והיום פגשתי ג'וק בבית. ארורים ישראבלוג והנושא החם. אתם הבאתם את זה עלי. וגם לא היתי מצויידת בתרסיס מתאים אז נאלצתי לרדוף אחריו עם מטאטא ולטאטא אותו החוצה. איזה כיף שיש מרפסת שאפשר לטאטא אליה ג'וקים. חוץ מזה שיש שם איזה יונה שהטילה שם ביצים ואני זרקתי אותן ואח"כ כל היום שמיעתי אותה הומה לה בעצבות והיה לי לא נעים. אני חושדת שעכשיו היא מחפשת דרכים להתנקם בי.
אתמול תרמתי דם. יש לי איזה וריד מכוער בזרוע שנראה כאילו מישהו צייר אותו בטוש. בד"כ כשרופאים באים לדקור אותי ואני מראה להם את הוריד הזה הם צוחקים עליו ואומרים שזה חוט, אי אפשר לעשות איתו כלום ואז מתחילים לחפש שעה וריד אחר. הפעם למתרימה לא בא לחפש וריד אחר אז היא פשוט הלכה עליו וקרע לו את הצורה. ימח שמה, עכשיו הוריד הזה מקושט בקטם סגול בולט וכואב. והיא לא הבינה למה לקח לה שעה להוציא ממני מספיק דם ועוד האשימה אותי שזה בגלל שלא שתיתי מספיק. רק שבאמצע היא היתה צריכה להזיז את המחט ולהדק את הח"ו וכמעט עשתה לי נמק. לקח שאני מקפידה לא ללמוד- תמיד ללכת לפרמדיקים גברים. לא יודעת למה אבל הם הרבה יותר מקצועיים ועדינים. אשה לאשה כלבה.
חדשות רעות- האמוגלובין שלי שוב גבולי. אני צריכה להקפיד יותר. כשהיתי בצבא הלכתי פעם אחת לתרום דם. עשו לי את הבדיקת אמוגלובין ושלחו אותי לרופא. הרופא התחיל לאיים עלי שרמת הברזל אצלי בדם ממש נמוכה ואני חייבת להתחיל לקחת כדורים ולאכול נכון ולבוא לבקר אצלו כל חודש לבדיקת דם. אחרי חודש באתי אליו ואמרתי לו שהכדורים עושים לי סחרחורת. הוא אמר שזה לא הכדורים, זה האנמיה . ניסיתי להסביר לו שלא היו לי סחרחורות לפני שלקחתי את הכדורים וגם כשבטעות לגמרי שכחתי לקחת אותם כמה ימים הן נעלמו. כמובן שהוא לוא נתן להגיון לבלבל אותו ונתן לי עוד כדורים ותור לעוד חודש ואמר שאם אני אקפיד מספיק על תזונה והוא יראה שיפור משמעותי בבדיקה הוא יוותר לי על הכדורים. אחרי חודש חזרתי אליו שוב. הפעם היה לו משרד חדש עם מדרגה קטנה בכניסה שאפשרה לי לדפוק כניסה מרשימה שכללה השטתחות על הרצפה כאילו היא היתה קבר צדיקים. הוא כנראה הרגיש כל כך לא נעים על הקטע הזה של המדרגה שהפעם הוא לא התווכח איתי כשאמרתי שהכדורים עושים לי סחרחרות ואמר שאם אני ממש מתעקשת אני יכולה לקנות לעצמי סוג אחר של כדורים שמוכרים באזרחות בלי מרשם. אמרתי שאני אקנה את הכדורים ואהיה ילדה טובה ותודה שלום ומאז לא חזרתי אליו יותר. אחרי הצבא המצב השתפר וכרגע הוא נע בין טוב ללא משהו. אבל אני באמת צריכה להקפיד.
הקטע המתסכל אם האנמיה היה שכל מי שאמרתי לו שאני אנמית הסתכל עלי רגע ואמר- רואים. אני מאד לבנה (המוצא המצרי שלי איכשהו נעלם בגנים) ובאותה תקופה היתי אפילו עוד יותר. חבר שלי באותו זמן כמובן הגיב באותה צורה ואמר שאם אני אצבע את השיער לשחור אני אראה כמו וונדסדי וזה יהיה ממש מדליק. לרגע אפילו שקלתי את זה אבל אז נפרדנו וויתרתי על הרעיון.
וזה היה רגע של נוסטלגיה. ללא ספק, פעם הנוסטלגיה היתה הרבה יותר איכותית.
לא רואים בגלל שאת לבנה, רואים כי את בת.
השבמחקלא הכרתי בת אחת שאין לה נטיה לאנימהאנמיה חמורה.
ואגב, ידידה שלי מדריכת קורס חובשים והיא אומר שלבנות יש ורידים יותר בעיתיים מבנים.
לי, אגב, היא אמרה שיש ורידים פינוק.
"תן לי פק"ל, 5 דק’, ואני עושה לך 7 פתיחות"
היו לי בעברי 2 חברים חובשים והגעתי למסקנה שלחובשים יש מטרה אחת בחיים- לפתוח כל דבר שזז לא מספיק מהר. יש משהו די מטריד כשחבר מלטף לי את היד ופתאום אני קולטת אותו מחפש וריד.
השבמחקאם את מטאטא ג’וק למרפסת הוא לא חוזר הביתה אח"כ כי אין לו מקום טוב יותר ללכת אליו?
השבמחקמראה וונדסדיי לבנות, עם עיניים כחולות, לדעתי הכי יפה. אבל אולי אני סתם חושבת ככה כי זה ההפך הגמור ממני. עד כדי כך צריך להשקיע בטיפול באנמיה? לא נראה לי שהייתי טורחת, מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות..
מה שיפה במרפסת הזו זה שיש לה פתח קטן בצד בלי שוליים שהג’וק יוכל פשוט להתאבד ממנו במקום להכנס פנימה.
השבמחקאני לא צריכה להשקיע בטיפול באנמיה, רק להקפיד לאכול בקר מדי פעם. לא יודעת מה כבר יכול לקרות אבל אם אפשר אני מעדיפה גם לא לגלות.
למה? אולי יקרה משהו מעניין - אולי תהפכי לכל כך לבנה עד שתעברי לקיצונות השניה ותהפכי לכושית.
השבמחקהממ, זה יהיה ממש מעניין.
השבמחקלהשתטח על המדרגה כאילו היא קברי צדיקים... הברקה אין ספק.
השבמחק