יום רביעי, 7 באוקטובר 2015

ברוכים הבאים לעיר הרוחות

פה כבר 4 ימים ועדיין לא נתפס שהדירה הקטנה הזו היא הבית בשנים הקרובות. לשכונה כבר התרגלתי,  איך אפשר לא להתרגל לירוק השקט הזה, עם סנאים שחוצים מדי פעם. אני לא מאמינה שאני עדיין מתלהבת מהיצורים המטופשים האלו. הסיבה האבולוצייונית לזנב הזה שהם היא כדי שאנשים יחשבו שהם חמודים ולא ינסו לגרש אותם. נראה לי שהם מחליפים את החתולים פה. אתמול ראיתי אחד מוציא שקית צ'יפס מאיזה חור ומנשנש בהנאה.
באיחור של שבועיים הגעתי לבית מסודר ולבעל שהולך כל יום לעבודה ואפילו יצאנו פעם אחת עם שותפים למשרד. אני אמורה לנצל את הזמן שעדיין יפה פה.ולחקור את האזור אבל קצת קשה לי להזיז את עצמי. משהו בידיעה הזו שיש לי עוד 3 חודשים לפחות עד שאוכל להתחיל לעבוד גורם לי למצב של חוסר רצון לזוז. תקופות של חוסר מעש אף פעם לא עשו לי טוב, במיוחד כשהתקופה התחילה בשבועיים אצל אמא כשאני כועסת על העולם.
 


 


בוא נתייחס לזה רגע, עזבו את זה שאני שונאת רופאים, אם אני מראה את המכתב שחרור לשני רופאים, הראשון מגחך לעצמו בשקט ואומר "אז אני מבין שהיה לכם חוסר הסכמה" והשני שחבר טוב של אמא שלי ולכן מרשה לעצמו לדבר בכנות ואומר שזה נראה כמו שמישהו ניסה להתנקם על זה שלא הקשבתי לו, מותר לי לקבוע שהרופאים בבית חולים כרמל זונות?
"יש להמנע מטיסות טרנס אטלנטיות בתקופה הביתר ניתוחית!" (סימן קריאה במקור). אוקי, הבחורה אמרה שהיא רוצה לטוס, בוא נדאג שאף חברת ביטוח לא תיתן לה לטוס וגם נכתוב תיאור זמן שאף אחד לא מכיר כדי שיהיה עוד יותר קשה. שתלמד להקשיב לרופאים בפעם הבאה. 


 


אבל נסתכל על הצד החיובי, לפחות סופסוף לא פספסתי את פסטיבל הסרטים. 


 


 


כרגע יושבת מול אגם מישיגן עם ירוק מסביב, סנאים ואנשים רצים ונוסעים על אופניים. זה לא חוף הים והשמש שוקעת בכיוון הלא נכון. אולי יום אחד אני אקום לראות פה את הזריחה.
מתחילות לקפוא לי ההצבעות, נראה לי הזמן לחזור.

13 תגובות:

  1. מאחל לך קליטה מהירה שם בעיר הרוחות
    ושלא תקפאי שם בחורף שאו טו טו מגיע

    השבמחק
  2. נשמע נהדר. מגיע לך לקחת הפסקה ורק לנשום. 

    השבמחק
  3. סנאים זו באמת חיה חמודה ואני מאחלת לך שלא תתעייפי מהם לעולם! ברוכה הבאה לעיר הרוחות, מקווה שיהיה לך טוב שם - למרות 3 החודשים של חוסר מעש. אולי פשוט תנצלי אותם כדי להסתובב בכל העיר ולהכיר אותה קצת...
    מתרגשת בשבילך.
    לגבי הרופאים, אפשרות אחרת: אחייניתו של בעלי (אחייניתי לצורך העניין) ילדה ביולי בת במזל טוב, ובאוגוסט היה לה תסחיף ריאתי (pulmonary embolism) ומזל מזל מזל שתפסו את זה בזמן ואשפזו אותה (זריקות לדילול הדם ואז כדורים וכו...) וקבעו שזה עוד מהלידה....
    בטיסות ארוכות יש גם ככה חשש לקריש דם - לכלל האוכלוסיה אבל במיוחד במיוחד למי שעברו ניתוחים, לידות וכו. הרופאים לא התנקמו בך, רק דאגו לבריאותך וחייך

    השבמחק
  4. תודה :)
    כרגע נעים פה. בסופשבוע נקנה מעילים כדי לא לקפוא

    השבמחק
  5. הרופא הראשון הראשון שדיברתי איתו שהוא גם סגן ראש המחלקה אמר שאין סכנה בטיסה יומיים אחרי הניתוח בתנאי שאני דואגת לקום ולהסתובב כל הזמן (מה שעשיתי ושיגעתי את הדיילות, אבל זה בעיה שלהן). גם הרופא שבסוף נתן לי את האישור טיסה לא הבין למה שאני לא אוכל לטוס. 
    חוץ מזה שאם הם דאגו לבריאותי היו יכולים פשוט להמליץ לדחות את הטיסה ביומיים, לא לכתוב משפט לא ברור על "תקופה ביתר ניתוחית" שאף אחד כולל הרופא האחרון שדיברתי איתו לא יודע מה זה. 
    תוסיפי לזה את העובדה שמהרגע שהבהרתי שקבלתי החלטה ואני לא אשנה אותה כל הרופאים התעלמו ממני וכשפניתי אליהם בשאלות הם ענו לי בהתנשאות "קיבלת החלטה, אין יותר על מה לדבר". כדי לשמוע שהניתוח עבר בלי בעיות אמא שלי היתה צריכה להתחנן לאחות שתבקש איזה רופא שיבוא אלינו להקריא לנו את הדוח המסכם כי אני לא יכולה לקבל אותו לפני השחרור ובסוף ב10 בלילה באה איזה רופאה חסרת סבלנות ועשתה לנו טובה שהקריאה לנו אותו.
    בקיצור הרופאים האלה דואגים לאגו שלהם יותר מאשר לבריאות שלי.

    השבמחק
  6. את צודקת כמובן 
    הרופאים בארץ מתנשאים ולא מדברים עם הפציינטים ועם קרובי משפחותיהם. יש לי בטן מלאה על הרופאים כאן, מקווה שלא תזדקקי להם שם אבל אם כן אני מקווה שתגלי אווירה אחרת לגמרי.
    זה נכון שאם את מסתובבת זה מקטין את הסיכון אבל אחרי ניתוח זה לא תמיד מספיק. מוזר שלא המליצו לך לקחת אספירין לפני הטיסה....גם זה עוזר
    העיקר שזה מאחורייך. 
    תיהני מהארץ החדשה 

    השבמחק
  7. איך אני לא אוהבת רופאים שמדברים בשפה שאף אחד חוץ מהם לא מבין

    סנאים תמיד נראו לי כמו חיות חמודות למדיי
    במציאות הם לא כאלה?

    וחוץ מזה עכשיו את בבית החדש שלכם
    ואני בטוחה שדברים יסתדרו כל דבר מגיע למקום הנכון שלו בזמן שלו
    (זה החלק המעצבן "בזמן שלו" כי זה לא תמיד הזמן שאנחנו היינו רוצים, אבל ניחא)

    השבמחק
  8. לדעתי סנאים הם ממש חמודים אבל אם חושבים על זה הם בעצם סוג של עכברים עם זנב מפואר :). אבל אם קוראים להם הם מתקרבים לאנשים ומחכים שיתנו להם אוכל ככה שאפשר להגיד שהם כמו חתולים סנובים. 
     
    החלק של "הזמן שלו" באמת קצת מעצבן. הייתי מעדיפה שהזמן של משהו יגיע כי כרגע אני די לא עושה כלום ולא מכירה אף אחד וזה מתחיל להיות מתסכל

    השבמחק
  9. עשית לי דה ז’ה וו לתקופה הראשונה בארה"ב. גם אני הגעתי למסקנה שהסנאים הם החתולים של אמריקה, והיתה תקופה שהיתה לנו פינת האכלה של ציפורים ומאבק מתמיד בין הסנאים ובינינו איך למנוע מהם לאכול לציפורים את הגרעינים. היתה שם אסקלציה ברורה כשאנחנו רוכשים מתקנים מסובכים עם פעמון מלמעלה והם לא מתייאשים, מנסים לקפוץ מפה ומשם, ובסוף חתכו את החבל. התגובה הסופית היתה תערובת של גרעינים עם פלפל חריף. מסתבר שהציפורים לא מרגישות בטעם, והסנאים... היית צריכה לראות את הפרצוף שלהם כשהם טעמו מהתערובת 

    השבמחק
  10. מקווה שתהיה לך התאקלמות מהירה ונעימה בעיר החדשה.
    האם יש קהילה של ישראלים באיזור מגורייך? אולי קבוצה פייסבוקית כלשהי שתוכל לקשר ביניכם?

    סנאים גונבים את ההצגה בכזאת קלות.. 

    השבמחק
  11. גדול :) נשמע שהסנאים יותר קרובים לעורבים בתחכום שלהם, אבל הם ללא ספק יותר חמודים. 

    השבמחק
  12. רוב הישראלים שדיברתי איתם גרים או גרו בפרברים בצפון והכי קרוב במרכז העיר (אנחנו בדרום העיר). אבל יש פה בית חבד אז כנראה שיש ישראלים. אולי נלך לשם הערב ונחפש כאלה.

    השבמחק