יום של כיף

תקשיבו, מי מכם שעוד לא התחתן, תעשו את זה. אין לכם מושג כמה חתונה זה כיף. עזבו אתכם יש משמעות, אין משמעות, כן שינוי, לא שינוי, זה פשוט כיף .

תחשבו פורים בגיל 10, יש לכם את התחפושת המושלמת, עם כל האביזרים הנלווים. אמא שלכם מאפרת אתכם בצבעים הנכונים, אבא מצלם אותכם עושים פוזות של התחפושת. ואתם יוצאים החוצה וכולם שמחים ומחייכים אליכם. ואתם לא צריכים להיות אתם כי היום אתם התחפושת, היום אתם יכולים להיות מה שבא לכם וכולם שמחים אתכם. 

אז לבשתי תחפושת של שמלה לבנה מושמת, בדיוק כמו שאני רציתי, בלי פשרות, עם כל האביזרים, נעלים, תכשיטים, סיכות. השיער מדהים, הרבה יותר יפה ממה שדמיינתי וממה שעשינו בנסיון, שזור גיבסניות, איפור טבעי, כזה שגורם לי להראות כמו מישהי מאוד יפה שלא מאופרת. בקיצור נראיתי כמו כלה. אף פעם לא דמיינתי את עצמי ככה וברגע הראשון שהסתכלתי זה לא נראה כמוני אבל אז הצלמים התחילו לצלם וכולם חייכו ואני הפסקתי להיות עצמי, צינית, מאופקת, ספקנית שלא מתרגשת מדברים כאלה, ונהיתי התחפושת- בחורה מאושרת שהיום מתחילה את חייה עם אדם אחר. 

 

לא חלמתי על היום הזה כל החיים. ככל שהייתי ביותר חתונות ככה היתי יותר בטוחה שאני לא אעשה את זה, אני פשוט לא מסוגלת לראות את עצמי ככה, לא יכול להיות שאני אהנה להיות ככה במרכז ההצגה הזו. בהתחלה ניסיתי לשכנע את החתן לוותר על כל הבלאגן, למה צריך את זה, בוא נסגור את העסק בצהרים ברבנות ובערב מסעדה עם המשפחה וחברים קרובים. אבל ככל שהזמן התקדם התרגלתי לרעיון ושכנעתי את עצמי שיהיה נחמד וכשהיום הזה הגיע כבר הייתי בראש אחר, מוכנה להנות.

 

ממש נהניתי. היה כיף והיה מושלם והכל היה כל כך יפה וכל כך נעים וכולם מקסימים ואני שבדרך כלל נרתעת ממגע, עד סוף היום כבר קפצתי על אנשים בחיבוקים. נפרדתי ממנהל הארוע ומהצלם ומהדיג'י בחיבוקים, אומרת לכולם כמה הם מקסימים. ואפילו לא שתיתי כמעט. מזל של הרב שהוא לא בא להגיד שלום. 

רק כשהגעתי הביתה שמתי לב שהרגלים הורגות אותי כי לא התחשק לי לבזבז זמן להחליף את הנעלים לזוג השטוח שהבאתי איתי וגם לא רציתי להחליף כי זה יפגע בשלמות של המראה. 

 

היה מרגש והיה מושלם והיה ממש ממש כיף. רק בסוף התבאסתי שזה נגמר כל כך מהר. אבל להבדיל מפורים בגיל 10, הפעם למרות שהיום נגמר הוא השאיר אחריו השפעות ארוכות טווח ועדויות. אחת מהן יושבת לי על האצבע ומנצנצת. עד שהתרגלתי לראשונה על יד אחת, עכשיו צריך להתרגל ללכת עם 2 טבעות. עוד השפעה מהנה שעכשיו אפשר להגיד בעלי, אני הולכת לאסוף את בעלי, בעלי, תארגן לאישתך צלחת, אני אוהבת את בעלי .