יפוטר עמנואל לוטם

(כותרת משנה- יומן קריאה- זיהוי תבניות וויליאם גיבסון)

ווידוי 1. אני מעדיפה תרגום על מקור. מה לעשות, אנגלית פשוט לא זורמת לי טוב. כשאני קוראת ספר אני לא רוצה להתאמץ להבין אותו, אני רוצה לזרום לתוכו.

ווידוי 2. אני בדר"כ לא בודקת מי המתרגם. בעיקר עם התרגום טוב כזה שמרגיש כל כך טבעי שאני שוכחת שזה לא המקור ולכן לא טורחת לבדוק מי עשה את העבודה הטובה. אני כן שמה לב לתרגום כשהוא גרוע. כשאני קוראת ספר ואיזה משפט פשוט לא מסתדר ואני תוהה מי האדיוט שהחליט לתרגם את זה ככה. אחרי כמה משפטים כאלה אני בודקת מי המתרגם כדי לדעת על מי להתעצבן. אז במקרה הזה המעצבן הוא עמנואל - אני כותב אלפים בע' כי ככה החלטתי- לוטם. וזה לא פעם ראשונה שאני נתקלת בשם שלו בתור מתרגם. משום מה הוא המתרגם הרשמי של ספרי פנטזיה ומד"ב רך.  בפנטזיה עוד איכשהו אפשר להסתדר איתו, אם המקום הוא לא טבעי אז איכשהו השפה הלא זורמת משתלבת בסביבה, אם כי יצא לי להכיר כמה טולקינאים (ווידוי 3. יצא לי להכיר כמה טולקינאים בחיי) שהיו מוכנים להוציא אותו להורג על מה שהוא עשה לשר הטבעות. אלפים בע' זה רק קצה הקרחון של ההתעללות בשפה שם. אבל בספר כמו זה, שמתרחש בעולם ובזמן שלנו, השפה של עמנואל - לפחות אני עקבי ומשתמש תמיד באותם מושגים גם אם אין קשר בין הספרים- לוטם לא מתאימה, לא נכונה, לא מתנגנת ומעיקה. מילים ארכאיות משולבות עם ביטויים טכנולוגיים מתקדמים ביחד עם חידושי לשון מטופשים של האקדמיה גורמים לחוסר רציפות וחוסר בהירות.

בנוסף לכך, בסוף הספר מופיע ביאור מונחים. כבודו עשה לנו טובה ואסף למעננו את המונחים שהוא לא הצליח לתרגם בגוף הספר בצורה מובנת. בין השאר מופיע שם "האיזור הקפוא". עשר נקודות למי שמנחש למה הוא התכוון. וויתרתם? התשובה בלבן. גראונד זירו, למען השם. ערך נוסף שמופיע שם הוא קיפל- אני מצוטטת- מי שלא מכיר את המילה הזאת שצריך לקרוא את בלייד ראנר בדחיפות, אבל זו לא הסיבה היחידה. כלומר מר לוטם לא מוכן להסביר לבורים שבינינו למה התכוון המשורר, אבל הוא בהחלט הולך לנצל את ההזדמנות לתפוס עלינו תחת. אם בתפיסת תחת עסקינן, הספר לא נקרא בלייד ראנר כי אם "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות?" ורק לאחר יציאת הסרט נוסף לו השם המוכר יותר.

בקיצור אני שוקלת להסיר את החרם שלי על פייסבוק רק כדי שאוכל לפתוח קבוצה שנקראת "יפותר עמנואל לוטם". אם מישהו מוכן לעשות את זה במקומי אני אודה לו.

עמנואל לוטם- תתפטר.

ועכשיו נחזור לעניין שלשמו התכנסנו- הספר. קודם כל זה ספר עם שם של קורס בטכניון ששקלתי לקחת סמסטר שעבר. איך אפשר שלא לרצות לקרוא אותו. הספר עונה להגדרה science fiction מכיוון שהוא fiction, כלומר בדיה, לא מבוסס על סיפור אמיתי והוא science. כלומר מכיל המון אלמנטים טכנולוגיים מתקדמים. עקב מגבלות השפה העברית, הפעם לא בגלל עמנואל לוטם (תתפטר), יותר קשה לטעון שהספר הוא מדע בדיוני מכיוון שהוא אינו בדיוני. להבדיל מספרים אחרים של אותו סופר, הספר הזה מתרחש בתחילת המאה הנוכחית, זמן לא רב אחרי נפילת התאומים, אשר לוקחים חלק קטן בבניית הסיפור, והוא עוסק בעיקר ברשת האינטרנט ובתופעות שהיא גוררת. בדומה לרוב הספרים של גיבסון, אשר משתייכים לתת הז'אנר סייבר פאנק, גם הספר הזה נותן תחושה עתידנית של טכנולוגיה וחיים בעולם וירטואלי. אבל להבדיל משאר הספרים, בספר הזה הקדמה כבר פה. העולם שבו אנו חיים מספיק מעניין ומתוחכם שאין לגיבסון צורך להוסיף עליו תוספות בדיוניות. נראה כאילו המציאות סוף סוף השיגה את הדמיון.

גיבורת הספר היא טיפוס מעניין, קייס פולארד, בחורה עם פוביות מוזרות ואניטואיציה מרתקת שגם מפרנסת אותה. בהתאם לעולם המודרני, היא חיה בכפר גלובלי אבל עדיין מתקשה עם הנדודים שכפר שכזה דורש. (הספר מציע הסבר ממש יפה לתופעת הג'ט לג, מומלץ לקרוא רק כדי לקבל חומר למחשבה). לקייס מוצעת עבודה מעניינת שקשורה לנושא שמעניין אותה ועוד המון אנשים בסיבר ספייס. יחד עם העבודה מתחילים לקרות לה דברים מטרידים, מישהו מנסה לעשות לה משהו, לא ברור מה. קייס נשלחת למסע חיפושים מקיף עולם ותרבויות שמראה למרות אשליית הכפר הגלובלי, העולם עדיין מורכב מאנשים שונים אחד מהשני, תוך כדי שהיא מנסה לגלות מי רודף אחריה.

למי שאוהב טכנולוגיה לא בדיונית, למי שחי ברשת, הספר הזה מומלץ בחום. עדיף באנגלית אם אתם מסתדרים.