יושבת על האופניים ומפדלת, מעמידה פנים שאני יודעת לרכב כשבפועל אני כמעט מתנגשת בעצים, נופלת לאגם או דורסת כמה עוברי אורח וסנאים. על מי אני עובדת, חושבת אני אקנה אופניים ומייד אסע לאכול איתו צהריים באוניברסיטה, את מספר הפעמים שבאמת נסעתי על אופניים בחיים אפשר לספור על יד אחת ועוד ישארו 2 אצבעות עודף.
יושבת בעיר זרה במדינה בצד השני של העולם, מעמידה פנים שאני יודעת את השפה אבל בפועל אני לא מצליחה להבין מה שאומרים לי ואף אחד לא מבין אותי. בטוחה שאני אמצא מישהו לדבר איתו, שאני אצליח לתקשר, אבל איך בדיוק? בארץ לא ידעתי ליצור קשרים, למה אני חושבת שפה אני אצליח? חושבת את עצמי לכזו מציאה כי בארץ פנו אלי מכל מיני מקומות אבל פה מי בכלל ישים עלי, יש אלף כמוני שגם יודעים אנגלית. פונה למשרות שבארץ לא הייתי מסתכלת עליהן כי אני overqualified אבל סה"כ זה אינטל, מה יכול להיות רע, אבל יודעת שגם הם לא יענו כי אני לא בדיוק הצ'ק ליסט שלהם ויש אלף כאלה שכן.
יושבת בבית מול המחשב, מעמידה פנים שאני אנצל את הזמן בצורה מועילה, אני אעשה קורסים באינטרנט, אני אעשה קניות ואשלים את כל מה שלא הבאתי איתי מהבית, אבשל ואסדר את הבית. על מי אני עובדת. חוסר מוטיבציה תופס אותי בבוקר ובערב הופך לעצבים עליו שלא יכול להבין, אז אני לוקחת את הטבלט וקוראת פה יותר מאשר הייתי קוראת בארץ.
יושבת מול המראה ואומרת לעצמי את מה שתמיד אמרתי, יהיה טוב כי אין ברירה. על מי אני עובדת, עד עכשיו שום דבר לא עבד כמו שצריך, למה שיתחיל עכשיו?
כל ההתחלות קשות
השבמחקלאט לאט תכנסי לאווירה האמריקקית
הדרך הטובה ביותר לשיפור השפה היא קריאה. בארהב יש ספריות מקומיות נהדרות, חינמיות, שאפשר למצוא בהן הכל כולל גם סרטים. אני באמת ממליצה לקרוא. כמה שיותר. באנגלית. וחוץ מזה אני אגיד את המנטרה הבנאלית: יהיה בסדר. באמת. המעברים הללו דורשים זמן. לוקח שנה בערך עד שמתאפסים, לפעמים יותר. אל תילחצי (שזה גם משפט שאני שונאת שאומרים לי, אבל כן. זה נכון).
השבמחקכמובן שלא פשוט להעקר ככה למקום חדש, ועוד להיות לבד רוב היום וחסרת מעש. די מתבקש שתהיי בהתחלה גם חסרת מוטיבציה וסופר הגיוני לי שתוציאי את זה עליו בסוף היום.....אבל מניפה צודקת וזה גם פשוט לוקח זמן.
השבמחקהרי ברור לך שהאנגלית בסוף תשתפר, שברור שכל חברה שתעסיק אותך תרוויח ושהיכולות המקצועיות שלך לא תלויות לגמרי בידיעת השפה (זה יגיע עם הזמן). כושר הנסיעה באופניים זה גם רק עניין של תרגול (ובאמת - איזו סיבה היתה לך לנסוע על אופניים בחיפה???!!!) רק מזג האוויר עלול לעכב את זה, כי בטח מתקרר עוד קצת בכל יום שעובר...ולגבי ניצול הזמן שלך בצורה יעילה - נסי לא להלחיץ את עצמך. לא יקרה שום דבר אם תבלי כמה חודשים בקריאה, צפייה בטלוויזיה ושיטוט באינטרנט....תחבקי את עצמך, תחמלי את עצמך, מגיע לך זמן הסתגלות
ג’אסט, השנה הראשונה שלי בארצות הברית הייתה הגרועה בחיי. השנייה הייתה אחת מהטובות ביותר. לוקח זמן להתרגל, אבל את כאן כדי להנות. כדי לחוות משהו חדש, כדי לאתגר את עצמך, כדי לראות עולם. תטיילי מסביב, תדברי באנגלית רצוצה עד שתשתפרי, תנשמי עמוק ותביני שזה בסך הכל טיול מאוד ארוך. תהני ממנו כמה שאפשר
השבמחקספר לי על זה :S
השבמחקאת המילים אני מכירה, אני פשוט לא מצליחה להבין איזה מילה נאמרה או להגיד את המילה בצורה שיבינו אותי. אני חושבת שבמקרה הזה עדיף דווקא לראות סרטים וסדרות אמריקאיות. לפחות יש לי תירוץ להדליק את הטלוויזיה
השבמחקכל מיני דברים שהייתי בטוחה שברור שיגיעו עם הזמן לא הגיעו, אז אני קצת מתחילה לאבד אמונה בעצמי
השבמחקברור לי שחברה שתעסיק אותי תרוויח מזה, אבל לא ברור שהם יבינו את זה ולא ברור שאני אהנה מהעבודה.
לא ברור לי בכלל בקשר לאנגלית, זה לא משהו ברור למהגרים לרכוש שפה, בעיקר שאין לי עם מי לדבר.
ובקשר לאופניים, אני בכלל לא בטוחה שאני לא אוותר לעצמי בעניין.
תודה על התגובה הזו, אני לא טובה עם טיולים ארוכים, אני תמיד רוצה לחזור הביתה למוכר. אני מאוד מקווה שהנוכחי יהפוך למוכר מהר מאוד.
השבמחקדברים שיגיעו עם הזמן.....עוד לא עבר מספיק זמן. ממש לא. זמן זה לפעמים חודשים, לפעמים שנה....לפעמים אפילו קצת יותר
השבמחקשולחת לך אור, אהבה ואנרגיות טובות - אם לא יעזור : לא יזיק
וואה וואה וואה!! מה זה זה.
השבמחקהתאקלמות זה קקי. סבלנות! (לא קונים בשום חנות)
ולגבי קשרים בארץ זרה, זה קשה אבל גם זה יגיע. לא לתת למרמור להשתלט עלייך. זה לא נעים. לא לך ולא לסובבים אותך.
תמיד אומרים שהכל חוזר אלייך כמו לנסוע על אופניים
השבמחקרק שאם לא נסעת כמה שנים טובות על אופניים, זה יהיה לך אחד הדברים הכי מוזרים שיש
אני בפעם הראשונה שרכבתי על אופניים אחרי לפחות עשור שלא, אחרי 15 דקות עפתי מהם וקיבלתי מכה בעצם הזנב ששנה אחר כך עוד הרגשתי
סך הכל מקום חדש, אנשים חדשים, תרבות חדשה
ואת באה לא לתוך עבודה או לימודים את צריכה למצוא את דרכך שם - לבד
למרות שיש לך בנזוג את דרכך את מפלסת לבד
וזה לא תמיד קל כמו שאנחנו חושבים שזה יהיה
בחיים לא עברתי למדינה אחרת
אבל אני בטוחה שזה לא קל כמו שכולם חושבים
אני בטוחה שתסתדרי, גם אם דברים לא קורים בקצב שאת רוצה
לא רוצה סובלנות :( נמאס לי מסובלנות.
השבמחקואין לי סובבים אותי, רק אחד ובגללו אנחנו כאן אז שיסבול בשקט
זה לא שלא נסעתי על אופניים המון שנים, העניין הוא שלמדתי לרכב רק לפני 5 שנים (קיבוצניקית בלאי) ומאז לא נסעתי.
השבמחקאני מבינה שזה לא קל ולא אמור להיות קל אבל זה נראה ששום דבר לא מסתדר לי בזמן האחרון, אז למה שזה יסתדר? עד עכשיו האמנתי שהכל יהיה בסדר אבל מאיפה הבטחון הזה? למה שהכל יהיה בסדר, לכל כך הרבה אנשים דברים לא מסתדרים, למה שלי כן יסתדרו?
כנראה שאין ברירה, צריך פשוט לחכות