אזהרה פוסט זה משעמם ומיותר. אני כותבת אותו רק כדי לפרוק תסכולים. קריאה בו על אחריות הקורא בלבד.

---

אני צריכה לכתוב עבודה אז במקום זה אני כותבת בבלוג. למה הגעתי למצב שבו יומיים לפני ההגשה אני לוקחת שני ימי חופש מהעבודה כדי לטחון עבודה? כי אני לא מסוגלת לנהל זמן נכון. עצם הידיעה שיש לי זמן מונעת ממני לנצל אותו בצורה יעילה. גם כשאני יודעת שאין לי זמן אני לא מנצלת אותו בצורה יעילה. רק כשממש אין לי זמן אני נותנת פוש חזק ובסוף מתעצבנת כי לא הספקתי לעשות עבודה כמו שצריך. וגם אז, אני מחפשת הסחות דעת כל הזמן.

קניתי לעצמי שולחן עבודה חדש, יפה, ואני לא מסוגלת לשבת עליו כדי ללמוד. אני לא יודעת למה, לא מסוגלת להסביר את זה. הכיסא אמנם לא נוח אבל לא עד כדי כך. אז עכשיו אני פשוט יושבת על כורסה עגולה והמחשב מונח על שולחן איקאה מצ'וקמק ואני איכשהו כן מצליחה לכתוב כמה שורות ברצף כל פעם.

בבוקר ישבתי בספריה והצלחתי להשאר בריכוז כמעט 4 שעות. הבעיה היא שהיה שם שקט לגמרי והתחלתי להכניס את עצמי לסרטים שהם ינעלו את הספריה בלי לבדוק קודם שריק שם ואני אשאר נעולה בפנים. בסוף השקט שיגע אותי והחלטתי ללכת הביתה ולהמשיך שם. כמובן שלא הצלחתי ובזבזתי בערך 3 שעות באכילה של דברים מיותרים וגלישה באתרים מיותרים. ואז הרגשתי עיפה ונרדמתי על הספה לחצי שעה. התעוררתי בהרגשה ממש רעה של בחילה וכאב ראש והכרחתי את עצמי לשבת לעבוד. אז עכשיו סוף סוף אני יושבת מול המחשב ונמנסה לכתוב ותוך כדי עושה הפסקות כדי לכתוב פה. ולגלוש במקומות אחרים.

נורא בא לי ללכת לאמא שלי להתפנק אצלה. היא תכין לי קפה קר וארוחת ערב ואני בינתיים אמשיך לעבוד. אבל אני לא יכולה לשתות קפה כי אני במחזור ובמחזור קפאין גורם לי לכאבי תופת .ואני גם לא רוצה לאכול כי אכלתי יותר מדי היום. מתישהו אני אלך לחדר כושר כי עכשיו עדיין לא כל כך כואב לי אבל אני יודעת שבהמשך השבוע יכאב מאד ואני לא אוכל לעשות שום פעילות. נמאס לי מהכאבים האלו. אני שוקלת ללכת לרופא אלטרנטיבי, אולי זה יעזור.

*הפסקה לחדר כושר*

הלכתי לחדר כושר. התחלתי את האימון הרגיל שלי שכולל בערך 50 דקות אופניים בקצבים משתנים. בערך באמצע התחיל לכאוב לי הגב. לא אותו כאב כמו ביום ראשון אבל גם כאב כזה שהגב אומר אל תתעסקי איתי. אז חתחתי את האימון מוקדם. אני חייבת לקנות כיסא טוב. חזרתי, אכלתי ארוחת ערב, מקלחת , טלויזיה (היתי חושבת שעם כבלים אנלוגים אני לא אוכל לבזבז זמן על טלויזיה, טעיתי) ועכשיו שוב, במרץ.

ריח של פופקורן. מי המניאק שעושה פופקורן בשעה כזו ועם חלונות פתוחים. מריח טוב, כמו פופקורן של קולנוע, לא כמו הפושטי שמכינים בבית. אוף איך בא לי פופקורן עכשיו.

מניאקים, עכשיו יש ריח של סיגריות. איזה כיף בבניין משותף, אפשר לחלוק עם השכנים דברים.

זהו, אני כבר לא יכולה. הלכתי לישון.

לילה טוב ויום מולח מחר, יותר מהיום.

---

פוסט זה נכתב במשך פרק זמן כולל של כ4 שעות

במהלך הכתיבה ספק האינטרנט שלי התחלף (בהתחלה היתי על אלחוטי כי לא היה לי כוח לחבר את המחשב אבל אז הוא היה איטי מדי אז עברתי לחוטי וניתקתי את האלחוטי כי זה לא מנומס לגלוש עם האינטרנט של השכנים). כשניסיתי לשמור אותו האתר הודיע לי שבגלל שה IP השתנה יש צורך להזין סיסמה מחדש וזרק אותי מחלון העריכה. בהתחלה שקלתי לזעוק מרה על הקטע שאבד. השקילה הסתימה בחלטה שלילית מאחר שכל מה שכתוב פה הוא זבל. בכל זאת ניסיתי לעשות שחזור של הקטע האחרון וראה איזה פלא, השחזור צלח. אז למרות הכל יש תיעוד לכל מה שעבר עלי במהלך השעות האחרונות.