יום רביעי, 2 בספטמבר 2015

זה ממש קרוב

יש כבר תאריך (עוד שבועיים). יש כרטיסים. הדרכון נשלח וחזר מעוטר בויזה חדשה ואפילו לשנתיים שלמות. הודעתי על מסיבת פרידה בים שבוע הבא כי תאריך הפרידה האמיתי הוא בין כסה לעשור והשנה החגים נופלים ככה שכולם לוקחים חופש בערך משבוע הבא ועד אחרי החגים. טופס הטיולים חתום ברובו. הודעתי לליסינג על החזרת הרכב והם הודיעו לי על הקנס המאוד גדול שצריך לשלם. הכנתי רשימה של כל רכושנו עלי אדמות ושלחתי לאחיי והם ענו מה הם רוצים לעצמם. השאר ילך לאגורה או לארגז לאיסוף תרומות. 


בעל הדירה פרסם אותה ביד2 אבל הוא לא הצליח למכור, היא הרבה יותר מוצלחת ממה שהוא כתב ובאמת אף אחד לא התקשר. פירסמתי גם בפייסבוק, שיהיה. זה מדהים כמה קבוצות של דירות בחיפה יש בפייסבוק- דירות בין חברים, דירות שוות, דירות מפה לאוזן ועוד. זה לא ממש משנה לי אם הם יצליחו למצוא דיירים חדשים כי לנו יש סעיף יציאה מהחוזה אבל קיוויתי שנמצא דייר שירצה לקנות את המקרר והמכונת כביסה. בקצב הזה לא נראה לי שזה יקרה אז מחר או מחרתיים אני אפרסם אותם ביד2.


 


2 דברים שאין באמת סיבה שימלאו מדפים בבית של ימינו- ספרים ודיסקים. ואלו דברים שממש קשה לוותר עליהם.


את מדף הדיסקים המפואר שלי ביחד עם כל תוכנו העברתי לאח שלי במעבר הדירה האחרון ומאז הם התפזרו לכל קצוות תבל. היו כמה ששרדו כי הם היו באוטו באותו זמן ועכשיו גם תורם הגיע. אז הבאתי אותם לידיד מהעבודה שהוא לדעתי האדם היחיד שידע להעריך אותם. הוא אכן שמח. 


את כל הספרים שלי שמתי בתיק ועוד שקית בד והבאתי לאמא שלי. בדרך נתתי לחברה לעבור על השלל ולקחת מה שהיא רוצה. הנחמה במסירת ספרים היא הידיעה שעכשיו היא תכיר את מדריך הטרמפיסט לגלקסיה כולל כל הרביעיה ובעלה שאהב את הסרט הנסיכה הקסומה עכשיו יודע שיש גם ספר שחובה לקרוא אותו ועוד כמה ספרים. את מה שהצליח להגיע לאמא שלי סידרתי לה בשתי ערמות- ספרים שאני רוצה שהיא תשמור לי כשאחזור וספרים שהיא צריכה לקרוא ושהיא יכולה להביא לספריה אחר כך למדף הספרים החופשיים. היא עברה על הערמה השניה והודיעה לי ששתי הערמות ישארו אצלה וכשאני אחזור אני אקח את מה שארצה. 


 


דירה עדיין אין, גם מלון לא. בנוסף יש לנו טיסה עם קונקשן של לילה בלונדון, אז גם שם כדאי להזמין מלון. מוזר אבל יוצא שכרטיס כזה עולה 200 דולר לבנאדם פחות מהכרטיס הכי זול בלי עצירה של לילה שלם ככה שגם אם נשלם 200 דולר למלון יוצא שחסכנו. אני לא בטוחה עד כמה החסכון הזה מצדיק את הכאב ראש אבל זה גורם לאחד להרגיש טוב אז אני מפרגנת. עוד מוזר- כרטיס כיוון אחד עולה יותר מהלוך חזור. אז יש לנו גם טיסה חזרה ביוני, כנראה שלא נגיע אליה.


 


פחד? לחץ? חבל על הזמן. נקווה שיהיה טוב.  

15 תגובות:

  1. איחולי הצלחה בחיים החדשים ובכלל

    השבמחק
  2. ואוו!!! נראה שהכל מתקרב בצעדי ענק!

    אני שמתי את כל הדיסקים שהיו לי בקופסאות של איקאה ככה הם לא צוברים אבק ולא תופסים הרבה מקום
    מספרים אני לא יכולה להיפרד, ספרים נותנים לי הרגשה של בית
    מודה שבשנים האחרונות אני משתדלת לא לקנות כי יש לי 90 ספרים בבית שעוד לא קראתי...
    מבחינתי אף קורא ספרים אלקטרוני לא יחליף עבורי את הקריאה בספר מנייר (וכן אני יודעת שיש כמה וכמה ערים בעולם שאין בהן יותר חנויות ספרים, כי הכל אלקטרוני).

    שיהיה בהצלחה עם המעבר
    מקווה שיהיו המון חוויות חיוביות :)

    השבמחק
  3. ממש מרגש. אולי לא יהיה קל בהתחלה אבל מקווה שתוך כמה חודשים דברים יתחילו להרגיש טוב...ומקווה מאד שתמשיכי לכתוב ולעדכן ( גם כי הכתיבה עוזרת וגם כי אשמח לשמוע מה קורה איתך)
    המון הצלחה ונסי ליהנות מהתהליך ולצבור חוויות

    השבמחק
  4. יש לך איפה לנגן את הדיסקים? אני ויתרתי על הדיסקים שלי רגע אחרי שהבנתי שהמערכת סטראו שלי לא יכולה להפתח מהאבק שיש עליה :(
    לגמרי מבינה את ההרגשה שספרים נותנים. לדעתי הדרך הכי טובה ללמוד משהו על בנאדם זה להסתכל על מדף הספרים שלו. אני תמיד חלמתי על מדף ספרים שמכסה את כל הקיר. אבל מה לעשות, המון מעברי דירה הוכיחו לי שספרים זה דבר כבד. 

    השבמחק
  5. אני די בטוחה שלא יהיה קל בהתחלה אבל זה בהחלט יהיה חוויה. אולי גם סופסוף יהיה לי דברים מעניינים לכתוב.

    השבמחק
  6. יש לי בחדר שינה מערכת סטריאו שעדיין עובדת (היא בת 9 אני חושבת)
    עם מגש ל3 דיסקים, אני מפעילה אותה לעיתים דיי נדירות, כשאני לא מצליחה להירדם בלילה
    יש לי גם כונן אופטי במחשב, אבל הוא איך לומר לא במיטבו

    מאז שעזבתי את הבית של ההורים שלי בגיל 21 יש לי ספרים שהולכים איתי לכל מקום. עם השנים הכמות גדלה, אני משאירה רק את הספרים שאהבתי לקרוא ושיש סיכוי שאקרא בהם שוב (וכן אני עושה את זה לפעמים).
    ספרים זה אכן דבר כבד! החלק המבאס
    יש לי את שר הטבעות המורחב בעברית ואי אפשר לקרוא את הספר הזה מרוב שהוא כבד (לא נוח להחזיק אותו)

    השבמחק
  7. לגמרי מזדהה עם הקושי בפרידה מהדיסקים והספרים, אמא שלי עד היום עצבנית עלי שהחבאתי את רובם בארון שהיה שייך לאחותי כי בדירת החדר הפיצית שלי אין מקום. לבנתיים אחותי טסה לשנה באוקספורד בגלל הלימודים של בעלה, וגם הוסיפה לחגיגה את החפצים שלהם למחסן של ההורים. שתהייה לכם נסיעה שתעבור עם ממינמום hassle. 

    השבמחק
  8. כבר מילאתי את המדפים של אמא שלי בספרים, אני לא יכולה לשים לה גם דיסקים בארונות 

    השבמחק