כמו שזוג הישראלים שאכלנו איתם ערב אחד תיארו את זה, כמו ניו יורק אבל יותר שפוי.
בקטע התיירותי אין לה יותר מדי מה להציע, אחרי יומיים כבר ראיתי את כל מה שיש לעיר הזו להראות ואחר כך זה היה רק למלא את הזמן שנשאר אבל סך הכל עיר מגניבה. יש מבחר גדול של אוכל טוב במחירים סבירים, יש חנויות נחמדות וזולות, יש פארקים מלאים אנשים, עיר צעירה.
וחם. התבאסתי שלא הבאתי סנדלים. מטעמי חסכנות וחברת טעופה לואו-קוסט טסנו שנינו עם טרולי אחת מורחבת, ככה שלא נשאר מקום לעודף מנעלים.
זה מצחיק איך האמריקאים מתלהבים מההיסטוריה שלהם. במקרה של פילדלפיה הם חזקים בקטע של החירות והצהרת העצמאות ושטויות כאלה. זה מצחיק בעיקר כשנזכרים שכל ההיסטוריה שלהם זה כולה 300 שנה בקושי. יש להם "ממצאים ארכיאולוגים" - שרידי בניין מהמאה ה-19. אני בחיפה גרתי בבניין ישן יותר.
בסדרות האמריקאיות תמיד מדברים על הבדלי מנטליות בין החוף המזרחי למיד-ווסט, אני חייבת לציין שפעם ראשונה שבאמת הרגשתי את זה. קשה להסביר את זה, אבל בשיקגו אנשים נחמדים יותר. בפילדלפיה יש את הנימוס האמריקאי המתבקש אבל אנשים לא יוצרים קשר עין, הם אדיבים אבל עניינים. כששני אנשים חוצים את הדרך אחד של השני הם יתמרנו ככה שלא יפריעו אחד לשני אבל לא יתייחסו לכך. בשיקגו כששני אנשים חוצים את הדרך אחד של השני שניהם יעצרו וכל אחד יחכה לשני שיעבור כשבסוף זה שעובר קודם מודה לשני בחום על אדיבותו. כשעוברים ליד שוטר הוא אומר בוקר טוב. כשאמרתי את זה לאחד הוא אמר שמה אני רוצה מהם, עומדים כל היום בחום הזה, שגם יגידו בוקר טוב? אבל לדעתי כשהשוטר אומר בוקר טוב והאנשים עונים לו אז הם מכירים בזה שעומד מולם בנאדם, בעוד בפילדלפיה בשביל האנשים השוטר הוא כמו עוד תמרור בדרך. (בלי קשר, אני חושבת ששוטר עירוני בארצות הברית זה משרה ממש דפוקה בתנאים שבארץ כבר מזמן היו מעוררים מחאה על היחס). אם להגיד את האמת אני מתחילה לחבב את הנחמדות הזו. זה מרגיש יותר אותנטי מהנימוס הענייני של החוף המזרחי.
קצת תמונות
ואפרוחים
כאלה יש גם בשיקגו אבל פה ממש אפשר להתקרב אליהם והם לא זזים.
בשביל האנשים בפילדלפיה השוטר הוא רוצח פוטנציאלי...
השבמחקההיסטוריה של האפרו אמריקאים בפילדלפיה נכנסת מאוד מאוד עמוק ודרכה אפשר להבין את הוייב של העיר... אם הייתי בפילי, הייתי מתרחק מכל שוטר כמה שאפשר...
האמת שלא חשבתי ככה על השוטרים. השוטרים שאני נתקלת בהם ביומיום (ובשכונה שלנו יש שוטר בכל פינת רחוב בערך) הם בעיקר feel good, אביזרים שנועדו לתת לאנשי האוניברסיטה תחושה של ביטחון. אני מניחה שכשלא נמצאים באזור בבעלות האוניברסיטה השוטרים מייצגים משהו אחר לגמרי. לא חשבתי על זה.
השבמחקבאופן לא ממש מפתיע כנראה אין יותר מדי דגש תיירותי על ההיסטוריה של האפרו-אמריקאים. יש מוזיאון של ההיסטוריה האפרו-אמריקאית, אבל יש גם מוזיאון על ההיסטוריה של היהודים באמריקה (יהודו-אמריקאים?) ושל האירים באמריקה (אירי-אמריקאים?) וכולם נראו לי מיותרים באותה מידה. אם אני אגיע לפילי שוב אני אנסה להגיע למוזיאון הזה.
ההבדל בין הג’ודו-אמריקאים ואירו - אמריקאים לספרו אמריקאים הוא שהאפרו אמריקאים נהרגו ונרדפו בפילי
השבמחקשמחה שנחשפת גם לפילי. עוד לא הייתי שם. נשמע מעניין
השבמחקנראה לי שככל שהולכים מערבה או דרומה רמת הנחמדות עולה
דווקא שיקגו זה צפונה, על גבול קנדה. אבל כנראה שכיוון מערב משפיע.
השבמחקלמיד ווסט יש מנטליות מיוחדת משלו. יש להם מבטא מיוחד ואפילו סלנג משלהם.
השבמחקאני באמת לא מצליחה להבין מה אנשים אומרים פה.
השבמחקנכון, לכל אזור יש מבטא ולפעמים לאזורים בתוך העיר יש מבטא משלהם. זה קטע הזוי.
השבמחקמה שהתכוונתי באופן כללי זה שככל שעוברים מערבה ודרומה משהו מתרכך, נהיה פחות לחוץ ויותר ידידותי.
וואו, פוסט אופטימי לחלוטין (פרט לקיטורים הראויים לגמרי על הרפואה האמריקאית שבהינף מייל חסר התדרדרה כאן לרמה של הרפואה הישראלית )
השבמחקאיזה כיף שהגיעו ישראלים לבניין!
שולחת לך את כל האנרגיות הטובות והמיטיבות לטובת התקבלות לעבודה הזאת !!!
ובהצלחה בניתוח (היום)!!!
חיבוק
מצטרפת לאמפי. איחולי בהצלחה בשתי החזיתות, הישראלית והאמריקאית רפואית. המפגשים המקריים האלה יכולים להוביל לחברויות הכי הדוקות בתנאים הנכונים. ונשמע לי שהתנאים נכונים.
השבמחקלא להגזים, זה עדיין לא הגיע לרמה של הרפואה הישראלית. את יכולה לקרוא איך עבר הבוקר של אותו ניתוח בארץ
השבמחקאני מקווה באמת שיתפתח משהו עם השכנים, יהיה נחמד אם יהיו חברים שגם שכנים.
השבמחקזה כיף כשיש בסביבתך דוברי עברית.תמיד השליטה בשפה שניה תהיה אחרת ולא תמיד מוצאים את המילים או את הגישור התרבותי. הרבה יותר נוח, ללא ספק.
השבמחקבהצלחה בניתוח:)
(קוראת זמן מה ולא מגיבה ואוהבת את הבלוג שלך)
נראה לי שתמיד כייף להתקל בישראלים (גם לשעבר) בחו"ל
השבמחקזה לדבר בשפה שלך, ולהרגיש קצת בבית ולא כמו אורחת במדינה זרה
זה מזכיר לי שלפעמים בארץ כשהייתי בראיונות עבודה היו עושים לי ראיונות באנגלית
אני כותבת וקוראת באנגלית לפעמים אפילו יותר מאשר בעברית, אבל בקושי מדברת באנגלית ביום יום
בהצלחה עם הניתוח
מקווה שהפעם זה יהיה יותר טוב מהפעם הקודמת
אין לי שליטה בכלל באנגלית ואני ממש לא מצליחה לתקשר עם המקומיים. אני חייבת קשר עם ישראלים להחזיק מעמד
השבמחקלמה לעשות ראיונות באנגלית בארץ? קטע לא ברור. בכל מקרה, עם ישראלים אני מצליחה לדבר, עם אמריקאים בקושי
השבמחקאני ממש ממש מקווה שתקבלי את העבודה :)
השבמחקתודה, גם אני
השבמחקמצטרפת כמובן לכל המייחלות עבודה ובריאות. איך הלך? איך את מרגישה?
השבמחקאגב רפואה בארץ ואנגלית, לי עשו ועדה רפואית באיכילוב באנגלית. היה כיף (טוב, בגלל הועדה ולא בשל האנגלית).
מקווה שכל ההתקלויות הישראליות המקריות והחיוביות הללו הן סימן לבאות!
בהצלחה ובהצלחה
השבמחקתודה ותודה :)
השבמחקזה יפה שמצאת בארץ רופאים שיודעים אנגלית מספיק להעביר ועדה באנגלית. כשאני ביקשתי מהרופא שלי לתת לי סיכום טיפול באנגלית הוא לא היה מוכן כי זה קשה לו מדי. שלא לדבר על הרופאים בבית חולים רגע לפני הנסיעה שבכלל לא היו מוכנים לשמוע על לתת לי משהו באנגלית לטובת המשך טיפול, כי הם לא עושים דברים כאלה.
השבמחקאני לא בטוחה מה היה קורה לו הייתי מבקשת משהו כתוב, אם כי לכאורה כל הרופאים בישראל, ודאי אילו שלמדו כאן או באירופה המערבית יודעים אנגלית ומנהלים חלקים ניכרים מהלימודים שלהם באנגלית.
השבמחק(או שבמדינת ת"א המדרכות מזהב, או כרגע צבועות בדגלי הגאווה).
לכאורה גם כל הרופאים יודעים להשתמש במחשב. בפועל כשביקשתי מהרופא פוריות מכתב סיכום (בעברית כי באנגלית זה קשה לו מדי) הוא פתח מסמך וורד עם טמפלייט של השם שלו, הדפיס דף ריק עם הטמפלייט ואז העתיק בכתב יד על הדף את מה שכתוב לו כבר במחשב.
השבמחקסחטיין עליך.
השבמחקמישהו פעם אמר לך משהו על תאריך העזיבה שלך או משהו כזה?
קודם שאני אעבור משהו, אחר כך תגיד סחטיין.
השבמחקהשאלה על תאריך העזיבה מגיעה בעקיפין, ביחד עם השאלה אז מה מביא אותך לשיקגו (בעל), אה, כמה זמן הוא מתכוון להיות באוניברסיטה, אבל זה אף פעם לא בצורה ישירה ואני תמיד אומרת שזה לזמן לא ידוע, לפחות כמה שנים ויכול להיות שנשאר אחר כך...
המעניין הוא שאף אחד לא שאל אותי על ילדים, גם לא בסתם סמול טוק. כנראה שפה ממש אסור להם לשאול על זה.
וואו אני לא בטוחה אם זה יותר מדהים או יותר מזעזע.
השבמחקאני רואה קשר סימבולי מובהק בין ההצעות שפתאום נופלות כפרי בשל בחיקך (אני יודעת, עוד חזון למועד, אבל תחשבי איזה הבדל בין הכלום המהדהד עד עכשיו ובין זה) ובין היכולת שלך לשכור אוטו ולנסוע לפרברים רחוקים.
השבמחקאני חושבת שאת מתאקלמת, ומתחילה להפגין את היכולות שלך.
באמת חשבתי על זה שכל הדברים האלה מגיעים ביחד עם הקיץ שסופסוף פה ועושה אותי יותר אופטימית, אולי זה באמת סימן שדברים מתחילים ללכת בכיוון הנכון.
השבמחקאיזה כיף לקרוא. לא להאמין שחלפו שמונה חודשים..
השבמחקהצחקת אותי עם "ולמה לעזאזל אתם מספרים לי את כל הדברים האלה???"
מקווה לשמוע חדשות חיוביות בקרוב..
בהצלחה! בכל שתעשי ;)
השבמחקראיונות... איזה דבר מלחיץ! אבל אני רואה שאת עומדת ונוהגת בגבורה וזה אחלה!
שמחה על תוספת של אופטימיות לגמרי עניין של מזג אויר מתחברת אחותי :)
לפי תיאור הניתוח מרגיש שעבר טוב ושאת מרגישה טוב וזה הכי חשוב, הבריאות!
שמונה חודשים, באמת הגיע כבר הזמן שיקרה משהו טוב.
השבמחקהאמת שעכשיו אני מרגישה מותשת, לא הלכתי בסוף למוזיאון כי הרגשתי חולשה בבוקר. אני לא יודעת אם זה הניתוח או המתח של כל השבוע. אבל מזג האוויר בהחלט מביא איתו אופטימיות, אני בטוחה שגם את מרגישה את זה באירופה הגשומה.
השבמחקנשמע ממש אופטימי כל השבוע העמוס הזה, מאחלת לך שימשיך להיות אופטימי (לאו דווקא עמוס) וגם שתקבלי הצעה לשתי העבודות ותיאלצי לבחור בין שתיהן!
השבמחקאני גם מקווה להתלבטות הזו. בינתיים לא שמעתי מאף אחד מהם ואני לא יודעת כמה זמן אני אמורה לחכות
השבמחקקשה כשאת נוסעת לביקור לבד, אבל אולי תהיה לזה איכות אחרת, זמן אמא וחברות כמו שצריך.
השבמחקנחמד כל פסטיבלי המוזיקה האלה. פה ושם אפשר גם למצוא משהו שממש מתחברים אליו.
זה דווקא טוב שאת נוסעת בעיקר כדי להיות עם אמא, וזו הזדמנות להיפגש עם חברות/חברים - לנשום קצת ישראל. למרות שאת צודקת לגבי מזג האוויר, חייבת לומר שכבר לא ניתן לדעת מתי פתאום יהיה כאן בלתי נסבל - היו כמה ימי חמסין נוראיים בכל שלושת החודשים האחרונים.
השבמחקנראה לי שהחלטת נכון גם לגבי ביטוח דמי הכרטיס. התזזיתיות שבה דברים משתנים (ביחוד מהפן הרפואי) היא כזו שכדאי להיערך לכל מקרה ולכל שינוי.
שמחה שאת מתחילה למצוא דברים שאת אוהבת שם בשיקגו. ועוד לא עברה שנה מאז שהגעת לשם....אז יש תקווה
אני מניחה שאני אהנה עם אמא שלי, אני אפילו אוכל להקדיש לה יותר זמן. זה רק הקיבעון הזה שלו על זה ש"אני לא יכול לקחת חופש" משגע אותי. עד עכשיו זה היה "אם אנחנו רוצים לבקר בארץ אני צריך לשמור את הימי חופש שלי" ועכשיו זה "אם אנחנו רוצים לטייל עם אח שלי ואשתו אני צריך לשמור את הימי חופש" רק שעד שאח שלו יגיע אנחנו כבר נהיה פה שנה שבה הוא לא לקח אף יום חופש חוץ מיום אחד בכריסמס.
השבמחקהנסיעה הזו חשובה, אמא שלי ממש רוצה שאני אהיה שם ואני לא יכולה לאכזב אותה. מקסימום נשתדל להיות רק במקומות ממוזגים היטב.
השבמחקבינתיים יש תקווה. אני במצב שאני באמת רוצה להשאר אבל לא כמו שהדברים עכשיו, כשאני מובטלת וכל מה שיש לי לחשוב עליו זה המצב הרפואי. אני ממש מקווה שאני אמצא משהו.
קולולולולו
השבמחקזה מהחברה עם הישראלי?
כן :) במשך תקופת החיפוש הייתי בטוחה שאם רק יראיין אותי מראיין ישראלי הוא יצליח לראות מעבר לרשימת מכולת שהם תמיד באים איתה ומעבר לתסריט המוכן מראש של ראיון עבודה אמריקאי ויבין מה היכולות שלי. מסתבר שצדקתי.
השבמחקוואו באמת הכל קורה בעיתויים הכי הזויים אצלך. אבל....בסוף יש עבודה, ואפילו ממש עוד מעט. באמת מזל שיש תכנית שיכולה להשתבש
השבמחקהופה.. זה יעשה לך רק טוב :) מזל טוב!!
השבמחקאני חושבת שמאז תחילת הרילוקיישן שום דבר לא מסתדר לי מבחינת עיתויים. כאילו מישהו ממש מנסה להוכיח לי שאין לי שום שליטה על החיים שלי.
השבמחקלגמרי יעשה טוב. שמונה חודשי אבטלה, אני כבר לגמרי התחרפנתי.
השבמחקעוד כמה שיבושי תכניות כאלה והכל יסתדר.
השבמחקכן, רק צריך לדאוג לעוד תוכניות
השבמחקברכות. אם כבר תוכניות משתבשות, אז רק בכיוון הזה.
השבמחקאיזה כייף! מזל טוב!
השבמחקשתמיד יתחרבש ככה :)
איזה יופי! אחלה שיבושים! מקווה לעוד שיבושי תכניות מוצלחים!
השבמחקוכן חמודה, אין לך שום שליטה כשתביני ותזרמי עם זה הכל יסתדר
תודה. מכל השיבושים הרבים שהיו עד היום השיבוש הזה הוא מהטובים
השבמחקהייתי מעדיפה שיפסיק להשתבש.
השבמחקמזמן הבנתי שאין לי שליטה, רק לאחרונה הבנתי שמישהו ממש צוחק עלי באופן ספציפי. מה שנקרא השגחה אישית.
השבמחקקולולו! איזה כיף!
השבמחקאיך היתה פילי? אומרים לי שהיא מקסימה ואני שוקלת להוסיף אחרי DC.
וגם איזה יום מוזר זה להתחיל, שישי. כל פעם מחדש אני נדהמת מפערי התרבות.
כתבתי פוסט מוקדם יותר על פילי. בקיצור עיר מגניבה אבל מבחינת תיירות אין מה לעשות שם יותר מיומיים, שלושה לכל היותר. כנראה שעכשיו יהיה שם ממש חם.
השבמחקההתחלה בשישי זה סתם בגלל שהמנהל היעודי שלי לא במשרד עד יום חמישי, כנראה איזה נסיעת עסקים. לפחות נותן לי קצת זמן לבנות מלתחה עכשיו כשסופסוף יש לי סיבה לקנות בגדים וגם תקציב (עתידי) לעשות את זה.