יום שני, בחוץ רוח נעימה, אני מחליטה לצאת לסיבוב קצר להתאוורר. מגיעה המעלית, בתוכה שני אנשים עם עגלה שתופסת את כל המעלית ועוד מישהו דחוס בפינה. אני אומרת לא משנה, אני אחכה, שני האנשים אומרים לא, לא, תיכנסי, הנה יש פה מקום להדחס. טוב אני נדחסת ומחליפים כמה מילות הומור. המעלית מגיעה לכניסה, אני והמישהו הדחוס יוצאים ואז הוא שואל אותי את מדברת עברית? אז חוץ מזה שהמבטא שלי צועק ישראלית, מצאתי ישראלים בבניין. בעלה של אחותו של הבחור הדחוס הגיע לשיקגו יום לפני ואשתו (אחותו של הדחוס) תצטרף אליו עוד חודש אז בינתיים הדחוס ובנזוגו שחיים בניו יורק באו לעזור לו לעבור ועל הדרך גם מצאו לו שכנה ישראלית. אז יש לנו שכן ועוד מעט גם אשתו ונוכל להיות הוותיקים ולעזור להם להתאקלם. איזה כיף.
היום הייתי בראיון עבודה (ייאי). אמיתי, לא טלפוני, כזה שנמשך שעתיים. הראיון הוא עם הסמנכל ומהנדס ראשי. חצי שעה ראשונה שניהם שואלים שאלות רקע כלליות, אחר כך הסמנכל יוצא והמהנדס שואל שאלות טכניות, מבחן על הלוח ב C++ (אני רוצה לציין שבהתחשב בזה שלמדתי C++ יום לפני עמדתי בו לא רע) ועוד כמה שאלות על צורת עבודה. ככה בערך שעה ואז הוא הולך לקרוא לסמנכל, חוזר, אומר לי שהסמנכל תיכף יחזור, ודרך אגב, אני מדבר עברית. מה??? שעה אנחנו רק שנינו בחדר, אני שוברת את השיניים באנגלית, אתה לא יכול לתת יד, לתת לי להתראיין בעברית? דווקא האנגלית שלך בסדר גמור. תודה באמת. מסקנה לעתיד: לקרוא בלינקדאין על האנשים שאני הולכת לדבר איתם.
בלי קשר לישראלי לשעבר שיש שם, החברה נראית ממש מגניבה וממש בא לי לעבוד שם. תחזיקו לי אצבעות שעברתי.
(לא ישראלים)
לפני שבוע שלחתי מייל לרופאת נשים שלי שהגיע לי המחזור ואפשר לקבוע תאריך לניתוח (שצריך להיות בשבוע השני של המחזור). היא ענתה לי במייל שנראה לה שאפשר לקבוע את הניתוח לרביעי אחה"צ, היא תבקש מדניס מתאמת התורים לתאם עם החדר ניתוח ולקבוע תור ולהתקשר אלי לאשר. מאז לא שמעתי ממנה. שלחתי לה מייל למייל האישי וגם דרך האתר של הבית חולים ולא קיבלתי תגובה. היום (שלישי) אחרי הצהריים דניס התקשרה לאשר שאני יודעת את הפרטים של הניתוח מחר. אמרתי לה טוב שהתקשרת, אני לא יודעת מה הפרטים. אה.. לא? לא. אה... איזה פרטים את לא יודעת? מתי, איפה, כמה זמן? טוב אני אבדוק. אחרי כמה דקות על ממתינה דניס נותנת לי את הפרטים, הניתוח מחר ב1, צריך לעשות צ'ק אין שעתיים לפני. שאלתי כמה זמן זה ייקח ואם צריך לצום לפני, שוב שמה אותי על ממתינה, אחרי כמה דקות חוזרת אלי, אני מעבירה אותך לאחות. עד שהפלגתי בשבחי הארגון של הרפואה האמריקאית. לא משנה, העיקר שהעניין יהיה מאחרי (שוב).
וואו, פוסט אופטימי לחלוטין (פרט לקיטורים הראויים לגמרי על הרפואה האמריקאית שבהינף מייל חסר התדרדרה כאן לרמה של הרפואה הישראלית )
השבמחקאיזה כיף שהגיעו ישראלים לבניין!
שולחת לך את כל האנרגיות הטובות והמיטיבות לטובת התקבלות לעבודה הזאת !!!
ובהצלחה בניתוח (היום)!!!
חיבוק
מצטרפת לאמפי. איחולי בהצלחה בשתי החזיתות, הישראלית והאמריקאית רפואית. המפגשים המקריים האלה יכולים להוביל לחברויות הכי הדוקות בתנאים הנכונים. ונשמע לי שהתנאים נכונים.
השבמחקלא להגזים, זה עדיין לא הגיע לרמה של הרפואה הישראלית. את יכולה לקרוא איך עבר הבוקר של אותו ניתוח בארץ
השבמחקאני מקווה באמת שיתפתח משהו עם השכנים, יהיה נחמד אם יהיו חברים שגם שכנים.
השבמחקזה כיף כשיש בסביבתך דוברי עברית.תמיד השליטה בשפה שניה תהיה אחרת ולא תמיד מוצאים את המילים או את הגישור התרבותי. הרבה יותר נוח, ללא ספק.
השבמחקבהצלחה בניתוח:)
(קוראת זמן מה ולא מגיבה ואוהבת את הבלוג שלך)
נראה לי שתמיד כייף להתקל בישראלים (גם לשעבר) בחו"ל
השבמחקזה לדבר בשפה שלך, ולהרגיש קצת בבית ולא כמו אורחת במדינה זרה
זה מזכיר לי שלפעמים בארץ כשהייתי בראיונות עבודה היו עושים לי ראיונות באנגלית
אני כותבת וקוראת באנגלית לפעמים אפילו יותר מאשר בעברית, אבל בקושי מדברת באנגלית ביום יום
בהצלחה עם הניתוח
מקווה שהפעם זה יהיה יותר טוב מהפעם הקודמת
אין לי שליטה בכלל באנגלית ואני ממש לא מצליחה לתקשר עם המקומיים. אני חייבת קשר עם ישראלים להחזיק מעמד
השבמחקלמה לעשות ראיונות באנגלית בארץ? קטע לא ברור. בכל מקרה, עם ישראלים אני מצליחה לדבר, עם אמריקאים בקושי
השבמחקאני ממש ממש מקווה שתקבלי את העבודה :)
השבמחקתודה, גם אני
השבמחקמצטרפת כמובן לכל המייחלות עבודה ובריאות. איך הלך? איך את מרגישה?
השבמחקאגב רפואה בארץ ואנגלית, לי עשו ועדה רפואית באיכילוב באנגלית. היה כיף (טוב, בגלל הועדה ולא בשל האנגלית).
מקווה שכל ההתקלויות הישראליות המקריות והחיוביות הללו הן סימן לבאות!
בהצלחה ובהצלחה
השבמחקתודה ותודה :)
השבמחקזה יפה שמצאת בארץ רופאים שיודעים אנגלית מספיק להעביר ועדה באנגלית. כשאני ביקשתי מהרופא שלי לתת לי סיכום טיפול באנגלית הוא לא היה מוכן כי זה קשה לו מדי. שלא לדבר על הרופאים בבית חולים רגע לפני הנסיעה שבכלל לא היו מוכנים לשמוע על לתת לי משהו באנגלית לטובת המשך טיפול, כי הם לא עושים דברים כאלה.
השבמחקאני לא בטוחה מה היה קורה לו הייתי מבקשת משהו כתוב, אם כי לכאורה כל הרופאים בישראל, ודאי אילו שלמדו כאן או באירופה המערבית יודעים אנגלית ומנהלים חלקים ניכרים מהלימודים שלהם באנגלית.
השבמחק(או שבמדינת ת"א המדרכות מזהב, או כרגע צבועות בדגלי הגאווה).
לכאורה גם כל הרופאים יודעים להשתמש במחשב. בפועל כשביקשתי מהרופא פוריות מכתב סיכום (בעברית כי באנגלית זה קשה לו מדי) הוא פתח מסמך וורד עם טמפלייט של השם שלו, הדפיס דף ריק עם הטמפלייט ואז העתיק בכתב יד על הדף את מה שכתוב לו כבר במחשב.
השבמחקוואו אני לא בטוחה אם זה יותר מדהים או יותר מזעזע.
השבמחק