ועכשיו לסיפור המלא

מה חשבתם, שלא תקבלו פירוט מלא? נסתפק בהיה כיף וזהו? עם כל הבניה וההכנות, זה לא יעבור כל כך מהר  

 

קודם כל מזג האויר. נכון שתחילת אפריל זה אחת התקופות היחידות בשנה שאפשר להגיד עליה חצי שנה מראש כנראה שיהיה יפה, אבל עדיין אם כל הטירוף שהלך השנה, זה לא מובן מאליו שקיבלנו כזה יום יפה. בתחילת השבוע היה חם מדי ויומיים לפני ירד גשם אבל ביום שישי היה מושלם. נעים עם רוח שכמעט העיפה את החופה ביחד עם נושאי החופה. 

 

אחת הבעיות שלא לוקחים בחשבון כשחושבים על חתונה בשישי היא שהיום מתחיל ממש מוקדם. לפי סדר היום שהצלם הציע הייתי אמורה לקום בשש בבוקר. אני מצידי הצגתי סדר יום שפוי יותר שבו אני קמה בשבע, שבע וחצי מגיעה למספרה ומשם ממשיכים. הבעיה שהספרית שהיא גם דודה שלי לא הגיעה למספרה בשבע וחצי. ברבע לשמונה אח שלי נשלח לבית שלה והעיר אותה ככה שכל היום התחיל בחצי שעה איחור. אבל לא נורא, המאפרת הספיקה לאפר את אמא שלי והצלמים שיחקו להם.

כשעשינו תסרוקת נסיון הבאתי כמה סיכות פנינים ששולבו בשיער אבל ביום עצמו אמא שלי הביאה זר גיבסניות ודודה שלי שילבה אותן כל כך יפה שלא היה צריך שום דבר אחר. מאחר והיא היתה גם בחתונה עצמה זכיתי לתיקון התסרוקת רגע לפני החופה והחתן זכה להדרכה צמודה על איך לשים את ההינומה. 

היה קשה לשכנע את אמא שלי להתאפר. בהתחלה היא בכלל לא היתה בטוחה שהיא רוצה שמלה והתופרת שהחליטה לדחוף את האף שלה אמרה לה שהיא לא חייבת. כמעט צעקתי על התופרת שתרגע אבל אמא שלי הבהירה לה שבחתונה שלי יהיה מה שאני רוצה. אז קנינו לה שמלה. אבל איפור היא לא רצתה. אז לקחתי אותה איתי לאיפור נסיון, שתגיד לי מה דעתה. ולפני אמרתי למאפרת שתנסה לשכנע אותה. היא קצת כעסה על התרגיל אבל עבד :). היתה לה שמלה אדומה יפה ואיפור ושיער והיא נראתה זורחת ומאושרת כמעט כמו הכלה :).

 

לפני החתונה לא כל כך התלהבנו מהצלם ולא רק בגלל שהכלבה המטופשת שלו השתינה לנו על השטיח. בכל התכתובות איתו זה הרגיש כאילו הוא בטוח שהוא הדמות הכי חשובה בחתונה. אבל אצל אח של התן הוא עשה עבודה טובה ויחסית לצלם תל אביבי הוא לא מאוד יקר, אז לקחנו אותו. ביום עצמו הבנו שזו היתה החלטה מוצלחת. הוא בא עם הצלם השני ושניהם לא הפסיקו להתלהב מהירוק של הקיבוץ. במהלך ההתארגנות שלי הצלם לקח את השמלה שלי לסיבוב צילומים בחוץ, הצלם השני הרגיע אותי שזה בסדר, יש לו מתניים צרים, הוא לא ירחיב לי את השמלה :) כשהוא חזר הוא אמר שחייבים לתפוס אחת מהקולנועיות שמתרוצצות בחוץ לתמונה. אז באמת עצרנו שכן שבא להגיד מזל טוב והשאלנו ממנו קולנועית לסיבוב. באותו יום הצלם כבר שם בפיסבוק שלו תמונה אחת על קולנועית. 

תכננו לעשות צילומים בגני הנדיב בזכרון אבל הצלמים כל כך התלהבו מהקיבוץ ואח שלי שמונה להיות נהג שיתף איתם פעולה ולקח אותנו לכל מיני נקודות נחמדות וכל פעם הצלם יותר עף. בסוף הם שאלו אותנו איך בכלל חשבנו לוותר על כל זה ולהצטלם במקום אחר.

 

החופה עצמה היתה מהממת. מצאנו לנו 3 נערות פרחים שפיזרו לנו עלי ורדים בדרך אליה. לי היה חשוב שכל הטקס יהיה שוויוני, אז נכחתי בחתימה על הכתובה ואפילו לקחתי שם יותר חלק מאבא שלי שהיה עסוק בלהכווין את אחת האורחות בטלפון. לחופה נכנסנו יחד ושם חיכו לנו כל המשפחה והעד ועוד איזה חבר של האח של החתן שלא ברור למה הוא נתקע שם, אולי הוא חשב שהוא העד. בחרנו שאת שבע הברכות יקריאו האחים שלנו. יש 4 אחים סך הכל ו5 ברכות שאפשר לתת לקרוא אז את החמישית נתנו לאבא שלו. אבא שלי ביקש לא לקרוא אבל הרב כנראה לא מוכן לחד צדדיות אז הוא הביא אותו לקרוא את הברכה השישית, זאת עם השירה והכריח את אבא שלי לשיר יחד איתו. אתמול ראינו וידאו שצילם אחד האורחים ואבא שלי היה אדום לגמרי בקטע הזה :).

בשיחה המקדימה אמרתי לרב שאני רוצה לתת לחתן טבעת וגם להגיד משפט אחד. הרב אמר שבסדר, אבל אחרי סוף הטקס. התעקשתי שלא, במהלך הטקס, אז הוא אמר שאפשר לפני ההתחלה. התעקשתי, אז הוא אמר אני לא אגיד לכם מה לעשות, אל תגידי לי מה את הולכת לעשות. ליתר בטחון הנחיתי את הדיג'י שלא ישים מוזיקה לפני שאני נותנת לחתן טבעת. בסוף אחרי הברכות ולפני שבירת הכוס הרב שר איזה ברכה נוספת ורמז לי לשים את הטבעת תוך כדי. גיסתי שעמדה לידי לחשה לי לשים את הטבעת עכשיו אז לקחתי את הטבעת אלי אבל חיכיתי וכשהרב סיים עם השירה לקחתי לו את המקרופון ואמרתי מה שרציתי להגיד ושמתי לו את הטבעת וגם לחשתי אני אוהבת אותך. החתן היה כל כך נרגש שהוא שכח שצריך לשבור את הכוס ונישק אותי באותו רגע. נראה לי שהרב לא היה מרוצה מאתנו :)

 

אח שלי המדהים שחזר מניו זילנד בלילה אחרי החזרה לא ישן וכל הלילה הכין לנו סרט מקסים. הוא שילב תמונות שלנו עם קטעי אנימציה למשהו ממש מושקע. וכל זה בלי נסיון בכלל, הוא פשוט הוריד מדריכים ותוכנת עריכה ולמד הכל לבד. 

 

לאמא שלי יש איזה חבר יפני, סיפור ארוך, שהיא שלחה לו הזמנה במייל לשם נימוס אבל הוא כל כך התרגש מההזמנה שהוא הגיע מיפן לחתונה שלנו. הוא הביא לנו משהו מדהים- ההזמנה שלנו עשויה מלחם, שטוח בגודל בערך 30X50 ס"מ. ממש לחם, חלקים כהים ובהירים, תבליט של ההזמנה שלנו. ממש מגניב. חוץ מזה, הוא גם צילם אותנו כל החתונה. אם היינו יודעים היינו מוותרים על הוידאו :)

חוץ ממנו כמעט כל מי שהזמנו הגיע, 150 אורחים. לא קטן כמו שרצינו אבל לא גדול, בדיוק גודל מושלם. החברים שלו והחברים שלי מהעבודה שיחקו אותה על רחבת הריקודים עם המוזיקה שאנחנו ביקשנו. הדיג'י עשה בדיוק מה שאמרנו לו, התאים את עצמו לסגנון שלנו. חוץ משיר אחד בסגנון מזרחי לייט לקראת הסוף, אבל אני אחליק לו את זה. נראה לי שאחד האורחים ביקש את זה רק כדי לעצבן אותי :)

האוכל היה ממש טעים ואפילו הצלחנו לקחת צלחת ולשבת רגע לאכול. היו לנו כמה אורחים טבעוניים וביקשנו מהשף אם אפשר שידאג להם למנה. כשדיברנו איתם יום אחרי התברר שהם קיבלו ארוחה שלמה, מרק, ושתי מנות. השף שיחק אותה. ביום התשלום באנו להודות לו באופן מיוחד. 

 

כמובן שהיומיים האחרונים עברו בעוד משפחתיות. והיום בערב השיא- ליל הסדר עם כל המשפחות והאורחים. צפו לסיפורים בפוסט הבא :). 

בהתחלה חשבנו שהתאריך קצת בעייתי כל כך קרוב לפסח אבל יצא ממש במקום החופש הזה עכשיו. אני עדיין בהיי. 

נסכם בפסח שמח, שיעבור לכולנו ליל הסדר בכיף ושיהיה חופש מהנה בלי יותר מדי עמישראל צפוף בכל מקום

חג שמח לכולם

ולכל מי שבירך בפוסט קודם- תודה רבה, אני אוהבת את כולכם :)