מלחמת הזומבים הגדולה

יש ספר שנקרא world war Z. יש גם סרט עם אותו שם
אבל קראתי את התקציר שלו ואני מעדיפה להתעלם מקיומו ולקוות שיום אחד מישהו יעשה
סרט שבאמת מבוסס על הספר.

מכאן והלאה ספויילרים חמורים לספר.

 

בספר אוכלוסיות העולם מגלות יום אחד שהן עומדות בפני אויב חדש. אויב
שונה מכל האויבים שהיו עד היום. אוייב שלא מכיר בחוקי המשחק שלנו ולכן אי אפשר
להלחם בו לפי צורות הלחימה הישנות. אויב שלא מפחד למות ולכן אי אפשר לאיים עליו.
אויב שאין לו דברים שחשובים לו ולכן אי אפשר לעצור אותו על ידי פגיעה בדברים האלו.
אויב שאין לו מנהיג אחד אלא זרם בלתי פוסק ולכן אי אפשר לפגוע לו בהנהגה. אוייב
שיש לו מטרה אחת בלבד- להרוג אותנו ולא משנה כמה הוא יפגע בדרך, כי אין לו מה
להפסיד.

או במילים אחרות- חמאס.

אנשים שיוצאים לחגוג אחרי ששיטחנו את חצי עזה והרגנו להם מעל 1000 איש
והם הרגו לעצמם עוד כמה. ומה הם חוגגים? את העובדה שהם ירו עלינו במשך 50 יום. זו
היתה המטרה שלהם. לא שחרור מחבלים, לא נמל, אלה היו רק מילים. הם חוגגים כי
לדבריהם הם השיגו את המטרה שלהם. המטרה היתה לפגוע בנו. לא משנה כמה הם נפגעו, הם
ירו עלינו במשך 50 יום ולכן הם השיגו את המטרה.

מטרה אחת בלבד- לפגוע בנו.

 

יש סצנה מרשימה בספר שבה הצבא האמריקאי יוצא לקרב עם כל הנשק המתקדם
ומערכות התקשורת והמטוסים שבאויר והפלזמות. ובעזרת כל התקשורת הזו כולם רואים את
ההפסד המוחץ. כי מערכות לחימה מתוחכמות טובות נגד צבא מתוחכם. נגד צבא שחושב כמוך
ופועל כמוך.

נגד צבא זומבים לא יעזרו מערכות המודיעין הכי משוכללות שצהל השקיע בהן
מליונים ולא יעזרו הפצצות החכמות שדופקות בדלת בנימוס, נכנסות, הורגות רק את מי
שהן באו להרוג ומציעות לשאר קפה.

 

כמעט בכל מדינות העולם מתנהלת בספר גרסה דומה של אותו קרב, עד שבסופו
של דבר המנהיגים מבינים שהדרך היחידה לעמוד מול אוייב לא אנושי היא לפעול באופן לא
אנושי. כאן נכנסת לסיפור התוכנית הדרום אפריקאית שנהגתה על ידי גאון טקטי חסר רגש
וכל מי ששומע אותה נרתע ממנה. בעיקרון התוכנית אומרת שאי אפשר להציל את כולם, לכן
הממשל של כל מדינה צריך לבחור איזה אוכלוסיה להציל ויותר חשוב- איזה אוכלוסיה
להקריב. כי האוכלוסיה הזו תסיט את האש, תעסיק את הזומבים בזמן שהחלק הנבחר יתבצר
בבטחון. מי אמר עוטף עזה?

 

הקרב האחרון המתואר בספר, הקרב היחיד שבו יש נצחון, הוא קרב טיפש.
בונים בריקדות, משמיעים מוזיקה ויורים בכל זומבי שמתקרב. ככה במשך 48 שעות. בלי
לחשוב, בלי לעצור, כל זומבי שמתקרב יורים בו, עד שנוצרת חומה של זומבים מתים
שמאחריה מפסיקים לצוץ זומבים חדשים.

ככה גם הסתיים הסבב הנוכחי, כשהפסיקו עם הפצצות החכמות והתחילו להפיל
בניינים שלמים, פצצות טון טיפשות. כמו בימים הטובים, הורגים את כל מי שבאזור. רק
אז האש עצרה.

כי אי אפשר להלחם בצורה אנושית מול אויב לא אנושי.

 

מהתבוננות בחגיגות הנצחון של כל העולם הערבי נראה שמלחמת העולם Z עומדת לפרוץ בקרוב וכל העולם בבעיה.