יום שבת, 20 ביולי 2013

אני לא אוהבת להיות לבד

אוף, שיחזור כבר.


אני מודיעה בזאת שאם אי פעם אנחנו ניפרד אני סוגרת את העסק. נכנסת למכונית, מחפשת כביש על קצה של צוק ונותנת גז. היתה תקופה שממש חיפשתי מקומות שבהם אפשר לעשות את זה ככה שלא יקח לי יותר מדי זמן למצוא. הכביש בירידה מהאונברסיטה לנשר, יש בו כמה פניות טובות. 


לא עשיתי כלום כל השבת ואני מתבאסת שהיא נגמרה. 


אני די שפוכה. השקעתי בשלושה ימים האחרונים בכושר, יום רביעי שיעור עיצוב, יום חמישי ניסיתי לרוץ במעלה הרחוב. לא כל כך הלך ובאמצע כל כך כאבו לי שרירי התאומים שבקושי הצלחתי ללכת, אבל לפחות הצלחתי לרוץ את כל הירידה. חוכמה גדולה. סיכמתי בכמה תרגילי בטן וידיים על הפיטבול החדש שלי, שלא ירגיש מיותר. בשישי בבוקר הלכתי לשיעור זומבה. היום כבר לא יכלתי לזוז. 


אחרי השיעור עשיתי טעות ונכנסתי לסופר. אמרתי לעצמי אמנם יום שישי אבל כמה גרוע זה כבר יכול להיות. אז זה יכול. אפילו לקופות בשרות עצמי היה תור ארוך. היתה שם מישהי שחילקה טעימות שוקו עם 30% פחות סוכר אז לקחתי אחד לנסיון. לקחתי שלוק ורציתי לירוק. זה היה מתוק בצורה מבחילה. אולי יש שם 30% פחות סוכר אבל הם החליפו אותם בממתיק אחר זוועתי. כשיהיו לי ילדים הם יקבלו רק שוקו אמיתי תוצרת בית. 


לא בא לי על עוד שבוע. 


 


 

13 תגובות:

  1. אני מקווה שתלמדי ליהנות מהלבד. בעיני, לפחות זה אחד הדברים הטובים שיכולים לקרות, זמן לבד שבו אני יכולה לעשות או לא לעשות כלום.

    השבמחק
  2. אל תרוצי בירידות.. את לא מרגישה את העומס בברכיים?
    מה שווה בלי סוכר אם שמים משהו מלאכותי? זה לא יותר טוב...
    אבל עוד שבוע וזהו לא? ואז הבחור חוזר.. (-: 
    שבוע טוב שיהיה לך

    השבמחק
  3. הייתי לבד 29 שנים פלוס מינוס כמה חודשים פה ושם. די מיציתי את העניין

    השבמחק
  4. אתה צודק, גם לרוץ על אספלט זה לא טוב. אבל לא היה לי כוח לנסוע לים. 
    לא יודעת מה בדיוק ניסו להשיג עם הממתיק מלאכותי אבל זה ממש לא יותר טוב.
    עוד שבוע וחצי. 

    השבמחק
  5. עוד שבוע וחצי ואת כבר לגמרי מחוטבת. המפגש המחודש עם הבחור יהיה שווה את הכל, אני חושבת. 

    השבמחק
  6. וואו, כל הכבוד על ההשקעה בגוף (או לפחות על הוצאת העצבים והגעגועים שלך בדרך זו )!
    רוצה רק להזכיר לך שה"לבד" הזה - כאשר הוא נסע ויחזור - אין דינו כדין ה"לבד" שהיה לך 29 שנים קודם.... ודווקא מה"לבד" הזה את יכולה בכיף ללמוד ליהנות. קצת זמן לעצמך, אולי למפגשים עם חברות שהזנחת מאז שאת איתו, אולי ספר טוב...
    אולי עכשיו זה עוד מוקדם - אבל עם השנים (ואחרי הרבה שנים מאושרות יחד) נראה לי שתלמדי גם ליהנות מתקופות קצרות של לבד עם עצמך...
    ובכל מקרה או טו טו הוא חוזר - ועוד לחתיכה עולמית שהתאמנה בכל הזמן שהוא לא היה כאן 

    השבמחק
  7. איך שהוא נראה לי שהוא לא ישים לב שהתחטבתי. הוא מן גבר שכזה. 

    השבמחק
  8. זה באמת דרך להוציא עצבים. אני מרגישה יותר טוב אחרי אימון. 
    אנחנו יחד רק שנה וחצי וגרים יחד רק חצי שנה. עוד לא הספקתי להזניח חברות ולהתגעגע ללבד. זה עוד יבוא בהמשך, אני בטוחה, אולי אז אני אשלח אותו שוב.

    השבמחק
  9. אוקיי לא צריך להגזים - לא תשלחי אותו שוב. אבל תסתדרי עם זה שהוא לפעמים איננו...

    השבמחק
  10. כבר יום שלישי ומחר רביעי :) השבוע תיכף נגמר!

    ממתיקים מלאכותיים גרועים הרבה יותר מסוכר. סוכר זה רעל סביר וממתיקים מלאכותיים הם רעל טהור ומזוקק. קראתי איפשהו (ולא חותמת שזה נכון- אבל) שסוכרזית פותח במכור כרעל לנמלים או משהו כזה. איכ.

    אני מכינה לי לפעמים, כשממש בא לי משהו רע אבל עם גבולות, לחם שיפון ועליו ממרח משוקולד מריר 85% (מומס במיקרו) ואגבה. נוטלה יותר טעים, אבל זה עם פחות ג’יפה בפנים. 

    תחזיקי מעמד!

    השבמחק
  11. את נידית בצורה חמודה...
    מזל שטיבלת בציניות...מי המטורף שרץ בעליות?

    השבמחק
  12. איזה יופי, נגמר לו השבוע
    הקטע עם השוקולד נשמע מעניין. אני אבדוק בהזדמנות

    השבמחק
  13. חמודה תקרא לסבתא שלך
    מי שאין לו מישור ליד הבית ומתעקש לרוץ עדיף שירוץ בעליה ולא בירידה

    השבמחק