אחרי שבוע של קיץ חזרתי חזרה לחורף. לרגע בסופשבוע היה יפה וחמים ומדי פעם היה אפשר להוריד את הג'קט ולהשאר עם חולצה קצרה אבל אז החורף חזר ועכשיו ערפל וגשם ומעיל. נכון, זה חם לעומת השלג אבל ביחס לארץ זה לגמרי חורף.
למרות שאני חייבת לציין שבמראה הכללי יש המון שיפור. העצים קיבלו חזרה את הצבעים שלהם, הדשאים ירוקים והגינות צבעוניות. וברגעים המעטים שהשמש יוצאת העיר בהחלט יפה. בגזרת הפורח הנרקיסים התעייפו, הצבעונים נפתחו וקיבלו הרבה צבעים, הפרחים הצהובים (אני חושבת שזה חרצית אבל לא בטוחה) הזקינו והפכו לסבים ובגשם איבדו את כל השערות שלהם.
מרבדים של סבים (סביונים)
מרבד של עלים.
את האמת, חוץ מזה שפה חורף ובפלורידה קיץ, אני חושבת שאני מעדיפה את שיקגו. הארכיטקטורה של העיר, עם הבניינים הצפופים בסגנון ישן ביחד עם בניינים חדשים בסגנונות מקוריים, זה יותר מעניין מאשר העתק הדבק של בית קובייה בעיצוב נקי ופשוט, חצר דשא גדולה ובריכה וכמה עצים מאחורה. יש פה מרכזים ואנשים מסתובבים ולא צריך לנסוע לכל מקום (זאת אומרת אנחנו צריכים לנסוע למרכז אבל משם אפשר ללכת ברגל) וגם אם צריך לנסוע אפשר לקחת אוטובוס. העיר יותר צעירה ומעניינת. אבל שם יש שמש. די, כבר מאי, מספיק עם החורף הזה.
חוץ מזה החלטתי שנמאס לי שאין לי מקום על הספה והודעתי לאחד שבסופשבוע אנחנו קונים ספה חדשה. אז מצאנו אחת נחמדה ב50$ מזוג סטונדטים שסיימו ללמוד, לא נוחה כמו הספה שכבר יש לנו אבל מצדיקה את המחיר ואת זה שאני אפסיק להתעצבן עליו. לסחוב אותה היה לא פשוט אבל למרבה המזל היא לא היתה רחוקה. בעיה אחת בנישואים שלנו נפתרה.
ניסיתי לציין לעצמי את יום הזיכרון, ניסיתי לעמוד בזמן הצפירה בארץ אבל זה הרגיש לי לא קשור. כמעט גררתי את האחד לטקס בהילל אבל אז הבנתי שמי שיהיה שם זה סטודנטים יהודים אמריקאים שאין להם מושג ומה להם ולטקס הזה וזה בטח ירגיש לי סתם מוזר ולא קשור, כמו בפעם האחת שבה ניסינו ללכת לארוחת ערב שישי שם אז ברגע האחרון ויתרתי.
יש מסיבת יום העצמאות בפרוורים בצפון (כמובן) אבל מעיון בפרטי המסיבה זה נשמע ממש לא משהו שאנחנו נהנה ממנו (דרבוקות, רקדניות בטן, כי כנראה שהיום זה ישראלי). אם יהיה מזג אויר יפה בסופשבוע (כנראה שלא) אולי ננסה לארגן פיקניק יום עצמאות מאוחר.
תמונות מקסימות כך גם הצבעים והאופטימיות..
השבמחקהכי קרוב למה שיקרה כאן זה לעשות על האש במרפסת או בחצר ..
בארץ הכל עוד מעט יהפוך לקוצים ודרדרים ולכם תהיה פריחה..
וזה נכון לעיתים שהדשא של השכן ירוק יותר..
באמת שיפה פה בקיץ וזה ממש תורם לאופטימיות. נקווה שהקיץ יביא איתו עוד דברים טובים.
השבמחקבשביל על האש צריך מרפסת ומישהו שיש לו מנגל.
אני אוהבת את הצבעים של הפרחים, והם עוד יותר יפים דווקא בגלל הסגריריות שמבטלת את הצל. אבל מבינה מאוד את הגעגוע לשמש.
השבמחקהפוסט שלך ושל JRB עושה לי פלאשבקים ליום העצמאות בפרבר ליד בוסטון לפני 16 שנה. נראה, אולי אעלה קצת זכרונות על הנייר, הוא היה הכי הזוי.
נשמע כמו סיפור מעניין, מחכה לשמוע
השבמחקיש לי תחושה שזו מין חווית חו"ל כזו שצריך איכשהו לחוות ולעבור הלאה :)
השבמחקלמרות שאני דווקא מאוד שמחה להיתקל במצבים המוזרים האלו שאילו היינו חיים בארץ לא היינו נתקלים. למדתי לחבב את החויות החדשות שמזדמנות לנו מפיג את השיעמום :)
מסכימה שהשעמום והבנאליות והסתמיות הרבה יותר גרועים מהכל. anything but.
השבמחקרציתי בהתחלה לכתוב לך משהו אחד אבל אחר כך נזכרתי בסרטון שראיתי והחלטתי לכתוב משהו אחר. אין משהו שאני אכתוב וישנה או באמת יעודד אותך, אני רוצה רק לכתוב לך שאני עוקבת, מחכה ומקווה שהכל יסתדר באמת ומכל הלב. אני שמחה שהתהליך בארה"ב הוא יותר פשוט וידידותי ומקווה שהיום האחד שגם לך יהיה יגיע בהקדם!
השבמחק<a title="סרטון" href="https://www.youtube.com/watch?v=1Evwgu369Jw&list=PLmHmICyEzbjZELowSuV5_mM6Xv1kJ_wDchttps://www.youtube.com/watch?v=1Evwgu369Jw&list=PLmHmICyEzbjZELowSuV5_mM6Xv1kJ_wDc">https://www.youtube.com/watch?v=1Evwgu369Jw&list=PLmHmICyEzbjZELowSuV5_mM6Xv1kJ_wDc<br />
שמחה שאתם אחרי, מקווה שעכשיו ש(שוב) יש שם לבעיה, החסימה תוסר ותוכלו לנסות שוב. המון בהצלחה, ג’אסטי.
השבמחקתודה
השבמחקאחרי מה בדיוק? אנחנו בדיוק איפה שהיינו לפני שנה, בדרך לעשות שוב בדיוק את אותו ניתוח, רק שאז האמנתי שהנה מצאנו בעיה, עכשיו אחרי שנפתור אותה הכל יהיה בסדר ועכשיו אני מבינה שאי אפשר לפתור את הבעיה הזו, היא תחזור שוב ושוב.
השבמחקאבל זו הבנה חשובה. בעיני תמיד עדיפה ידיעה על פני כל דבר אחר.
השבמחקבארץ משום מה בדיקות תמיד הופכות להיות דבר מסובך
השבמחקכתבת פה שחזרתם לאותה נקודה בה הייתם לפני שנה
אני לא יודעת אם זה מנחם (אני בטוחה שלא) אבל לפחות אתם יודעים מה הבעיה ולא מחפשים אחריה (לא זה לא מנחם, אבל אתם לא באפילה אתם בדרך לאנשהו)
מקווה לפחות שהטיפולים בארה"ב יותר טובים (ומהירים) מאשר בארץ
אני לא בטוחה לגבי מהירים, בארץ ברגע שמשלמים הזמנים מתקצרים משמעותית, אבל הם בטוח הרבה יותר סימפטים. אני לא מרגישה שמזלזלים בי, שמתנשאים עלי, שאני עומס על הרופאים, שאם זה פרטי הרופא מנסה לדחוף עוד כמה כמוני כדי להרוויח עוד כמה גרושים, שאם זה ציבורי בכלל עושים לי טובה שמסתכלים עלי. מתייחסים אלי פשוט כמו בנאדם שנמצא במצב קשה ומבקש עזרה. יש מעט מאוד רופאיםאחיותמזכירות בארץ שהתיחסו אלי ככה.
השבמחקמצטרפת כמובן למייחלות ולמאחלות. מי ייתן ואולי רופאה פחות יהירה תצליח לעשות את הניתוח יותר אפקטיבי, לכשתחליטו לנסות שוב את כל הפרוצדורה.
השבמחקאני דווקא מחבבת משחקי מילים (וגם אופטימית חסרת תקנה). יום אחד גם לך יהיה ואם זה לא יהיה בעקבות טיפולי פוריות, אלא בעקבות פרוצדורה אחרת או החלטה אחרת, הוא/היא לא יהיו פחות שלך(ם).
יהיה טוב. לא יודע איך לעודד, אבל יהיה טוב.
השבמחקתודה
השבמחקאו שהניתוח יהיה יותר אפקטיבי או שהפעם לא נבזבז זמן ונלך ישר להפריות, לפני שהדבר הזה יגדל מחדש.
השבמחקהיי, אל תאבדי תקווה, גם אם זה לא נראה טוב בנקודת זמן הזו. הרבה דברים מתחילים ככה ממקום שלא ידוע מה יהיה ואיך ואז משתנים. הכי חשוב שתסתכלי עכשיו על מה שכן יש לך. אני חושבת שאולי יעשה לך טוב אם תמצאי אולי קבוצת תמיכה של נשים שעוברות את אותו הדבר או אפילו לפנות לטיפול פרטני, כדאי שיהיה לך עם מי לדבר בתקופה הזו ולא לעבור את זה לבד.
השבמחקאה, וכמובן כל הכבוד על הספה החדשה!!!!!
השבמחקללא ספק בשיקאגו (כמו ניו יורק ובוסטון ועוד) יש מעט מאד קיץ, והאביב שם הרבה פעמים (וחלק גדול מהזמן) הוא כמו חורף ישראלי. לבני בבוסטון מאד קשה עם האפור הזה, בלי שמש הוא מייד נוטה לדכאון. לכן אני בכל זאת מאד ממליצה על גיחות (קצרות יותר, אולי, לעיתים קרובות יותר אולי) לדרום לאזורים של קיץ-בחורף, למלא את המצברים של השמש ולשוב לעיר הגדולה והמעניינת אך קרה ואפורה.
השבמחקולגבי יום הזיכרון ויום העצמאות - בנסיעה האחרונה הבנתי (זה היה פסח) כמה ישראלים שחיים בחו"ל - לא משנה כמה יהיו מעודכנים בחדשות ויחגגו את החגים וכו) - מנותקים בפועל ממה שאנחנו כאן חווים ביום יום. אני לא אומרת שזה טוב או רע. פשוט פתאום הבנתי את זה.
מרגישה את הכאב שלך, את התיסכול, את הכעס, את חוסר היכולת לאופטימיות כרגע...ושמחה שיכולת לפחות לראות את ההבדלים הטובים בין איך שבודקים אותך בארה"ב לעומת בארץ. בכל זאת הצלחת למצוא משהו חיובי בסיפור הזה.
השבמחקמאחלת לך לעבור בשלום ובהצלחה את כל התהליכים הלא פשוטים האלה, ואת התקופה המאד לא פשוטה הזאת. מאחלת לך רק טוב. ומחבקת.
תקשיבי, לא יודעת למה חזרתי לזה אבל I feel you.
השבמחקזה מרגיש חרא ושהינה הכל מהתחלה ושוב לא ברור ומה יהיה ואם לפחות הייתי יודעת שזה יקרה בנק’ זמן מסויימת וכו’...
fuck it שומעת? כן ממש ככה!
די אי אפשר לשקוע בזה תדחיקי וכשיצא יצא וכן, הכל יצא!
את לא יכולה לטחון את עצמך במחשבות על זה כי את תתבאסי כל פעם מחדש וזה מיותר, אני מכירה את זה, לפחות את ההרגשה והמחשבות שמתלוות אליה וזה חרא.
עד שלא תרפי מזה ותורידי את ההריון מה to do list זה יהיה תקוע מעלייך.
אני לא אגיד שאיך שהרפתי הצלחנו אבל אני כן אגיד לך שברגע שאיכשהו הצלחתי להפסיק להיות נעולה על זה הוקל לי. ועכשיו אני שוב בלופ אבל אני אומרת לעצמי שממשיכים לחיות ולא חושבים על זה, עושים מה שצריך וזה יבוא ויהיה בסדר. הלחץ הנפשי לא עוזר לשום דבר וההרגשה שאת מתעלה על הלחץ הזה ואת שולטת (לפחות בהרגשות והמחשבות שלך) כן מאוד עוזרת ואני פה בשבילך