יום שלישי, 29 באפריל 2014

עיפות של אלכוהול (אני זקנה)

רוצה לכתוב משהו אבל חוזרת הביתה עיפה ואין כוח לכלום. לדעתי בבירה פה יש יותר אלכוהול מבצ'כיות. לא מספיק כדי להצדיק את המחירים המטורפים. הלכנו היום לפאב כי זה היום האחרון לנצל את הגרופון. איך שהגענו התעצבנו על למה לעזאזל זה כל כך יקר. קוקטייל קטן ומסכן 41 שקלים והמלצרית עוד ממליצה לי עליו, זה מתוק ועדין, מתאים לבנות. הרגע הזמנתי המבורגר טלה, נראה לך שאני רוצה משהו עדין ומתוק עם זה? את לא רואה את הטבעת על האצבע? אני כבר לא צריכה לנסות לעשות רושם עדין ומתוק. מזמינים ויינשטפן. מקבלים משהו חסר טעם. הבחור שואל את המלצרית אם היא בטוחה שזה ויינשטפן. עונה בבטחון כן, אבל אני אבדוק אולי זה סוף חבית או משהו. הברמן בא ומתנצל, פותח חבית חדשה. מקבלים כוסות חדשות, הפעם עם משהו בטעם וינשטפן. 


 


מה את עושה?


כותבת 


מה את כותבת?


שטויות.


אפשר לקרוא?


לא


למה?


כי אני עדיין כותבת


את כותבת עלי?


לא


למה לא? מה אני לא מעניין?


עכשיו אני כותבת עליך


מה את כותבת עלי?


שאתה מפריע לי לכתוב


לא יפה לכתוב עלי דברים לא יפים.


 


נראה לי שהוא רוצה ללכת לישון. 


אולי מחר אני אכתוב מה שרציתי באמת לכתוב. אולי לא.


לילה טוב :)


 


 


 


 


 

תגובה 1: