יום חמישי, 5 ביוני 2014

אוף

אני כותבת קטע שאף אחד לא יכול לקרוא כי כרגע הבלוג פרטי. מה שאומר שאני ממש כותבת יומן אישי רק שהוא מגובה ברשת. מעלה את השאלה למה לכתוב בכלל, מה שבכלל מעלה את השאלה למה אני כותבת בלוג ולמה אני חוסמת אותו. אבל זה כבר שאלות לזמן אחר, אולי אחרי שאני אהיה במצב יותר שלם. 


 


אחרי אתמול זוועתי מרוב חום, חשבתי לעצמי שלפחות היום יהיה לי מזגן נעים בעבודה. אם יש איזה יתרון ללא לעשות גשר על היום חמישי המיותר הזה זה המזגן. תארו לעצמכם מה גדולה היתה אכזבתי כשבאתי בבוקר להדליק את המזגן וגיליתי שלא, לא בא לו. אין חשמל. כמובן שמיד הלכתי לארון חשמל בתקווה למצוא שם איזה מפסק שאפשר להרים אבל לא. אין מה להרים. התקשרתי למוקד תקלות ופתחתי קריאה על מזגן מיני מרכזי שלא עובד. כעבור כשעה מתקשר אלי מישהו ושואל אם אני פתחתי קריאה בקשר למזגן. כן. מה הבעיה עם המזגן? הוא לא עובד (מפתיע, נכון? כי הרבה אנשים פותחים קריאה כשהמזגן עובד תקין).  


באים שני טכנאים, מסתכלים על המזגן, אומרים שהם לא מטפלים בסוג הזה של המזגן, הם יעבירו את הקריאה למישהו אחר, והולכים. אוף


כעבור שעה אני מתקשרת שוב למוקד ושואלת מה קורה. אומרים לי שכן, הוא העביר את הקריאה למישהו אחר. מתישהו המישהו האחר יגיע. אחרי שעה וחצי מתקשר מישהו אחר, שואל איזה מזגן יש לנו. מיני מרכזי. כן אבל מאיזה סוג? מאיפה אני יודעת, הטכנאי הקודם שהיה פה אמר שזה הסוג שאתה מטפל בו. את יודעת מי זה הטכנאי הזה? מאיפה לי מי זה? הבנאדם אמר שאתה מתקן את הסוג הזה של מזגנים, פשוט תבוא ותתקן אותו. 


בשלב הזה כבר התעצנתי על כל מי שדיבר איתי. איך אפשר לתפקד בחום כזה? אפילו מאוורר אין לנו. 


בסוף בצהרים המאוחרים, הגיע הטכנאי הנכון, פתח את הקופסה והחליף פיוז. פיוז! יום שלם אני מתה מחום כי הטכנאי הראשון לא יודע להחליף פיוז? לעזאזל. 


 


חוץ מזה, ואולי בגלל זה היתה לי סחרחורת נוראית כל היום. והברכיים שלי כנראה לא האמינו לי שאני באמת מתכוונת לקבוע תור לפיזיותרפיה והחליטו לכאוב ברמה כזו שלעלות במדרגות אני לא יכולה. והבית שלנו קומה שניה, כולל קומת קרקע, שזה אפקטיבית שלישית, וכולל מדרגות מהרחוב למטה לכניסה של הבניין. בקיצור אני מתפרקת. 


לפני כמה חודשים הלכתי לביקור נימוסים אצל הרופאת משפחה אחרי שהעברתי את התיק הרפואי שלי שוב ועל הדרך התלוננתי על כאבי ברכים אז היא המליצה על מנוחה ואם זה לא עוזר נתנה לי מרשם לנוגד דלקות ואם אני רוצה, פיזיותרפיסט. אז בעקבות העדכון במצב הברכים החלטתי לקחת את הכדורים. אבל אז קראתי את העלון למשתמש (כן, אני מאלה שקוראים אותם) וכתוב שם- אם את בהריון או חשש להריון או מנסה להכנס להריון צריך להתיעץ עם רופא. עכשיו כנראה שאני לא בהריון אבל כן הפסקתי עם הגלולות, אז מה לעזאזל אני אמורה לעשות עם המידע הזה? מן הרגשה של תסכול מלווה בדמעות שגרמו לקרם הגנה ששמתי על הפנים לנזול לי לתוך העין ולשרוף, מה שגרם לשטף דמעות שורפות שנפסק רק אחרי שטיפה רצינית של הפנים.


אז עכשיו יש לי שאריות של סחרחורת, ברכים דואבות, עיניים אדומות ודאגה בגלל שהחלטתי לקחת את הכדור בכל מקרה, אז איך זה ישפיע.


אוף! 


 


 

8 תגובות:

  1. למה באמת סגרת את הבלוג?
    את כבר השלישית החודש שאני קוראת וסגרה

    המזגן שלך התקלקל בשבועות? שהיה 42 מעלות בחוץ???
    אוי ואבוי!
    אחרי גיהנום כזה צריך להתאשפז במקרר או פריזר או משהו

    השבמחק
  2. כפי שהודעתי בכניסה, הוא יפתח בקרוב ביחד עם הסבר.

    למרבה המזל המזגן לא התקלקל בשבועות אלא יום אחרי, מתי שהטפמרטורות ירדו לטווח קצת יותר שפוי. לעבור את שבועות האחרון בלי מזגן זה גיהנום. 

    השבמחק
  3. את מתארת את המצב הרבה יותר מצחיק ממני.
    מקווה שהכל השתפר.


    וכבר הפסקת גלולות? סליחה. הולכת להתבייש בפינה.

    השבמחק
  4. אם זה לא יהיה מצחיק זה יהיה עצוב. ועצוב זה מבאס.
    סחטיין על תשומת הלב לפרטים. כן,  הפסקתי. מתישהו צריך, לא?

    השבמחק
  5. צריך? לא, רק אם רוצים. ומה מתישהו? התחתנתם לפני רבע דקה.
    שיהיה בהצלחה.

    השבמחק
  6. רוצים. ואם כבר רוצים, אז למה לחכות? כבר הגענו לשלב הזה בחיים. חוץ מזה שהסיכויים להכנס להריון הם כל כך קטנים שכנראה יעבור עוד זמן לפני שיהיה עדכון חדש בנושא. 

    השבמחק
  7. אם רוצים, אז שיהיה בהצלחה יקירה

    השבמחק
  8. כל כך שמחה שלא הייתי בארץ בשבועות, סיפורי הזוועה על החום הנורא הביאו לי דיכאון! בכל מקרה מה שקורה עכשיו הוא אולי טוב יותר לפי המספרים היבשים אבל כבר בלתי נסבל מבחינתי - יותר הלחות מאשר החום, כנראה.
    הברכיים שלך באמת מדאיגות אותי, אם יש לך אפשרות ללכת לאוסתיאופט נראה לי עדיף על פיסיותרפיסט. וכמה כדורים כבר אפשר לקחת....? מקווה שהכאב עבר תוך ימים ספורים והפסקת לקחת.
    בהצלחה עם ההריון - שתדעי שלא תמיד זה כזה קשה כמו שכולם חושבים. אבל עדיף לא להתרכז בזה, לא להילחץ מזה, ומתי שזה יקרה זה יקרה. 

    השבמחק