ארגונים אחרונים

ברור שזה פוסט על חתונה. על מה עוד הוא יכול להיות? זה הדבר היחיד שאני חושבת עליו. אני מניחה שיש אנשים שנמאס להם לשמוע על זה ואם להודות על האמת אני לגמרי מבינה אותם. לי נמאס לשמוע את עצמי חושבת על זה. אבל מה לעשות, זה מה שיש לי בראש וכדי להוציא את זה צריך לכתוב.

 

חוץ מזה, על מה עוד יש לכתוב? לא סוגרים את ישרא. אולי מלכתחילה לא רצו לסגור ואולי המאבק פה עשה שינוי. אם כן, כל הכבוד למתגיסים. אני כהרגלי צופה מהצד, יושבת על הגדר, רגל פה רגל שם. הבלוגר ההו-כה פופולרי שלרגע קפץ לבדוק מי כותב דברים רעים וניהל איתי תחרות התגובה האחרונה (וניצח, אני חלשה ) הלך לו לדרכו הפופולארית. הכל חזלש. 

 

אז לקחנו את השמלה. נראה היה שהתופרת לא רוצה להפרד ממנה. היא לא הסכימה שנבוא לקחת שבוע שעבר כי אולי ואם, אז באתי היום וכמובן שהיא לא סיימה כי אי אפשר לחבר את הסרט בלי שאני לא יודעת מה, אז חיכיתי שם שעה שתתפור את הסרט ואז תמדדי עוד פעם נראה שהסרט לא זז, ותשימי עוד פעם את הנעלים (לא רוצה) ותתני לאמא לשים לך את הסיכה מאחורה שהיא הסתבכה איתה קודם כי היא צריכה להתאמן ואמא שלי מהלחץ שוב הסתבכה אז אולי נתפור אותה (לא צריך, זה סיכה, מישהו יצליח לסגור אותה) והשרשרת פנינים נקרעה (אוף). ואז ההינומה מלוכלכת. אוי ואבוי, אני לא יודעת למה זה אבל לא נורא, יש אחרת אבל צריך לתפור אותה ויש גם את זאת מבד אחר אם את רוצה (לא) ובוא נדבר קצת על אמא ומה היא תעשה עם השיער, באיזה שלב אמרתי לאמא שלי די, אני צריכה להגיע לקוסמטיקאית היום. אז יצאנו והיא יצאה איתנו לבדוק שהשמלה יושבת נוח באוטו וממש התקשתה להפרד. 

לא הולך לי עם תכשיטים לאחרונה, יש לי שרשרת עם מגן דוד שאני הולכת איתה כל הזמן אלא אם אני שמה משהו אחר, ביום שבת היא נקרעה. והעגיל הקטן שאני שמה בחלק העליון של האוזן ולא מורידה אותו בכלל נעלם ועכשיו השרשרת פנינים נקרעה. מה זה אומר?

אחר כך נסעתי לקוסמטיקאית. כבר שנים שלא הייתי אצל אחת (כשהיא שאלה כמה אמרתי עדיף שלא נדבר על זה). אף פעם לא אהבתי שמתעסקים לי עם הפנים אבל גם לא זכרתי את זה כמשהו כל כך לא נעים. היא שמה לי משהו והתחיל לעקצץ. אמרתי לה והיא אמרה כן, זה בסדר. ואז שמה עוד משהו ואמרה שזה יעקצץ כצת יותר. יעקצץ? ישרוף זה מילה טובה יותר. הרגשתי את הפנים בוערות והיא זה בסדר, זה ירגע עוד כמה זמן. עוד כמה זמן? זה אומר שאני נשארת עם הדבר הזה עוד כמה זמן? ואז עברנו לאדים ולהוצאת שחורים ואז לקטע הכי כיף- שפם. אני שאלתי כמה זה יכאב עכשיו? לא נורא, זה שעווה עדינה. כן, עדינה. אהה. סיימנו כמובן במכירת כמה תכשירי קוסמטיקה. לזכותה יאמר שבאמת יותר זול אצלה. וגם קיבלתי מתנה לפסח, מלא דוגמיות. רק צריך לברר מה כל אחת עושה. 

מנהל האולם התקשר. בזמנו ביקשנו מנות טבעוניות למספר אורחים והוא אמר שאין בעיה. אז עכשיו כנראה שיש לו קצת בעיה והתחיל להגיד לי שאף פעם לא עשו כזה והם לא יודעים... שאלתי מה אתה רוצה, שאני אמצא מתכונים באינטרנט? לא, אבל יש לטבעונים מה לאכול, יש תוספות, אורז תפוחי אדמה... אז אתם לא יכולים להכין טבעוני? לא נורא, לא נתעקש. לא, מה פתאום, אבל הוא רוצה שאני אתן לו מספר טלפון של האורחים הטבעונים. למה? כי אני צריך לשאול אותם דברים. מה לשאול? תשאל אותי. הוא צריך לשאול מה נחשב טבעוני. טופו זה טבעוני? כן, טופו זה טבעוני. ביצים ודבש לא טבעוני, טופו כן. אז אני אכין טופו מוקפץ. יופי. כל השיחה הזו היתה בטונים גבוהים ובסוף השותף שלי למשרד שאל מה קרה ומה הבעיה שלהם? לא יודעת. בסוף השיחה שלחתי לו בסמס כתובת של אתר עם מתכונים טבעוניים. בערב התקשרתי לשף שהיה מאוד נחמד וניסיתי להבין אם יש בעיות, הוא הרגיע אותי, מצא מתכון נחמד, כנראה בוואינט, יהיה בסדר. כולם בסדר, רק המנהל אולם הזה יוציא אותי מדעתי. 

 

יש לי כמה רשימות בטלאחכם וכל שניה אני נזכרת במשהו ומיד רושמת. אם אני מאבדת אותו עכשיו חבל על הזמן. 

 

במסגרת ההסכמים על מסיבת רווקות רווקים סוכם על סרט עם שתי הגיסות לעתיד, היה אמור להיות היום. לא שמעתי מהמארגנת, אני מקווה שהיא שכחה מזה או שהגיסה השניה שכנעה אותה לשכוח מזה. בשבת עשינו מפגש של האחים שלו ונשותיהם, חברים שלו ואח אחד שלי, ככה שנראה לי שאפשר לסמן וי על החובה המיותרת הזו. 

 

מחר אני אסע לעבודה אבל לא נראה לי שאני אצליח לעשות משהו. גם ככה כל היום שלי מחר ישיבות. יום רביעי אולי אני אעבוד, בערב מקווה. חמישי סידורים אחרונים, ואחר כך, יאי, אני מתחתנת.