקביל גם על התאריך אי אפשרי להסגר כי הוא לא יודע מתי המנחה רוצה שהוא יבוא. אמרתי לו אז תגיד למנחה שאתה רוצה לנסוע באזור החגים. אבל לא בטוח שזה נוח לו. אז תשאל אותו אם זה נוח. שאלתי אותו מתי נוח שאני אבוא. אל תשאל אותו מתי נוח כי אז הוא יתן את התאריך הראשון שנוח לו, לא את זה שאתה רוצה. תשאל אם נוח בתאריך הזה. אני אשאל, אני אכתוב לו מייל, אני אדבר איתו, דיברתי איתו אבל הוא אמר שהוא יבדוק. אמרת לו באיזה תאריכים אתה רוצה? לא. אז איך הוא יגיד לך אם נוח או לא?
אתה בטוח שאתה רוצה את הטיול הזה?
סוף סוף הוא הצליח לדבר עם המנחה על הנושא. הוא מדבר איתו בסקייפ על בסיס כמעט יומי, הם מדברים על המרצה של הקורס שהוא מתרגל ועל הפרופסור שלא נבחר לנשיא, אבל רק עכשיו הוא הצליח להעלות את נושא הטיול בזמן השיחה.
המנחה שלו דווקא בעד וחושב שזה רעיון טוב ופתאום גם הוא לגמרי בעניין. בטח שהוא רוצה לשלב טיול עם נסיעה לניו יורק ובטח שליבשת אמריקה, אם הוא כבר שם. אבל לא חייבים דווקא לגווטאמלה. למה לא? לא יודע. יש לך משהו נגד גווטאמלה? אני לא יודע מה יש שם. למה לא קראת? אין לי זמן. ואז הוא מתחיל לזרוק רעיונות. למה לא ארגנטינה. אתה רוצה לארגנטינה? לא יודע, אני לא יודע מה יש שם, אבל לא חיבים דווקא גווטמלה.
-לאן היית רוצה לנסוע?
-היתי רוצה לנסוע למזרח אבל את לא רוצה.
-אני לא פוסלת שום דבר, אתה רוצה למזרח?
-לא, זה לא מתאים עכשיו עם הנסיעה לניו יורק להתחיל להקיף את העולם.
-אז למה לעזאזל יוצא שבגללי לא טסים למזרח???
-כי את לא רוצה.
-אבל גם אתה לא רוצה
-למה לא ויאטנם או קמבודיה?
-מה יש שם?
-לא יודע
-איזה סגנון טיול זה?
-לא יודע
-אז למה לדווקא לשם
-לא צריך לפסול רק כי את לא יודעת עליו כלום
-אבל לא צריך להוסיף את כל העולם כאופציה. אני יודעת שאני רוצה גואטמלה, למה שלא תבדוק לפחות מה יש שם?
-אני רוצה להיות שותף בהחלטה
אתם מבינים? הוא לא יודע מה הוא רוצה, אני יודעת מה אני רוצה, הוא לא רוצה מה שאני רוצה כי זה החלטה שלי ולא החלטה משותפת. חודש הוא לא מדבר על הנושא ומייבש אותי כל פעם שאני שואלת אותו אבל כשאני מחליטה לבד זה לא מתאים לו כי הוא רוצה להיות שותף בהחלטה.
והוא עדיין לא בדק מה יש בגווטמלה.
.
) ותהיתי ביני לבין עצמי כל מיני תהיות. 
