אני בדרך כלל לא מאשרת לעצמי יותר מפוסט אחד של קיטורים על אותו נושא (אלא אם זה תלונות על רופאים, על זה אפשר לקטר בלי סוף) אבל די נו, מה עוד יש לי לעשות פה.
כמובן שמסע הוא לא מסע בלי ציוד חיוני שמתקלקל בתחילתו, בפרט אצלי לתיקים יש חיבה להיהרס בזמן שכזה. המדיניות שלי בקשר לתיק יומיום היתה במשך זמן רב לא לקנות עד שצריך אבל אז נתקלתי בבעיתיות במדיניות הזו- כשצריך אני אף פעם לא מוצאת משהו שאני אוהבת. אז שיניתי את המדיניות לאם אני מוצאת תיק שאני אוהבת במחיר סביר ועדיין לא קניתי ספייר אז עכשיו יש לי ספייר. כמובן שמאז שקניתי את הספייר התיק הנוכחי ידע שיש לו חלופה ולכן נמנע מבעיות. עד שהשארתי את הספייר בארץ ובאתי לכאן עם תיק אחד בלבד שכמובן החליט באותו רגע שדי, הוא פורש. וכמובן שכשצריך אני לא מוצאת. זאת אומרת אני יכולה למצוא תיקים ממש נחמדים ב150$ אבל זה לא משהו שאני רוצה לעשות. אז אחרי שעברתי על כל מחלקת התיקים באאוטלטים המרכזיים התפשרתי על משהו מספיק נוח ונראה בסדר.
ואם כבר דברים נקרעים- מה עוד יכול להקרע? קונדום. כמו ילדה חסרת אחריות הייתי צריכה ללכת לבית מרקחת ולבקש emergency contraception (לפחות למדתי ביטוי חדש באנגלית). אחרי שהסכמנו שאני לא אקח גלולות לתקופה קצרה כדי לא לשגע את הגוף, עכשיו לקחתי מינון כפול.
אני עדיין לא יודעת אנגלית. אני מדברת עם אנשים בטלפון ואין לי מושג מה הם אומרים ואני די בטוחה שהם לא מבינים אותי למרות שהם חוזרים ואומרים באדיבות רבה sure sure, that is correct. בכלל האדיבות הזו יכולה לחרפן. אתמול ביליתי 20 דקות בטלפון בנסיון לשלם את האשראי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה