יום קצר בעבודה, אפשר לנוח קצת מהסופשבוע.
אני לא אוהבת את פורים, פוסט קודם מסביר למה. למרבה המזל לא נרשמו מתלהבים היום בעבודה ככה שעברתי אותו די בשלום. בדרך חזרה נתקלתי בפיה. כנראה שעוד מעט אני אאלץ מסיבות אלו ואחרות לצאת מהבית ואז אני כנראה אתקל בעוד כאלו.
בשישי בצהרים הלכנו לסרט בלב המפרץ. בדרך כלל אנחנו לא עושים דברים כאלה- מתקרבים למקום עם פוטנציאל להמון בשישי- בעיקר כי אני שונאת אנשים כשהם באים בקבוצות גדולות. אבל הסרט היה בדיוק בשעה סבירה, אחרי שהחנויות נסגרות ואיתן גם מסע השופינג של שישי בבוקר ולפני הערב, מתי שמתחילה התנפלות המונית של אנשים שרוצים להרגיש שהם איפה שכולם. אז עבר בשלום מלבד שאריות של כמה נערות בתחפושות מגוונות: שלגיה סקסית, כיפה אדומה סקסית, אינדיאנית סקסית, באופן כללי המקום נראה כמו חלום רטוב של פדופיל. האופנה השנה זה מכנסונים או חצאית מיני וגרביונים עד מעל הברך. אפילו ראיתי ילד קטן עם מכנסונים וגרביונים בתחפושת של כדורגלן סקסי. סתם, לא, הוא היה סתם כדורגלן. אבל זה ממש התאים לסביבה.
בשעה טובה סיימתי לשלם על הטלפוןשפעםהיהחכםוהיוםהואסתםגרוטאה שקניתי בעסקה של פלאפון לפני 3 שנים ועכשיו באושר רב אני עוברת לחברה אחרת. שקלתי קודם להתקשר אליהם לתת להם הזדמנות לתת לי הצעה גרועה ורק אז לנפנף אותם אבל החלטתי שהם כאלה מניאקים שלא מגיע להם אפילו שיחת פרידה אז בינתיים אני מסננת אותם.
היום הגדול והחשוב מתקרב ואיתו הלחץ: איפה עושים את הסדר? כל הצדדים במתח ולחוצים. צפו לעידכונים בהמשך.
אוף הסמרטפון הזה
השבמחקהתכוונתי לכתוב לא רחוק ממני...כמובן
לכל כך הרבה אנשים פורים אבד לעד....לא רחוק צממי גרה משפחה שאיבדה את ביתה בפחגוע בפורים
השבמחקאיך אפשר להיות "צהלה ושמחה" אי פעם שוב אחרי טרגדיה אישית כזאת...
לפחות היה יום מקוצר בעבודה :-)
סדר פסח זה כבר סיפור בפני עצמו. סיפור בהמשכים....
הכי פשוט לדעתי זה לקבוע שנה עם המשפחה שלך ושנה עם שלו
אלא אם אחת מהמשפחות לא עורכת סדר באופן קבוע..
עוד אופציה זה להזמין את כולם אליכם אבל לא נראה לי שאתם ערוכים לזה...
תמיד יש את האופציה לברוח לחו"ל....
כן... העניין הוא כזה...
השבמחקסיפרת לא מזמן בבלוג שלך על הקשבה שקטה ואני עניתי לך שאותי זה משגע אם אני מדברת והצד השני לא מגיב. אז יש גם את הצד השני, אני קוראת לו הקשבה פעילה מדי. זה על כל משפט שאני כותבת את כותבת סיפור שלם או מגיבה בהקצנה. כתבתי למה אני לא אוהבת את פורים ואת הבאת לי סיפור על משפחה שבאמת יש לה סיבה לא לאהוב את פורים. גימדת את הסיפור הקטן שלי עם סיפור הרבה יותר דרמטי. כתבתי משפט אחד חצי סתום על פסח בלי לפרט ואת לקחת אותו, ניתחת לעומק את הבעיה שבכלל לא ציינתי מהי, פירטת את כל הבעיות והפתרונות ובעצם ניכסת לעצמך את הנושא.
לקרוא בבלוג זה מאוד דומה להקשבה. צריך להראות הזדהות, להנהן מדי פעם ולהעיר או לשאול שאלות, אבל בעיקר לתת לדובר לספר את הסיפור שלו ולא להפוך את זה לסיפור שלך.
אני מקווה שלא תעלבי, אבל הייתי חייבת להגיד את זה.
פורים התקלקל לו
השבמחקמחכה בקוצר רוח.
השבמחק